אבני האפוד שכא

דעל קב"ע שנעשה שלא בפני הבעל ושלא בפני האשה בקש לקיימו בהך דהרב המאירי דכל שהוא להפרישו מאיסור ש"ד וכשבא לקיימו על שנתקבל שלא בפני האשה כתב דשלחו לה הדיינים ולא באה דאז מותר לקבל שלא בפניה י"ש מבואר דלגבי האשה לא די בטעם הראשון שהוא לאפרושי מאיסורא ודוק. ולא אכחד דאיכא הכא תרי מרבנן דפקיע שמייהו מוהר"י בי רב ומוהר"ש ן וילייסיד הזכירם הרדב"ז דס"ל דאף לאסר אשה על בעלה מקבלין עדות שלא בפני האשה כל שאינו בעיר מ"מ רבים לוחמים עליהם כאשר עיניך תחזנה משרים מן הרשום לעילא מן כל וע"ע כנ"הג א"הע סי' מ"ב הגה"בי ס"ק פ"ז ויד"א שם ס"ק ע"ז, ולענין דינא נראה דאין לעשות מעשה כדבריהם דמלבד דאיכא רובא דסברי דלאסר אשה על בעלה צריך לקבל העדות בפני האשה דבהא לאו כ"ע בעלי דבר ננהו ודינא הוי לילך אחר הרוב עוד בה דאפי' תימא דאיכא הכא מחלוקת שקול מ"מ הדין נוטה כס' המחמירים יען דאית לן ספקא בעיקר העדות אי כ"ע בע"ד ננהו או לא וכדי לפסק הדין הזה צריך לדעת אי עיקר קב"ע בפני בעל דבר בנדונות כאלו הוי מדאורייתא או מדרבנן דמשם תצא תורה להקל ולהחמיר ומוכרחים אנו לידע אי עדות נשים כד"ן דמיין או כד"מ, דבכל הני לא נפקא מפלוגתא דאיכא טובא דסברי דכד"ן דמיין ואיכא דסברי דכד"מ דמיין וגם איכא מרבוואתא דסברי דגם בד"מ החייוב לקבל העדות בפני בע"ד הוא מדאורייתא וא"כ יש לנו לעשות ס"ס באופן זה ספק אי עדות נשים דמייא לד"ן ואז לכ"ע חייוב קב"ע בפני בע"ד הוא מדאורייתא ואזלינן בספקו להחמיר או כד"מ ושם איכא רבנן דס"ל דהוי מדרבנן ואזלינן להקל ואת"ל דכד"מ דמיין דלמא הלכה כהאומרים דגם בד"מ קב"ע בפני בע"ד הוא מדאורייתא ועדיין אית לן למיזל לחומרא ואין אנחנו יכולין לאסר אשה לבעלה וכן העלה רב פוסק א' כי הוב"ד בס' שערי רחמים ח"ב הנד"מ סי' י"ב דג"ן. ואם יהיה האופן דבשעת הזיווג נשבע החתן לאשתו שלא לגרשה בע"כ ושלא לישא אשה אחרת עליה (וכמאי דקמן) וע"פ מה שאנחנו אוסרין אותה לבעלה מחייבין אנחנו לאשה שתקבל ספר כריתות ע"כ נמצא שאנו מתירין את הבעל לעבר על שבועתו ומאחר דהוא מחלוקת הפוס' איך נוכל לעשות מעשה להתיר לו שבועתו מאחר דלכל דעות הפוס' האחרים אין כאן עדות ודינא הוי להחמיר בכל ספק שבועה וכנודע. ומאחר עלו'ת כל האמור אתה תדין דהקב"ע שעשו אנשי הועד מבלי היות האשה לפניהם ולא עשו אופן המועיל לפחות לשלח אחריה ולהודיעה שאם לא תבא יקבלו העדות של"ב מגן שוייא ואין בו מועיל ולרוב הפוסקים אפי' אם יחזרו העדים ויעידו בפניה לא מהני ואפי' אם נאמר כהסכמת האחרונים דמהני לחזר ולהעיד בפניו וכאשר כתבתי בתשו' הנ"ל עכ"ז למאי דאנן קיימין לא הועלנו כלום כיון דשניהם באים מכח אחד והו"ל עד מפי עד דלא התירו אלא במקום עיגון ולא בשאר עדוייות וכמ"ש המרדכי והביאו הרב"י בסי' כ"ח מחו' י"ג ואפי' עדים מפי עדים ואפי' באיסור לא מהני עד מפי עד ורמ"ש הכנ"הג הגהב"י ס"ק קי"ב וקי"ג וכ"כ מו"רם בתשו' שם וז"ל כ"ש לאסר אשה על בעלה דחמיר טפי שאין פסולי עדות נאמנים ע"ז ולא עד מפי עד וכו' וע' חש"ש ס"ק ס"ד, מט"ש ס"ק ב"ן. ירים משה ס"קל ול"א, מה גם דאיכא הכא ריעותא ג' דהעד הראשון הוא עכו"ם וכבר כתבנו בדברות ראשונות דעדות עכו"ם אפי' במסל"ת לא מהני לא להקל ולא להחמיר והארכנו בזה בתשובה באלול התרס"ז וכאשר רמזנו בדברינו הנז'. הוא הדבר אשר דברנו דאתתא דא בחזקת בעלה היא עומדת ואין אנחנו יכולין לאסרה ע"פ העדוייות הנ"ל ולכופה שתתגרש בע"כ. ומעתה הגיע עת להלך צעי'ר למדב'ר על המכתב הב' אשר קבלתי מיד הרב חש"ש נר"ו הנ"ל כי בקראי לא מצאתי שום דבר חדש הוא המס'ביר להחזירני מהוראתי. הוא יחל להושיע את עצמו וז"ל מ"ש כי לא הי"ל להשיב על כת א' מבלי שמוע טענות שכנגדו אוי' לאזנים שכך שומעות ולעינים שכך רואות שרב מובהק יאמר דין זה אחרי שראה בעיניו מ"ש שהבעל הביא לפני' גב"ע נכתב כדת תו"הק אשר לשמע אוזן דאבה נפשנו' מי הוא זה ואיזהו אשר מלאו לבו לאמר שאין לנו רשיון ע"פ דת תור"הק לאמר בזה הפסק הראוי וכיאות ע"פ" דת תוה"ק וידוע דעת המאירי הובא בש"מ פ' הגוזל בתרא' שבענין איסור מקבלין עדות שלא בפני בע"ד וכ"ד הרדב"ז בתשו' וע' שו"ת הרמ"ז סי' י"ח לענין עדות שנתקבל שלא בפני בודק א' שמועיל העדות אף שלא היה בפניו ואפי' לכתחי' יאה ויאה למעבד הכי דלאפרושי מאיסורא מקבלין' עדות שלא בפני בע"ד וי"ל אריכות בזה אך אין הזמן מספיק עכ"ל" וכאשר ירדף הקו'רא בדבריו בלבבו יבין דסמך עצמו על הגב"ע ויען דנרגש דמפו' יוצא מתוך דברי הגב"ע שהאשה לא היתה שם וכיון שנתקבל של"ב אין כאן עדות נזדיין עצמו בדברי המאירי וכו' ולפי מ"ש דלענין לאסר אשה על בעלה לא אמרו ה' המאירי וכמ"ש להדייא הרדב"ז ורבים. אשר איתו עדיין הגב"ע כמי שאינו וזוהי שקשה עליו דרמז להרדב"ז והעלים עין ממ"ש דלאסר אשה על בעלה לא קאמר ה' המאירי בעבור כי לא נאה לו. ומה שהביא מדברי הרמ"ז דמקבלין העדות שלא בפני הבודק תשו' הרמ"ז אינם מ"א ולדידי חזי לי דהרב קאי לאסר הבשר דאף שלא יהיה הבודק לפנינו יכולין אנחנו לקבל עדות לאסר הבשר כדי שכל א' יפריש עצמו מן האיסור אבל לא לפסל את הבודק דאין חבין לאדם שלא