אבני האפוד שכח

עם הרעותות הנ"ל להפיל ארצה הקידושין ולהכחידם מן הארץ והוא בלשון האמירה שהעיד שאמר לה המקדש הרי את מקו"ל בדינה זאת דאין לו מובן דהגם דבמושכל ראשון נראה דהוא טעות הניכר וכונתו לומר בדינר זה מ"מ מצינו כיוצא בזה דחשו לה רבנן בתראי שא נא עיניך וראה להרב חיים רומאנו בתשו' כי באה בס' ישמח לב א"הע סי' ז' על עד שהעיד שא"ל המקדש בזה"ל הרי את מקדשת ופקפק הרב דלשון זה משמע כאילו עשאו שליח לקדש איזו אשה לאיזו אדם מאחר שלא גילה דעתו למי ולמי וא"כ לפי דבריו אין כאן חשש קידושין וסמך שתי ידיו עליו הר"המ שם בסי' ח' וכתב שם בדי"ז וז"ל גם לדברי העד האחר שאמר מקדשת ומילה זאת מתפרשת לכמה פירושים שונים והגם דאנן סהדי בכונת הבחור המקדש שרצה לקדשה לעצמו ומקדשת שאמר היינו מקודשת אלא שלא ידע להוציא המילה מחמת חמורות דאית ביה מ"מ אין אנו הולכים אחר האומדנא והכונה דבעינן בקידושין פיו ולבו שוין ודבר זה פשוט הוא מאד בספרי הפוס' ומכללם במוהרשד"ם סי' י"א וכו' ע"כ ומו"הר מוהרש"א בס' דברי שמואל סי' ד' דקכ"ו ע"ד הביאו לסייוע לנ"ד ומינה אתה דן לנ"ד, ואם כשאמר לה הרי את מקודשת לי ולא אמר בזה איכא רבים מהפוס' דס"ל דאין כאן קידושין וכמבו' בכנ"הג ויד"א אה"ע סי' ז"ך ועד אחרן בס' פני יצחק ח"ה א"הע סי' ט' שהאריך בזה יע"וש ובס' מטה לחם הנ"מ סי' ט"ו וסי' י"ט דל"ח ומידי ספקא לא נפקא כ"ש היכא דהכניס בתוך דבריו דברים משוללי ההבנה ולפחות נחשיבהו כאילו לא אמר בזה. והגם שאילו היה בעבור ריעותא זאת לא הייתי סומך להתיר מ"מ הריעותות הללו תהינה חוברות אשה אל אחותה אלו הן הנצר'פין. האמנם כי גואל אנכי להמקדש שיוצא בדימוס בטענתו כי מעולם לא קדשה היינו לגבי דידיה מיהו לגבי הנערה שהיא אומרת שנתקדשה לאיש הזה לפום ריהטא נראה דהיא קשורה בקשר אמיץ עם הבחור הנז' לפי דבריה ואין פותר אותה להנשא לעלמא מבלי גט והיא משנה מפורשת בקידושין דס"ה היא אומרת קדשתני והוא אומר לא קדשתיך הוא מותר בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסקוה הטוש"ע בא"הע סי' מ"ח דכל שהיא אומרת כן שנתקדשה לפני פ"ופ מבקשין ממנו שיכתב לה גט להתירה לעלמא הלא"ה אסורה והטעם דשוייא אנפשה חתיכה דאיסורא דהרי היא אומרת שהיא מקודשת. והנה באומרת נתקדשתי לפני פ"ופ ובאים אותם העדים ומכחישים אותה על פניה באמרם לא נתקדשת נחלקו הפוס' אם היא אסורה לעלמא דמוהרשד"ם בא"הע סי' ט' כתב דעכ"ז היא אסורה להנשא בלי גט דשא"חדא וכתב הכנ"הג בסי' מ"ח הגה"בי סק"א דכן מבואר מדברי מוהרש"ך ח"ג סי' צ"ה ובהג"הטו סק"ט כתב משם מוהר"ם די בוטון סי' ז"ן דהכריח מתשו' הרשב"א דסל"ה גם היד"א בהג"הטו סק"ג הביא משם ה' בני דוד שהכריח כן מתשו' הרשב"א דהיא נאמנת, ולעומת זה הפוס' הנז' הביאו משם מוהריב"ל בח"ג סי' פ"ה וש"פ שכתבו דבכגו"ד שמא אינה צריכה גט והמשנ"ל פ"ט מה' אישות דין ט"ו אחר שהביא ס' מוהריב"ל הנז' והכריח מדברי הרשב"א וריא"ז דס"ל דשוייא אנפשה חד"א אפי נגד עדים ובקש לצרף עמהם ס' מוהר"אי במכתביו סי' רכ"ו בפ"ג מה' יבום דין י"ג כתב להיפך וסובר דמוהר"אי חולק אהרש"בא וה' פ"ת סק"ב הביא משם הרשב"ץ ח"ב סי' רע"ט שכתב להדייא דהיא אינה נאמנת לגבי העדים (והתם קאי בגדולה מזאת אפי' שהמקדש מודה) וכתב משם השע"המ דבקש לזווגם דיש לחלק היכא דבאים עדים אחרים להכחישם דהתם היא נאמנת להיכא דמכחישין אותה העדים עצמם שהיא אומרת שנתקדשה בפניהם ושוב הביא משם הנו"ב סי' נ"ח וה"ד שם בסי' מ"ב סקי"ו דס"ל דאפי' נגד העדים עצמם היא נאמנת יש"ב וע"ע חק"ל סי' פ"ד דקע"ט ע"ד מ"ש ע"ד מוהריב"ל ומוהרשד"ם ורמז למ"ש הוא עצמו בחק"ל יו"ד ח"א סי' ה' ולפ"ז אילו היו כאן הב' עדים אומרים שלא היו כאן קידושין והיא מכחישתם היה מקום להקל ולומר שלא תהיה צריכה גט דיש כאן ס"ס ספק אם היכא דהעדים מכחישין אותה היא אסורה כדעת מוהרש"דם ודעי' דלמא הלכה כהרשב"ץ ודעי' דבהכחשת העדים היא מותרת ואת"ל דהלכה כהאוסרים דלמא הלכתא כהאומרים דלא אסרו אלא היכא דבאים עדים אחרים ומכחישין אותה לא היכא דבאים העדים עצמן' ומתהפך שפיר, ס' דהיכא דמכחישים אותה אותם העדים עצמם אן כאן איסו' לכ"ע ואף את"ל דאפי' בזה נחלקו דלמא אעיקרא הלכתא כהרש"בץ ודעי' דהיכא דמכחישים אותה עדים לא נאמר זה והיתה מותרת אך דא עקא דהכא אין מכחישין אותה שניהם אלא דוקא האחד ואדרבא יש אתה עד אחד המסייע לדבריה ובהא לית לן פתח היתר דהיא אומרת כדברי העד וע' נדון כזה ממש בחת"ס סי' ק"ד והובא בפ"ת סי' מ"ב סק"ה במקדש המכחיש לע"א דהוא אסור בקרובותיה מטעם הודאתו יעו"ש אולם תרתי אני בלבי למצא מקום לפוטרה לשוק בלי גט ומצאתי דאחר העיון יש מקום לומר דנ"ד ל"ד למתני' דהיא אומרת קדשתני ואפי' החולקים ואומרים דאם באו והכחישוה דהיא נאמנת הכא יודו דע"כ ל"א דהיא נאמנת אפי' נגד העדים אלא דוקא היכא דאיכא הכחשה בינה ובין העדים בגוף המעשה דהיא אומרת נתקדשתי והם אומרים לא קבלת קידושין דאז היא נאמנת דנאמן אדם ע"ע יותר מק' עדים לענין לשוויי נפשיה