עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאבני האפוד

אבני האפוד שלא

Avnei HaEphod 331 · אבני האפוד · free full Hebrew text

Open in the reader →

משם רש"ל בתשו' סי כ"ה שכתב דכיון דהאי איתתא שרייא בלא גט המחמיר בגט עונו ישא שפסלה מן הכהונה וכו' י"ש, וע' באסיפתי לסי' ז"ך שרמזתי אמבוהא דפוס' דכתבו הכי י"ש, אך לא רציתי לעבר ע"ד חברי ונענעתי להם ראשי ודברנו על לב המקדש וסדרנו הגט שלא בפניה והן היתה כזאת בספרי הפוס' שעשו כן רבני קושטא יע"א וכמובא בס' מחנ"א ה' אישות סי' ד' שכתב וז"ל אלא שרבני עירנו הצריכוה גט מהיות טוב ולא חששו לעיין בדינה אם היתה צריכה גט ואיפשר שאם היו חוקרין בדבר היו פוטרין אותה בלא גט יעו"ש ובס' עבודת השם א"הע סי' ט"ו דקי"ז ע"ב. ומה גם למה שהבאתי אני הדל בחידו' לא"הע סי' י"ג משם ה' המאירי בפסקיו ליבמות דל"א ע"ג מהספר וז"ל דנתי הוראה למעשה באשה שיצא עליה קול של קידושין ונשתדכה לאחר וכשהגיע הזמן רננו קצת בני אדם עד שהוזקקנו לחקר הדבר ולא מצאנו בו שורש אלא שמחמת חששה שמא יתגלה הענין ויבא לידי מכשל הזקקנו לגט לרווחא דמלתא שלא לשום צורך ודנתי בה שא"ץ להמתין ג"ח והרבה מגדולי הדור נסמכו ב"ה עמי והעידו שכך ראו מעשה לרבותיהם אלא שקצתם חלקו עלי וכו' ואין הדברים נראין ע"כ מצינו אילן גדול לסמך עליו לתת גט לרווחא דמלתא. איכו השתא שכבר נסדר הגט ונכתב ונחתם כהלכתו אם האשה איננה חפצה לקבלו יכולין אנחנו ליתנו לה בע"כ דמלבד דעיקר הענין הוא לטובתה ולקיים דברי מרן בסי' מ"ח שכתב דמבקשין ממנו שיתן לה גט עוד בה דאפי' תימא דמן הדין היתה צריכה לגט דהקידושין היו קידושין עכ"ז יכול המקדש לגרשה בע"כ ל"מ לדידן דאין אנחנו אוסרין לגרש אשה בע"כ רק משום השבועה שנשבע לה בעת הקידושין והכא לא נשבע שום שבועה דבודאי יכול לגרשה אלא אפי' אם נחוש לחרגמ"ה הלא ידוע כמה ספקות איתנהו השתא בחרגמ"ה ומה גם דבארוסה לא גזר וקרי כאן האשה מתגרשת לרצונה ושלא לרצונה ע' לה' בני אברהם סי' מ"א דצ"ד דהתיר ע"י ס"ס ואם אינה רוצה לקבל גט תשב עד שתלבין ראשה והנער מותר לישא אחרת וכמו שכן ראיתי הדבר מפורש בתשובת נחלת שבעה סי' י"ט שכ"כ יעו"ש זהו אשר לקטתי היום בחמלת ה' עלי אבינו שבשמים שוכן במעונו. ירצה כקרבן אשה יקריב אותו לרצונו. נאום הצעיר דוד ב' אברהם פיפאנו סי' י"ב ה' קידושין מנחם התרס"ח עובדא אתא קמן מהנערה בת משה קאלו הטוענת ממשודכתו הבחור בנימן קאלו שבעת גמר השידוכין והפסיקא שבינו לבינה אחר עבר זמן מה קדשה בקידושין גמורין בפני ב' עדים ולכן יקיים דברו ומהר ימהרנה לו לאשה. הבחור עומד לפנינו וטוען דהנה אמת שקדשה ונתן לה טבעת לקידושין ובפני ב' עדים אכן האחד היה שכור והשאר היו קרובים ומכח זה הוצרכנו לקבל העדוייות בפניהם ובאו לפנינו ב' עדים שמואל פרץ לוי ואהרן משה הלוי ואחר האיום והגיזום כדחזי לפום דינא ואחר שנתברר לנו שאין שום קורבה ביניהם קמו ע"ר והעידו בתו"עג וכה היו דבריהם, שמואל הלוי מעיד בז"הל ליל השידוכין (וכתוב בשטר השידוכין היום והחדש והשנה) אני והבחור בנימן היינו בשדה וקראוהו לבנימן בבית הנערה ולא היה חפץ לילך עד שבאת הנערה וקראתו והלך ובא החזן נטל מהם קגו"מך על השידוכין והלך ואהרן משה הלוי אמר להמשודך שיתן בידה טבעת ונתן בידה. שאלנו ממנו ומה אמר הבחור' בשעת נתינה השיב איני זוכר ואיני יודע על מה נתן הטבעת. הב"ד להעדים לא דברו מקודם הנתינה אם היה לקידושין או לדורון לא] העד הב' הוא אהרן מ' הלוי מעיד בז"הל אבי המשודך לא היה חפץ בקשר השידוכין הללו עכ"ז בא החזן ונטל קגו"מך מהבחור והנערה על קשר השידוכין ואחר שנשלם הענין הניח הטבעת באצבעה ליותר בטחון ואנכי למדתיו לומר הרי את מקודשת כדמ"וי ואמר ואני ושמואל פ' לוי היינו יחד כשנעשה הדבר הזה שאלנו לו אם ש' הלוי העד היה שכור? והשיב שהיה שפוי בדעתו. אלה הן דברי העדים ועתה האיש הבליעל ממאן לכונסה ומסרב מלגרשה והנערה צועקת או כנוס או פטר וחובה עלינו לדעת אם הנערה הנז' פטורה ומותרת לעלמא בלתי גט או צריכה גט. תשובה הלא לאמונה כי סעיפי הספקות אשר השתרגו עלו בנד"ז המה בכתובים ואין כל חדש וכבר באסיפתי על הש"ע ה' קידושין כתבתי ואספתי באומר'ים, אולם חק ונימוס הוא דבעת המעשה צריך להציע הספקות והתרתן למראית העין כדי לבא לפסק הלכה ולכן אבא בקצ'ר אמיץ דלפום ריהטא נראה דלנערה לא תעשה דבר קידוש' אחרים מבלי גט דלכל הדברות מידי ספק מקודשת לא נפקא. ראשית דבר קח עמך דברי העד השני המעיד שא"ל הרי את מקודשת כדמ"וי דאע"ג דאיכא ריעותא שלא אמר לי ובעינן ידים מוכיחות ורבו הפוס' המקלין ומהם מרן ז"ל בסי' ז"ך ויעו' בכנ"הג שם הגה"בי ס"ק מ"ג וי"דא ס"ק נ"ב מ"מ רבני שלוניקו לא אזרו חייל להתיר בלי גט ורבני דורינו האחרונים לא זזה ידם מס' המחמי' דלא בעינן לי ע' שער אשר חא"הע סי' ל"ח. צל הכסף ח"א סי' ט' ישמח לב גאנין סי' י"א דכ"ב דברי שמואל סי' א' וסי' ג'. והיכא דהמקדש והמתקדשת אומרים דלשם קידושין נתכונו וכנ"ד יש פוס' שכתבו בדעת הרשב"א דס"ל להחמיר ע' כ"נהג הגה"בי ס"ק ב"ך וי"דא ס"ק כ"ט וכתב מו"הר בס' צ"הכ שם דנ"א ע"ג דמי יקל ראשו נגד אשלי