אבני האפוד שמד

פ"ת בסי' י"ט סק"ב מבואר דאי איכא ב' עדים לסתר החזקה מהני ויעו' בס' שדי חמד שם אות נ"ה וע"ע בס' חת"ס אה"ע סי' ל"ב ה"ד ה' פ"ת בא"הע סי' י"ג סקי"ח דנראה דעתו כהטו"ז. והיה בהני'ח יסוד זה שלחנו לבד"הץ של עיר פיליבי שיקראו לפניהם את האנשים האלה אשר נקבו בשמות מפי האשה ויקבלו עדותם מה יודעים מדין עיסק ביש. אך לדאבון נפש כי יגענו ולא הונח לה כי האנשים הנז' באו והגידו ככל אשר שמענו שגם הם שמעו מפיה ומפי אמה בהיותם שם האיש והאשה הנז' כי הם נשואים זה עם זה בכתו' וקידושין כמשפט הבנות ולא אחד בהם שידע שהיו דרים יחד כפלגש וחשוקה. אלא שבתוך קרב לבם היו חוששין אם האמת כדבריה אך לא יוכלו לידע האמת כמות שהיא באופן שחזרה חנה לשחרוריתה והרי היא בחזקת א"א גמורה ככל אשר דברנו בראשית מאמר וה' ינחנו בדרך אמת. בתר דנא חקרנו ודרשנו עוד על הענין מן הערים הקרובות וזו עלתה בידינו (א) הרב המו"ץ נר"ו מעיר אנדריאנופולי שלח אלינו בכתב קב"ע משני אחים מיודעיו ומכיריו של האיש שבאו לפני ב"ד זה שלא בפני זה ובהפסק ח' ימים בין זה לזה והגידו כי זה שנים רבות האיש היה רודף אחר האשה לקחתה לו לאשה והם השיבו כי זה מן הנמנע ליכנס בקשר הקידושין מבלי היות לו מכתב. תעודה כי הוא פנוי ומה גם כי היה נודע להם שהיה, לו אשה ברומאניאה והניחה באלמנות חיות גם המיר דתו ונשא אשה נכרית ואחר ימים אמר להם כי בפאזארגיק נכנס עמה בברית הנישואין בחופה וקידושין אך לא האמינוהו והם מעידים כי מלבד כי לא ראו שום מעשה קידושין אדרבא הם בטוחים וברור להם כ"כ שלא היו קידושין ביניהם זת"ד העדות שנתקבל באנדריאנופולי לפני הרב מו"ץ נר"ו (ב) ועד האשכנזים של רוסלוק קבלו עדות מב' אנשים והם מעידים כי יודעים שהאשה הח' לא היתה נשואה כדת עם האיש הזה הוא בקש לעשות נישואין כשרים עם האשה אך אנשי הועד לא הסכימו עמו יען הוא היה מומר וחי עם אשה נכרית (ג) מעלת הגרמן רבין נר"ו קבל עדוייות מב' אנשים אחרים אב ובנו זה שלא בפני זה האב העיד שהאיש הזה היה מומר והיה נשוי אשה נכרית ובקש ליכנס בברית הנישואין עם זאת האשה ואנשי הועד לא הרשוהו יום אחד הלך הלכו האיש והאשה לט' פאזארגיק ושבו ב"ב ואמרו שכבר סדרו קידושין ביניהם כפי הדין, אחר ימים מועטים האיש דבר עמו כי אינו אמת שקדשה רק הלכו לטייל ולרמות את העם שכבר קדשה, והבן העיד כי הבעל הנז' פירש שיחותיו לפני ארבעה או ה' אשכנזים שלא סדר קידושין והדבר ידוע בין כל מכירי האיש הדרים אז בפיליבי. והנה אם באים אנו לדון את המגידים הנז' בתורת עדות עיניך תראנה דהעדוייות אשר נתקבלו באנדיריני ורוסגוק הבל המה ואין בם מועיל דמה שמעידים כי ברור להם שלא היו קידושין ביניהם השכל מכחישם דמאן לימא לן שלא נמצאו האיש והאשה יחד במקום אחד בהחבא עם ב' עדים לפניהם וקדשה. וכל כי האי אמרו חכמים אין לא ראינו ראיה. ואם יהיה לנו דבר המועיל מהעדוייות אשר נתקבלו לפני הגראן רבין יהיה מן העד הראשון שהעיד שאחר ימים מועטים הגיד לו האיש לאמר כי לא היו קידושין בעולם וסתם ימים מועטים הנה הנם תוך ל"י דאל"ה היל"ל אחר חדש ימים וכיון דתוך ל"י שאמר שקדש גילה דעתו שלא היו כאן קידושין נמצא דלא הוחזקה לא"א דאנן ל"י בעינן וכמ"ש מרן בסי' י"ט וע' יד"א הג"הטו ס"ק ו"ז ויהיה מן העדות השני עדות הבן כי הבעל פירש שיחותיו לפני ד' או ה' אנשים שלא סדר קידושין וסתמא דמילתא משמע אחר סמוך מביאתם מפאזארגיק ומה גם דצרף עם הדברים שהדבר היה ידוע בין כל מכיריו שבפליבי. אך לבי נפקי לסמך על העדים האלה כי מלבד שהם פסולים מחמת קורבה מכח היותם אב ובנו ול"מ אפי' לעד אחד לפי מאי דקי"ל נמצא א' מהם ק"ופ עדותן בטלה אף גם זאת כי אחד האב ואחד הבן הם מחללי שבתות בפרהסייא הנשים לשות בצק והם בוערים את הבערה ביום שב"ק על פת לחם כי הם אופים פת לעיני כל העם ואיך נסמך עליהם להתיר איסור ערוה. האמנם אם לא נבא אל הענין מתורת עדוייות רק נשים פנינו ודעתינו להנלקט מכל המגידים הנז"ל יתברר לנו בירור גמור דהחזקה שמחמתה אנו אוסרים את האשה הנז' אינה ברורה כ"כ דאיכא אינשי טובא דידעי שאינה נשואה עמו כדרך כל הארץ ושהיו מתנהגים זע"ז בדרך חשוקה ופלגש והם המה יודעיו ומכיריו אשר כתרוהו ונלוו אליו, וכיון דהחזקה איננה בריאה ונקיה מן ערעור והא קחזינן רעיו ואוהביו דמחזיקים אותה שאינה אשתו, לפ"ז אין מקום עוד לאסרה מכח החזקה לא נשאר רק מה שהיא באה לפני ב"ד והגידה שהאיש הזה הוא בעלה ושיכתבו אליו ויכופו אותו שישלח לה ולבתה מזונות או שיפטרנה בגט. הנה מלבד חולשת דבריה שהיא לא ידעה להשיב איה איפה הכתובה? ואיה מקום הקידושי'? ומי המה העדים? שכל הדברים האלה לוקחין לב הדיינים לנטות מדבריה ולהאמין כי שקר בפיה עוד בה דכבר היא נותנת אמתלא לזה כי היתה מוכרחת לומר כן בפני הב"ד שאם היתה אומרת שהיא פלגש לא יחייבוהו למזונות ובקשה