אבני האפוד שלד
Avnei HaEphod 334 · אבני האפוד · free full Hebrew text
Open in the reader →סי' י"ג קידושין שבט התר"סט שאלה מעיר קארנאבאט, פ' קדש אשה ואינו חפץ בה וקראנוהו לפנינו וכה היו דבריו. יום שב"ק כ"וך לחדש פ' דברתי עם אחי הנערה פ' אשר עמה הייתי משודך לגמר השידוכין ולקחתי ממנו חוזה במד סך המדודין ואמתי יהיה זמן הפרעון, ובלילה נכנסו לביתי יחד עם העדים אשר עמהם היה ג"ך אחי הנערה וביני ביני האח קרא לאחותו והיא באה וקרבתי אצלה והוצאתי מחיקי דינר אחד ובפני כל הנמצאים שם נתתיו בידה באמרי לה דודו איסטו טילו איסטו דאנדו פור קידושין והיא קבלה הדינר אך אני הייתי במצב השכרות. ואחר ימים בראותי כי קרובי ובפרט זקני שנתגדלתי בביתו אינם מתרצים ואנכי לא שאלתי מאיתם רשות מקודם חזרתי בי ואיני חפץ בה, אחר דבריו קראנו לארבעה עדים אחד אל אחד אשר רק אחד מהם הוא קרוב וכולם ענו ואמרו כי השידוכין נעשו בפניהם והם ראו כשהוציא הבחור הדינר מחיקו ונתנו לה באמרו "דודו! איסטו טי לו איסטו דאנדו פור קידושין'" והיא בתחי' מאנה לקבלו באמרה אני איני יכולה לקבל טרם תשאל רשות מקרוביך והוא ענה זהו ענין שלי ואחר זאת הסכימה לקבל הדינר בקידושין והבחור לא היה במצב השכרות, ובכן יורינו מורינו מה יהיה משפט הנערה כי המקדש אומר דבשום אופן לא תהיה ארוסתו ושכמ"ה. תשובה טרם נדע להיכן הדין נוטה דרשנו בכתב מאנשי עיר השאלה שיגידו לנו אם העדות נתקבל לפני הבחור והנערה, ואיך היו אופן השידוכין אם היו בקנין ושבועה או בריצוי דברים והם השיבונו כי העדות נתקבל שלא בפניהם, וגם מנהג העיר כי רובם ככולם עושין השידוכין בקנין ושבועה ואלו השידוכין נעשו בריצוי דברים מבלי קנין ומבלי שום שבועה רק כי הבחור לקח שטר חייוב מאחי הנערה שחייב לתת לה כשיקח את אחותו סך פ' ונעשו הדברים ביניהם מבלי היות איש זר בנתיים, ועתה הנה אביע לכם רוחי כי אנכי הראה בקידושין הנ"ל שברי שברים שבר על שבר והנערה פטורה בלא כלום והרי היא מותרת לכל ואודיע דברי אתכם. מודעת זאת ס' הריב"ש ז"ל ופסקה מרן בסי' ז"ך ס"ה דהאומר לאשה כשנתן לה הכסף הריני נותנו לך בתורת קידושין דהוי כאומר לי אלא דמוהריב"ל בח"א סי' י"ח הביא משם רבני פרווינצייא רבים ונכבדים דס"ל דאין כאן קידושין ויש מהאחרונים שרצו לעשות שלום ביניהם דגם הריב"ש לא אמר אלא כשאמר בתורת קידושין אך לא כשאמר לקידושין ויש שכתבו דבכל אופן פליגי ומ"מ למעשה נטו להחמיר. יעו' כנ"הג ס"ק ז"ך וס"ק ל"ז, יד"א ס"ק מ"ו, בא"מח ח"א סי' י"ד שער אשר א"הע סי' ל' חיים ושלום ח"א סי' ב"ך צל הכסף ח"א סי' ט' שערי רחמים סי' כ"ג ומ"מ אע"פ שכתבו להחמיר לא נמנעו מלעשותו סניף גדול וכמו שתראה למוהרח"ש סי י"ט ויתר הפוסקים ז"ל (ויעויין באסיפתי לסי' ז"ך). תו איכא פלוגתא אחריתי בין מהרשד"ם ומוהרי"א באומר קי טילו דו' אי דמי להריני דהריב"ש דמוהרשד"ם מדמי לי להריני ומוהרי"א כתב דגרע מהריני דהריב"ש עו' כנ"הג הגה"בי ס"ק ס"ב ויד"א ס"ק ס"ח ובכן בנ"ד דאמר איסטו טילו איסטו דאנדו פור קידושין' תלוי במחלוקת מוהר"שדם ומוהרי"א ודעי' ואיכא הכא ס"ס ספק אם הלכה כמוהרשד"ם דדמי להריני דהרי"בש דלמא הלכה כמוהרי"א דאין כאן קידושין כלל ואת"ל דהלכה כמוהרשד"ם דלמא אעיקרא אין הלכה כהריב"ש רק כס' החולקים עליו דלשון הריני נותן לך גרע וגרע דאין כאן הוכחה למקדש ולמתקדשת ולא לשון קידושין שתקנו חז"ל והוי ס"ס המתהפך וכמובן, מצורף לזה דגם הריב"ש לא קאמר דהוו קידו' גמו' רק ספק וכסברת מ"ד הכי בדעת הרי"בש ובהצטרף ספק אחר גם הרי"בש לא קאמר וכמו שכן מצאתי לה' אשדת הפסגה בא"הע סי' ו' דמ"ח ע"ד דעשה ס"ס זה בעצמו לבטל הקידושי' דנ"ד יעוש. איברא דחזינן למו"הד מוה"ר בס' שער אשר שם ד"ץ ע"ד דתמ'ה יקרא על ה' אשדת הפסגה בסו"סי זה דמלבד דגם כי נודה לדבריו דכך היא ס' מוהרשד"ם ומוהרי"א מ"מ כל הפוס' קיימי נגדם וכמו שאסף וקבץ מקודם שם ומיעוט נגד רוב לא חשיב ספק, עוד בה דגם מוהרשד"ם גופיה כתב בתשו' אחרות דלשון ב"ו לו דו הו"ל כמו הריני וכו' וכן מוהרי"א קסתר אנפשיה בההיא דסי' רצ"א א"כ תו לא פש לן שום סברא מאיזה פוסק שסובר בודאי דלא חשיב לשון ב"ו לו דו או סי לי דו כמו הריני כדי לעשות ס"ס להקל ע"כ ועם שראיתי לה' עבודת השם בא"הע סי' י"ד דק"ב דהאריך בזה לומר דס' מוהר"יא אינה יחידאה ומצא רעים אהובים לסברתו ה"ה מוהר"ם קאבאלייר"ו הובאה תשובתו בס' דברי ריבות סי' ח' ומורה א' הוב"ד בתשו' מוהר"מ די בוטון סי' כ"ג יעו"ש, מ"מ לא נכחד דכפי מה שאסף וקבץ מו"הר מוהרא"ק שם רובא דרובא הוא דקיימי לעומת ס' מוהר"יא דלשון טי לו דו דמי להריני דהריב"ש וא"כ איך נוכל לעשות ס"ס מאחר דבספק האחד רובא קיימי לאיסור וידוע דכל ס"ס בעינן שיהיה שקול. ואחשבה לרפאת שבר זה כשנובין ונדון דכפי המתבאר מתשו' מוהריב"ל ח"א סי' י"ח במחלו' שנחלקו רבני פרויינצייא עם הריב"ש דרבני פרווינצייא היו רבים ונכבדים גם הגאון מו"הר בס' צל הכסף שם דמ"ח ע"ד הביא חבל נביאים שתפסו סברא זו דרבני פרווינצייא