אבני האפוד שלז

ותו איכא הכא בנ"ד תרי ריעותי אחריני אשר כח בהם להחליש כח הקידושין הנז' וארמזם בקצרה. האחת דבתוך ד' העדים שבאו להעיד בפני ב"ד היה בהם אחד אשר הוא קרוב ככתוב בשאלה וקי"ל נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה ואף שלא נתברר אם היה קורבה הפוסלת מדאורייתא דאיפשר דהיא קורבת אישות סוף כל סוף מידי פלוגתא לא נפקא ואיכא ס"ס להחמיר וכמו שהאריך בזה גדול הדור האחרון ה' עבודת השם בסי' י"ד דק"ד ע"ד וע' בהגהותי שם זאת שנית דהקב"ע היתה שלא בפני המקדש והמתקדשת ואיכא טובא דס"ל דלא מהני כי אם לחזר ולהעיד וכל שלא באו לחזר ולהעיד עוד הפעם הוייא ספק מקודשת ומה גם לס' איזה פוסקים דס"ל דאפי' אם יבאו להעיד אינם נאמנין וכמבואר מחלוקת זה בארוכה בפוסקים וגם בזה עמד ה' עבודת השם בסי' י"ד ד"ק וע' להר"הג מוהר"א אשכנזי ז"ל בתשו' כי באה בס' ישמח לב חא"הע סי' י"ב דכ"ח ע"ד דצרף סברא זו להתיר בנ"ד ע"ע וכבר אנן בענייותין במקו"א הארכנו על ב' סוגים הנ"ל (ע' בתשובה שהשבתי בחדש כסלו התרס"ו ובאסיפתי לא"הע לסי' מ"ב) ובכן מאחר עלות דאיכא הכא בנ"ד כמה פלוגתי דרבוואתא אי מפאת הלשון דקאמר, איסטו טי טי לו איסטו דאנדו פור קידושין דאיכא הכא תרי פלוגתי חדא בלשון הריני נותן לך זה בקידושין אי מהני וחדא אי לשון טי לו דו דומה להריני דהריב"ש ואי מפאת דכפי העדים הנערה גלתה דעתה שאינה מקבלת קידושין אם לא שישאל רשות מקודם מקרוביו ואיכא הכא עוד תרי פלוגתי אחריני אי דומה זה לתנאי ואי בעינן תנאי כפול, ואי מצד קבלת העדות דלא נתקבל ע"פי הדין דהיה שלא בפני המקדש והמתקדשת וחד מנייהו פסול לעדות, אשתכח דיכילנן למעבד כמה ספקי וספקי דספקי פשיטא ודאי דהנערה הנז' היא מותרת לעלמא בלי גט כלל ותהיה מותרת לכהן ולכל גבר די תצבייא. כפי אשר הצעתי ולקטתי היום מפום רבנן מספריהם כאשר הקורא תשבע בטנו ואם שגיתי ההי"ב ויפרש עלי עננו. העבר הנרצע לעבודת קונו. דוד ב' אברהם פיפאנו. סי י"ד ה' אישות ניסן התרס"ט מעשה היה בעיר וידין ראובן ואשתו שהושוו ביניהם להתגרש זה מזה אך הגירושין לא היה ברצון שניהם כפי אשר נשמע בעיר רק שהיא ע"כ הודית לקבל ספר כריתותיה ובעבור זה ראשי הועד של אותה העיר נתקבצו ביום 30 מארץ 1808 וקראו לפניהם הבעל והאשה. והיא גלתה דעתה כי ע"כ שלא מרצונה חתמה המכתב לקבל את הגט כי אים וגזם אותה בעלה. הבעל טען שברור לו שאשתו זנתה עם שכנה, כי ליל פ' כחצות הלילה נכנס לביתו ומצא לשכנו ערום כדרך ששוכב על המטה סמוך למטת אשתו ממש וברור לו כי זמה עשה ובאותו הלילה הכה אותה מכת אכזרי. האשה ענתה כי היא לא עשתה דבר והאיש הזה נמצא בביתו יען השכירו לו חדר אחר לפנים מחדרם אשר אין דרך לצאת כי אם דרך שם והוא יצא לעשות צרכיו וגם האיש הנחשד נקרא לעיני הועד וטוען ואומר כי לא קרב אליה מעולם. וביני ביני אך יצא יצא לפני הועד מכתב אחד כת"וח מיד הנחשד מיום 20 מארץ הנ"ל והכי כתיב בגוויה (מועתק מלשון לעז) אני מתחייב לפ' (בעל האשה הנז') כי בהיותי נושא אשה מחצית המדודין שאקח אתן לו, וגם אני מרשה אותו שישכב עם אשתי כאיש ואשה, רק ב' או ג' פעמים ובפירוש אומר לזנות עמה ונתחייבתי ע"ז בעבור כי בליל 15 מארץ תפס אותי עם אשתו ובראותי כי אני גורם להם גירושין בעבור מה שעשיתי כי אני ואשתו תעינו בזה וכו' ע"כ וכאשר יצא המכתב הזה בפני הועד שאלו ממנו מדוע חתם המכתב הלזה ויען ויאמר כי אז דעתו בל עמו על שהעלילו עליו שבא עליה והרי הוא מוכן לישבע כי הכל שקר וכזב אך מאחר שבא הדבר לידי כך הוא לא יניח להאשה הנז' שתהא יושבת גלמודה בירכתי ביתה אנכי אשאנה לאשה ואם לא תאבה האשה ללכת אחרי אנכי אפרע לה סך פ' שנתחייבתי בכ"י ביום שהעלילו עלי על זה. איך שיהיה הועד להטיל שלום בין האיש והאשה לא הצליחו והלכו לעיר רוסגוק ונתגרשו האשה ובעלה זה מזה בגט קשר. ואחר עבר זמן לא כביר נשאת האשה עם הנחשד וראש הועד הוא היה המטפל ומסדר הקידושין. הן עתה בא לפנינו צווח ככרוכייא כי אין לו חפץ באשת זנונים כ' האמת יודע בנפשו שהוא בא עליה כמה פעמים בהיותה תחת בעלה והיא אסורה לו ומה שנשאה היה בע"כ שאיימו עליו להרגו אם לא ישאנה וזו היתה ג"ך הסיבה אשר כחש לפני ב"ד של בידין לומר שלא בא עליה. האשה משיבה כי שקר נסכה ואינה יודעת כלום מהמכתב הזה שעשו בין בעלה הראשון ובין בעלה השני ואיפשר כי עיניו נשא באשה אחרת ומבקש תואנם והיא רוצה לשבת תחתיו עוד כל ימי חייה. ולכן ישאלוני משפטי צדק מה שו"הד נותן ושכ"מה. תשובה שאגתי מנהמת לבי איך עדת ישראל המצויינת בקדושתה ובטהרתה אשר בלעם נשא את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו היתה כזונה ובאה לידי חרפה כזאת להיות אשה מזנה תחת בעלה ואיהו בקרי להתנות עם הנואף שהוא הבעל השני לשכב עם אשתו הראשונה כדרך כל הארץ ואיכא הכא שתיים רעות לאו דלא יוכל בעלה הראשון ואיסור כרת דא"א מי שמע כזאת ומי ראה כאלה? והאנשים הפרנסים ראשי הועד דבידין