אבני האפוד שלב

רברבי שהחמירו וכן העלה ה' ישמח לב שם. ומה גם דהבחור והנערה דנ"ד נשתדכו ז"עז מקודם בקנין וחזינן לגדול בדורנו בספרו עבודת השם א"הע סי' ט"ו דהגם דהוא המקל היכא דחסר תיבת לי מ"מ כל היכא דהיא משודכת לו כמה ארכן הוא לומר דמהני ומעלי וממלא חסרון לי ובפרט היכא דהקידושין היו סמוך לשידוכין דליכא למיחש לחזרה דבזה לכ"ע הוי השידוכין כמדבר עע"ק מקודם יש"ב (וכבר אני עני באסיפתי לסי' ז"ך רמזתי דברי הפוס' המדברים בפרטים הנז' לך נא ראה אם טוב בעיניך) ואיכא הכא כמה ספקי להחמיר אין צורך לפורטם. וכי תאמר בלבבך הלא כל כמינן אין כאן אלא ע"א דהא העד הא' לא אמר אלא שנתן טבעת בידה והוא אינו זוכר אם אמר איזה דברים ואעיקרא הוא לא ידע למה נתן בידה אם לשם קידושין או לשם דורון והמקדש בע"א פסק מרן בסי' מ"ב דאינה מקודשת. הא ליתא דכמה דייות נשתפכו ע"ז ברבני האחרו' אי סמכינן למעשה לכתחי' אדברי מרן היכא דשניהם מודים והסכמתם דבאלו אמרו שלא לסמך ע' חיים ושלום ח"א סי' ב"ך שער אשר א"הע סי' כ"ט. ישמח לב סי' י"א דכ"ג פני יצחק ח"ב דמ"א וח"ה סי' ט'. ויעו' דברי שמואל דק"כה ובדברי מר ידידינו המגיה נ"רו שם כפי אהרן ח"אח א"הע סי' ד' ואין לבא לנד"ז מצד אחר דהוי עדות מוכחשת כיון שהעד הראשון לא אמר שהבחור דבר בעת הנתינה וכמאמר העד השני דאם איתא לדברי העד הראשון הי"ל להעד השני לספר הכל ואם האמת דהוייא עדות מוכחשת מגן שוייא דהא נמי ליתא דהעד הא' אינו מכחיש להעד הב' לומר בהדייא דלא דבר כלל רק הוא אומר דאינו זוכר אם אמר דבר ואינו זוכר לא הוי הכחשה וכמ"ש הכנ"הג בסי' מ"ב הגה"בי ס"ק כ"ד וחלק על ה' תו"י סי' קפ"ו דס"ל דזה מקרי הכחשה וע' יד"א ס"ק ס"ב שכ"כ משם ה' ח"ץ וכ"כ השמ"ץ חא"הע סי' א' והג' מו"הר בס' צל הכסף ח"ב אה"ע סי' ויו כ"כ מסברא דנפשיה ואני הדל בהגהותי לס' עבודת השם א"הע סי' ט"ו דקט"ו ע"א אנכי העירותיהו דלא זכר דברי הכנ"הג והי"דא ושגם ה' שע"א בסי' ל"א הביא דהריב"ש בסי' תע"ו ס"ל דלא הוי הכחשה והבאתי שם עוד חבל נביאים והמה באו בס' פחד יצחק הנד"מ במע' הק' מדצ"ה ע"א ואילך דכולם בהסכמה עלו דאיני זוכר לא הוי הכחשה יש"ב גם הגאון מוה"רא אשכנזי זל בתשו' כי באה בס' ישמח לב א"הע סי' טו"ב דמ"ג כתב דלא מקרי זה הכחשה יעו"ש עוד תשוב ותראה בהגהותי שם שכתבתי דעיני המעיין ישר יחזו בדברי הפוס' הנז' המובאים בס' פחד"י דהגם דלא החשיבו העד הב' כמכחיש מ"מ יחד כולם ענו ואמרו דעדות הב' מגן שוייא וכמאן דליתיה דמי והו"ל מקדש בע"א ובאו הדברים יותר בארוכה בדברי מוה"רי אירגאז המובאים שם בדצ"ח ע"א ובספרו דברי יוסף סי' טו"ב שכתב וז"ל ומ"מ מבואר למעין דאין ממש בעדותו דאמאי קמסהיד אי משום שראה נתינת הטבעת באצבעה אין זה כלום כיון דאינו זוכר מה אמר לה דדלמא קדשה בשליחות לאחר וכו' א"ן הרי לך במתנה אמר דכל שלא העיד העד בבירור ששמע מפי המקדש לשון שמוכיח ממנו מי הוא המקדש ומי היא המתקדשת לאו עדות הוא כלל ומזה היה סתירה למאי דקאי ה' המחבר ע"הש שם והעלתי דכד הוינן בה חזינן דאין מכל זה סתירה דכל עיקר ריעותא דידהו היינו משום דלא ידעינן מי הוא המקדש ומי היא המתקדשת וריעותא זו נטולה היא באותו נדון דכבר נרפא שבר זה במה שהיו מדברים מקודם עע"ק דבכי האי ליכא למימר דשמא לאחר קדשה וכיון דאיכא למיחש להכי אז אמרינן דמסתמא לעצמו קדשה וכדברי העד הב' וחזי לאיצטרופי וכמ"שה ישמח לב סי' י"א דכ"ג וכו' את"ד שם ומן האמור שם אתה תדין לנ"ד דע"כ לא כתבנו שם דחזי לאיצטרופי אלא דוקא דשני העדים העידו על הקידושין רק דנפל הפרש בעדותם על נוסח האמירה וכבר ידענו דזה המקדש וזו המתקדשת אבל בכה"ג דנ"ד דהעד הא' אינו מעיד רק על נתינת הטבעת מידו לידה והוא לא ידע למה נתן ועל מה תנן אם לדורון אם למתנה קרי כאן דברי ה' מוהרי אירגז דכיון דאינו זוכר מה אמר לה דלמא הרי לך במתנה אמר ואין כאן אלא ע"א ולא מצטרפי זה עם האחר והוא פשוט ומ"מ ע"א מיהא איכא כדת וכהלכה וכבר כתבנו דרבים מהפוס' החמירו להצריכה גט במקדש בע"א ואחשבה למהפך אזכותא דנערה דא במאי דדייקנא בלשון העדות הזה שהעיד שאחר שנשלם הענין הניח הטבעת באצבעה ליותר בטחון ואנכי למדתיו לומר הרי את מקודשת וכו' מוכח דקדמה הנתינה ואחר שנתן לה למדו ואמר לה שיאמר הרי את וכו' ולא העידו שאמרה הן רק שתקה והו"ל שתיקותא דלאחר מ"מ ובאנו לההיא דפסק מרן בסי' כ"ח ס"ב דאם אחר שבא לידה אמר התקדשי לי בו אע"פ שאמרה הן אינה מקודשת אע"פ ששדך תחילה והיא סב' הרמב"ם ורבים אשר איתו וכן הסכימו כל האחרו' וכמבו' בב"י שם וע' כנ"הג סי' ז"ך הגה"בי סק"ז שהביא כן משם תשו' מוה"רא ירושלמי והגם דדבר זה מידי פלוגתא לא נפקא ובפרט בנ"ד דשדיך מקודם דאיכא מ"ד דלא הוי כנתן לה סתם והאיכא הרא"ש והר"יף והטור דפסקו דהוייא ס' מקודשת ויעו' בכנ"הג הגה"בי סק"ו דרבים מהאחרו' חשו לה. מ"מ היכא דאיכא ריעותא אחריתי גם ה"ריף יודה וכמ"ש הכנה"ג שם סק"ט משם מוהרי"א י"ש והכא האיכא ריעותא דע"א דלרוב הפוס' אינה מקודשת.