אבני האפוד שכג

מכוערים אבדה חזקת כשרות שלה ואני שואל את כת"ר האם יש דבר מכוער יותר מהנ"ל א"ד נרו'" ואתה תחזה דמלבד דנעשה עצמו ממעלומי עין על כל מה שהשגתיהו בדברות ראשונות אי מצד כי העד הוא עכ"ום ואינו נאמן ואפי בע"א ישראל אינו יכו"ל שמאמינו כבי תרי כיון דאין לבו גס ביה וגם היכא דאיכא שבועה אינו יכו"ל שמאמינו וגם עדי טומאה כדבעי ליכא הכא ותשובה תולה בכל הני מילי עוד בה דבמה שרוצה לחדש דבר מעתה ולהכניסה בכלל עע"ד ולומר ג"ך דהתראה לא בעי גם זה הבל ואין בו מועיל ולא נעלם מאיתנו ענין זה בשבתנו לדון בתחילה ולא חששנו לה ורמזנוהו בפרטכול במילות קצרות. אך לברר הענין ולצאת מידי חשש הנ"ל מוכרחים אנו להעתיק דברי הפוס' הנאמרים בזה ומאליו יפלו ארצה דבריו. מרן בסי' קט"ו כתב דהעוברת עד"מ ויאודית בכל אחת מאלו תצא בלא כתובה אם יש עדים שהתרה בה תחילה ועברה על התראתו ואם אין עדים תשבע שהיא כדבריה ואם רצה לקיים אותה אח"ך אין כופין אותו להוציאה מ"מ מצוה עליו שיוציאנה וכתב מו"רם ואינה יכולה לעכב על ידו שיגרשנה ויוכל לגרשה בע"כ ואין בזה משום חרג"מה ובסו"ד כתב אשה הרגילה להתיחד עם העכ"ום נקראת עע"ד. ומפשטייות דברי מו"רם נראה דבא להשמיענו דיש לה דין עוברת ע"ד אבל אה"ן דהתנאים הנצרכים לע"עד דהיינו עדים והתראה בעי ג"ך הכא אמנם המעין בדברי הת"הד סי' רמ"ב בשרשן דמשם חפר אוכל מו"רם מבואר דלא בעי התראה דשם כתוב וז"ל נראה דהך אתתא דנ"ד נהי נמי דאינה נאסרת על בעלה מ"מ עע"ד מקרא הואיל ונתיחדה מרצונה כמה פעמים בין הגויים וכו' דיחוד א"א דאורייתא היא וכו' כ"ש הנסתרת עם הגויים דשטופי זמה הם וכו' ואפי' אם לא הוי נסתרת ומתיחדת מרצונה אלא שגרמה כמה פעמים על ידי הקפותיה ובלבוליה שנחבשה בין העכו"ם וכו' ראוי להחשיבה כמזיד להתיחד וכו' והואיל וחשיבא עע"ד מצוה לגרשה וכו' דבכ"הג לא תקן רגמ"ה אלא דלענין להפסיד כתובתה בעי התראה וכו' ע"כ וממ"ש דלהפסיד כתובתה הוא דבעי התראה מוכח להדייא דלענין שיהיה מצוה על הבעל לגרשה לא בעי התראה ואזלא הא כההיא דכתב מוהרמ"פ סי' י"ג וה"ד היד"א בהג"הט ס"ק כ"ד דענין מצוה לגרשה אינו תלוי בהתראה וכ"כ להדייא הגאון רע"קא בתשו' והביאו הפ"ת בסק"יד דהת"הד ומוהר"מפ אמרו דבר אחד דלענין גירושין לא תלייא בהתראה וע"ע שערי רחמים א"הע סי' א' ד"ב ע"א אלא דאכתי ק' בדברי הת"הד דכיון דיחוד א"א דאורייתא ובלי התרה סגי לגרשה בע"כ משום מצוה למה הצריך שתהיה רגילה להתיחד בין הגויים וכמ"ש פעמים שלש נתיחדה כמה פעמים הלא בפ"א די אך כונת הת"הד להשמיענו דא"עג דיחוד א"א הוי דאורייתא וביחוד פ"א אפי' בלי התראה די לשיחול עליו מצוה לגרשה מיהו ה"ד היכא דליכא סיבה ותלייה. על היחוד אבל היכא דאיכא סיבה ואמתלא על היחוד וכגון במאי דקאי הרב דהיא יכולה לומר דבעבור מ"ומ נתיחדה לא נאסרה אם לא על ידי כמה פעמים וסהדי במרומים כי חילוק זה קיימתיהו מסברא ושו"ר דהנה זה בא בדברי הב"ש סק"ך שכתב וז"ל ומבואר בת"הד דאפי' יחוד פ"א אחר ההתראה הוי עוברת עד"מ (היינו להפסיד כתובתה דבל"אה ל"ב התראה) אלא אם מחמת מ"ומ שלא נתיחד אז דוקא כשרגילה לעשות כן אזי עוברת עד"מ ולא בפ"א ע"כ וע' פ"ת סק"י. לפ"ז בנ"ד הגם דנימא דנתיחדה עם העכ"ום וביחוד אף בפ"א מקרי עוברת ע"ד לענין דליכא חרג"מה לגרשה מ"מ כיון דבעמדה לפנינו נתנה אמתלא לדבריה דמה שהלכה עם העכ"ום היינו כדי לילך אצל דודת בעלה והיא לא היתה יכולה לילך מבלעדו כי לא היה לה מכתב תעודה כל כי האי כיון דאיכא תלייה בעינן רגילה וכל דאינה רגילה אין כאן מצוה לגרשה ושפיר חייל עליה חרג"מה. ובר מן דין מתרי טעמי אחריני לא מצינן למיתי בנ"ד מהך דמו"רם דבעוברת ע"ד איכא מצוה לגרשה אפי' בלי התראה תיתי חדא דכתב הדב"מ ח"ג סי' יו"ד דבזמננו שכותבין בכתובה שבועה שלא לגרשה בע"כ מעתה עוברת עד"מ ויהודית הו"ל כזמן התלמוד להפסיד כתובתה וכי היכי דבזמן ההוא לא הפסידה כתובתה אלא בהתראה ה"ה עתה כדי לגרשה בע"כ זולת בעדי טומאה וכ"ו ולו יהיה ס' בדבר הו"ל ס' שבועה להחמיר יעו"ש וגאון עוזינו מו"הר מוהרא"ג ז"ל בס' צל הכסף ח"ב סי' י"א דל"ו ע"א סמך ראשו ורובו עליו וכתב דה' מוהר"י ישראל בתשו' כי באה בס' רוח חיים סי' קט"ו הביא מסייעים לסברתו לה' נחפה בכסף ולה' חס"ל יעו"ש וכ"כ מוהרי"ץ אשכנזי נר"ו בתשו' כי באה בס' צל הכסף שם סי' י"ב דמ"ב ע"א דלא כהרב מוהר"ש מאטאלון ז"ל בס' עבודת השם סי' כ"ו ז"ך וסי' כ"ט דקנ"ח. וכ"כ הרב הפוס' בתשו' שערי רחמים ח"ב הנד"מ סי' י"ב. ועל השנו'ת דעל דברי מרן הנ"ל שכתב דמצוה עליו שיוציאנה ועליו הסבו דברי מו"רם בהגה שכתב דיכול לגרשה בע"כ ואין בזה משום חרג"מה כתב הבא"הג וז"ל פירוש כשיש עדים וכ"כ היד"א בהג"הט ס"ק כ"ב משם ה' בית יעקב סי' קכ"ג וכן הסכימו האחרונים וכמו שיבא עתה בסמוך אלא דה' המבי"ט בח"ג סי' קכ"ו כתב דאפי' אין עדים בדבר רק כיון שהוא יודע שהיא עע"ד מצוה להוציאה וה"ד הכנה"ג בהג"הט סקי"ג בלי שום חולק ועליו ישאגו כפירים דדבריו תמוהים עד שרבני האחרו' דחאוה מהלכה דמלבד דה' מוהרש"ם בתשו' כי באה בס' צל הכסף סי' יו"ד דל"ד ע"א תמה על ראייתו