עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאבני האפוד

אבני האפוד של

Avnei HaEphod 330 · אבני האפוד · free full Hebrew text

Open in the reader →

קידושין צריך לחוש דמשמע מינה דוקא באומר שהיו שם קדושין הא שותק א"ץ לחוש וקשה דאמאי לו הא לו יהי כב' עדים אחד אומר נתקדשה ואחד אומר לא נתקדשה דלס' הפוס' הנז' לא תנשא לכתחילה והיאך נקיט הב"ש הך דינא כהלכתא פסיקתא אלא ודאי דכל דאיכא הכחשת בע"ד אלימא טפי מהיכא דהעדים מכחישין זה את זה לומר ע"א בהכחשה לאו כלום הוא הגם דאחד מבעלי דבר שותק ובהביטי בספרי הפוס' מצאתי הדבר מפו' במו"רם יו"ד סי' קכ"ז ס"א דהכחשת בעל דבר אלימא מהכחשת העדים ז"אז וז"ל שם אם אין הבעלים מכחישין אותו אע"פ שמכחישו אחר לא מהני מאחר שהבעלים שם ושותקין וכו' יעו"ש. ושוב אחר החיפוש מצאתי לה' קרית מלך רב בח"א דמ"ה על דין זה בעצמו שכתב וז"ל אך ק' דאיך נאמר דאם ע"א אומר מקודשת וע"א אומר אינה מקודשת והיא שותקת דתצא או לא תנשא לכתחילה הא הוי ע"א בהכחשה ולאו כלום הוא וכו' ולזה איפשר לומר דע"כ ל"א הכי אלא כשהב"ד מכחישו אבל כשהבע"ד מסופק וע"א מכחיש לעד אחר ל"א ע"א בהכחשה לאו כלום הוא והביא ראיה לדבריו ולא זכר דברי מור"ם הנז' יעו"ש הרי שלך לפניך כאשר כתבתי ותאזרני שמחה, ולא אכחד דאיכא מהפוס' דס"ל דהכחשת בע"ד גריעא מהכחשת העד וכאשר עמד בזה ה' שער המלך בפ"ט מה' אישות ד"ן ויעו' עבודת השם א"הע ר"סי ז"ך. מ"מ אנן קיימינן לשיטת הראב"ד ודעימיה ועינינו לו ראו בהראב"ד ודעי' דס"ל דהכחשת בע"ד אלימא דהא היכא דאיכא עד נגד עד והאשה מכחשת כתבו להדי'א דתנשא לכתחילה ואם האשה שותקת אסרו ש"מ דס"ל דהכחשת בע"ד אלימא ולפ"ז עיניך הרואות כמה רברבתא מסייעי לס' הב"ש והב"מ שכתבנו דכל שהמקדש מכחיש את העד הגם שהאשה שותקת אין לחוש כלל וא"כ בנד"ז דהיא אינה יכולה לומר בודאי שהזהוב אשר נתן בידה לא היה לשחק כי מהיכן היא יודעת נמצא דכל לגבי דידה היא בספק אתייא הכחשת המקדש ומפיק יתה מידי איסורא ולכ"ע תנשא לכתחילה ולנערה לא תעשה דבר כריתות. תו מהדרנא אשרייותא דהך בתולתא לפוטרה בלא כלום דהגם שהיא אומרת שנתקדשה עכ"ז לא תהיה צריכה גט מטעם אחר דדייקנא בדבורא דידה ולא אשכחנא לישנא דקידושין המועיל דבשלמא אם היא היתה אומרת נתקדשתי בפני פ"ופ ולא היתה מדברת עוד שפיר אמרינן דשויא אנפשה חתיכה דאיסורא, יען שאין אתנו יודע לשון ונוסח הקידושין ומסתמא אמרינן דהיו כדין אבל בנד"ז דזאת אומרת שאמר לה הרי את מקודשת ועוד דברים אשר אין בזכרונה כעת ואם היה בא לפנינו ע"א ואומר כדברים האלה יותר היה נוטה הדעת לומר שאין כאן קידושין יהיה מטעם דחסר תיבת לי ורבים הם הפוסקים האומרים דלא מהני ואפי' לס' מיעוט הפוס' המחמי' כל היכא דאיכא ריעותא אחרת גם הם יודו דלא מהני והאיכא דלא אמר תיבת בזה ואיכא מהפוסקים דס"ל דאפי' בדיעבד ל"מ כל שלא היתה בזה וכמו שרשמתי אותם לעיל, ומי יודע מה אמרה לה עוד בדברים אשר אינה נזכרת, נמצא דאף שנאמין לדבריה אעיקרא לשון הקידושין רעוע ואין כאן קידושין ואיך נאמר שוייא אנפשה חד"א במידי דאנן סהדי דאף לפי דבריה אין כאן איסור ואם היא אמרה כן מחוסר ידיעה הלא לן יאות להוציאה משגגתה ולא לאסרה אכ"ע באופן דלפי כל הטעמים האמורים בהצמדם יחד אם חכם לבך תשלחנה חפשי לנערה הנז' מהבחור הנז' מבלי שנצריכה ספר כריתות אע"פ שאין כאן שום עיגון ושום דבר המעכב כ"ש אם יבא הדבר שהבחור הנז' מאן ימאן לגרשה בגט. עתה אקום לחזות בטענת הנערה הנז' שטענה שהקול נשמע בשתי עיירות גדולות סאמאקוב ופיליבי שהיא מקודשת אי יש לחוש לטענה זאת להצריכה גט. הנה האיש אשר ישוטטו עיניו בטו"שע סי' מ"ו ובאחרונים שם במשפטי התנאים הנצרכים לחוש לקול עיניו ישר יחזו דליתנהו במאי דקמן ובפרט דפיליבי לא זו העיר שנתקדשה שם ובעינן שיאמרו נתקדשה בעיר זו ולא בעיר אחרת, ומה שאמרה שנתפשט הקול בסאמאקוב זה אינו אמת דהרי אנשי הועד מעיר סאמאקוב נתנו ביד הבחו' מכתב תעודה אשר איננו קשור עם שום נערה לא בדרך שידוכין ולא בדרך אירוסין וכאשר כתבנו אליהם שיעשו הקב"ע התנצלו עצמם על מה שנתנו המכתב הנז' באמרם כי לא היו יודעין דבר מזה ועל הכל דמהעיר הנז' שלחו אלינו העדוייות ומפיליבי שלחו לנו שנעמד על הדין וכאשר ידעו דנפטרה בלא גט יאמרו קמו רבנן עלה דמלתא ול"ו ידעו ול"ו יבינו דאין כאן קידושין ופטרוה בלא כלום וכמ"ש ה' חק"ל א"הע סוס"י ך' ויעו' בס' ישמח לב א"הע סו"סי י"א ובהסכמת הר"הג מוהר"א אשכנזי ז"ל שם סוס"י י"ב ובס' שערי רחמים א"הע סוס"י כ"ב. ולמוד'עי אני צריך כי גם שהרבתי דברים וטעמים נכוחים לפטר את הנערה הנז' בלי גט מליצי רעי לא אבו לפוטרה בלא כלום כי לא רצו לעמד על הענין יפה יפה והם אמרו דמאחר דאין כאן מקום עיגון וחומר ערוה לנגד עיננו הטוב טוב שיפטרנה בגט ובאמת היה לבי נקפי בדבר הזה דלמה נפסלנה לכהונה וכבר ידוע מ"ש הכנ"הג בסי' ז"ך הג"הטו ס"ק כ"ג והיד"א שם ס"ק ט"ז דבמקום דאינה צריכה גט אין נותנין גט לרווחא דמלתא שלא לפוסלה לכהונה וכ"כ הבאמ"ח ח"א אה"ע סו"סי י"ד ומו"הר בס' שע"א אה"ע סי' כ"ט והביא שם