אבני האפוד שלח

אשר בשם בית דין יקראו שהרשו לשני ליקח אותה לאשה הם רועי בקר כי אפילו שלא היו רואים המכתב שעשו הבעל והבועל לא היה ראוי להרשות הנישואין האלה יען כבר עמדו לפניהם האיש והאשה והנחשד אודות הדבר הרע הזה, ובשגם לא נתברר הדבר על נכון מ"מ מידי חשש לא יצאנו כ"ש בראותם המכתב כתב מרי'רי שעשו הבעל והבועל ביניהם ובודאי היה להם להלום אותם בכשיל וכלפות שלא להכניסם בברית הנישואין ולא לחשבו כאין ולהתיר האיסור הוי רועי ישראל! ההי"ב. ואבא היום לענין הדין הנה אם היו באים לשאל לפני ב"ד הראוי אי מתירין אותה להנשא לאיש הזה מאחר דלא היה כאן בירור מקודם על המעשה הרע פשיטא ודאי דלא היו יכולין להתיר להם להנשא זה עם זה בעבור הקול שיצא בעיר וכבר עמדו לפני ועד הקהלה ונמשך הקול יום או יומים ולא נפסק הקול שנתברר ששקר היה הקול הראשון אדרבא להיפך יצאו מלפני הועד כל אחד ואחד בשלו והלכו ונתגרשו זה מזה ועל זה לבד היתה אסורה לכתחילה להנשא לו לאיש הנחשד. ודין זה הוא מקור נפתח ביבמות דכ"ה ע"ב וכפי המבואר שם בסוגייא הוא דלסברת רב איכא ג' סוגים בנטען, אם באו עדי טומאה אז אפי' יש לה בנים ואפי' אם נשאת תצא. ואם לא באו עדי טומאה רק קול בעלמא אם לא יש לה בנים אפי' נשאת תצא אך אם יש לה בנים אם נשאת לא תצא, ומיהו אם לאחר שגרשה בעלה נשאת לאחר ואח"ך יצאה מהב' אם נשאת לא תצא אך לכתחי' לא תנשא אע"ג דאתא אחר ואפסקיה לקלא וזהו דוקא לתירוץ א' לדעת רב אך לתירוץ הב' בעד רב הוא דכל שאין עדים רק קול בעלמא ואין לה בנים אם נשאת לא תצא ובזה פליג עליו רבי וס"ל דלעולם תצא אפי' בקלא בעלמא ואיפסיקא הלכתא כרבי בקלא דל"פ וכרב בקלא דפסיק דאז בלא עדים לא מהני יעו' סוגייא בדוכתה ובפוס' בא"הע סי' י"א הצד השוה שבהן דלענין להנשא לכתחי' לאיש הנחשד אפי' בקול בעלמא בלתי עדים ואפי' נשאת לאחר בנתיים וגרשה לכתחי' לא תנשא וכ"כ בהדייא ר' המאירי בחידושיו על הסוגייא דכן הלכה ובדכ"ג ע"ג כתב דכל היכא דאיכא קלא דל"פ אסור לכנס לכתחילה אפי' לא היו שם עדי כיעור כלל ועוד לו שם בדכ"ד ע"א מן הספר (ופירוש קלא דל"פ היינו שיצא קול אחר על קול הראשון שהוא שקר וכמו שפיר"שי בש"ס ויעוין לה' בית יאודה חא"הע סי' י"ט) וכ"כ הרשב"א באלפיו סי' תקצ"ו דנחשד בא"א ונפטר בעל האשה ובקש הנחשד לקחתה דלכתחי' לא יכנס ואח"ז מצאתי בתשו' הגאונים שבס' ש"ץ ש"ב סי' ט' תשובת רב סעדייא גאון שכתב וז"ל כללו של דבר אין כופין את הנטען להוציא אלא בקלא דל"פ ובדבר מכוער וכו' אבל קודם שישאנה אפי' בחשש קל ובקלא דפסיק מונעין אותו מלישא אותה וכו' עי"ד. איברא דהרב"י בסי' י"א הביא בשם מ"כ על אשה שחשדה בעלה ר' מש' ונתגרשה מראובן מרצונו דלכתחי' מותרת להנשא לו וקיהיב טעמא דבש"ס איתמר כשהוציאה הבעל דהיינו שהוציאה משום ש"ר וצריך שיאמר בשעת גירושין דמשום ש"ר הוא מוציאה הא לאו הכי מותרת וחתים עלה יעקב ב"ר מאיר ע"כ וא"כ בנ"ד דבשעת גירושין לא נדברו יחד מענין הרשעות רק הלכו לפני ב"ד של רוסגוק ואמרו להם רבותינו הנה אנחנו באים להתגרש זה מזה ברצון שנינו א"כ מותרת לינשא לנחשד אפי' לכתחי' לפי דעת המ"כ הנ"ל. אך מלבד דתשובה זאת היא מגומגמת מצד עצמה בכתבה ולשונה וכמו שיראה הרואה וכאשר כ"כ מוהרל"ח בהשגותיו עוד בה דרבינו סעדיא גאון הרשב"א וה' המאירי קיימי להדייא להיפך ומי יודע מי בעל דברים ואי הוי בר סמכא וגם מור"ם בד"מ השיגו וכתב דאי איכא קלא ממש אפי' אם נתאלמנה אסורה ע"ע, ואין לדקדק מדברי מרן בש"ע שכתב אם הוציאה בעלה בדבר מכוער כזה ה"ז לא תנשא לנטען דמשמע דוקא כל דאיכא עדי דבר מכוער לא תנשא לכתחי' אבל בקול בעלמא מתירין אותה לכתחי' דהא ליתא דמרן בא לאשמועינן דאפי' בעדי דבר מכוער אם נשאת ויש לה בנים לא תצא אבל היכא דאין כאן אלא קול בעלמא לא השמיענו כזאת אם יכול לישאנה לכתחי' אם אין, ובכן נשאר לנו במקומנו ג' מהראשונים מפורסמים אצלינו ר' סעדיה גאון והרשב"א ור' המאירי ומור"ם גדול האחרונים עמהם דס"ל דאפי' בקול בעלמא ואפי' אם לא הוצאה בעלה מחמת זה רק שנתגרשה ברצון שניהם מבלי עלות על שפתם בעת הגירושין דמשום הש"ר הוא מוציאה או שנתאלמנה דעכ"ז לא תנשא לנחשד לכתחילה. הגם הלום ראיתי להר"אש בתשו' כלל ל"ב סי' טו"ב הביא משם מוה"רם שכתב וז"ל היכא דליכא לא עדי טומאה ולא עדי דבר מכוער איכא לפלוגי דאי איכא קלא לכתחי' לא יכנס אבל בקלא דפסיק אפי' לכתחי' נמי יכנס ע"כ. אלא דק"ט עמ"ש הרא"ש שם בתר הכי בסי' י"ח על לאה שנכנסה בבית ר' לשרתו ויצא קול שנתיחדה עמו אם יכולה לדור בבית בעה"ב ולשרתו כאשר בתחילה וכתב וז"ל נ"ל שמותרת להיות עמה בבית דמה שיצא עליה קול שנתיחדה בעודה א"א לא נאסרה עליו אחר שגרשה בעלה בשביל אותו קול דאף על בעלה לא היתה נאסרת בשביל אותו קול וכו' וכיון דלא נאסרה לבעל אף לבועל אינה נאסרת וכו' י"ש ומשטחייות דבריו משמע דלכתחילה מותר לכונסה כל היכא דלא הוברר הדבר רק ע"י קול ואיך היה הדבר הזה דהרא"ש יחלק על מוה"רם