אבני האפוד שכ

גם לענין קב"ע של"ב הוי דינו כד"ן ושם פשיטא דל"מ עדות של"ב דכתיב והועד בבעליו יבא בעל השור וכו' וראיה מפ"ב דסנהדרין עבדא דינאי מלכא קטל נפש א"ל שמעון בן שטח לחכמים תנו עיניכם ונדונהו שלחו ליה עבדך קטל נפשא ושדריה שלחו ליה תא אנת נמי להכא והועד בבעליו אמרה תורה ואי הוי עדות של"ב כשר בדיעבד בד"ן לא הוו אמרי לינאי תא אנת דהא איכא עשה דשום תשים עליך מלך וכו' וא"כ מדשלחו אחרי ינאי בודאי ש"מ דמן התורה בעי בפניו ואפי' בדיעבד פסול וכו' וכ"ש שכאן הוא כד"ן ופסול לגמרי וכו' דהא אמרו שלהי יבמות לענין ד"וח דלמשרי א"א לעלמא כד"ן דמייא ול"ד אלא ה"ה כל שאר עדות אשה כתשו' הרא"ש וכ"כ הר"ן ספ"ק דסנהדרין וההג"מיי דאישות וההג"מר דיבמות וא"כ מאחר שדמי לד"ן לענין ד"וח ה"ה לענין שלא בפניו דל"מ לכ"ע א"ד ז"ל והסכים עמו מוהר"א מנוח שם סי' ט"ו נמצא דאיכא הכא רבים ונכבדים דסברי דבעדות לאסר אשה על בעלה בעינן בפניו והוא מ"הת דכד"ן דמו ומלבד הר"ן והגה"מיי והמרדכי שהביאו הנך רבנן גם שאר הראשונים דס"ל דבדיני אישות בעינן ד"וח כד"ן לדדהו ה"ה דבעינן קב"ע בפני האשה והוייא מדאורייתא וכדבר האמור. איברא דחזינן להרדב"ז בחדשות ח"א סי' ע' שכתב דעדי קידושין מקבלין שלא בפני בע"ד ויהיב טעמא למילתיה דכיון דהוי לאפרושי מאיסורא כ"ע בעלי דבר ננהו ושכ"מ מתשו' הרשב"א והריב"ש ושכ"כ הרב המאירי בהדייא דמקבלין עדות שלא בפני בע"ד לאפרושי מאיסורא כגון עדים שנתקדשה פלונית י"ש ולאסר אשה לבעלה לפום ריהטא נראה דהוי מלתא דאיסורא שעי"ז אנו מפרישין את הבעל מאיסור וכ"ע בעלי דבר ננהו ושפיר דמי לקבל עדות שלא בפני האשה, האמנם במעט קט אתה תראה דאינו דומה כלל זל"ז דלענין קידושין שפיר אמרינן דמקבלין עדות שלא בפני האשה כיון דאין אנחנו חבין בדמה דאף אם נחליט הדבר שהיא מקודשת אין שום פגם עליה ואין אנחנו מוציאין אותה מחזקת כשרות שלה רק שכל א' וא' פורש מלקחתה וזה מקרי אפרושי מאיסורא וכ"ע בעלי דבר ננהו דלכ"ע אסורה אבל לאסר אשה לבעלה דעל ידי קב"ע שלנו אנחנו מוצאין אותה מחזקת כשרות שלה אין אנחנו רשאין לחוב בדמה על יסוד שהוא לאפרושי לבעלה דוקא מאיסור ודברים הללו באו בפירוש בדברי מוה"רי אדרבי סי' ד' משם הרד"בז בתשובה דאחר שהביא דעת ה' המאירי הנ"ל סיים וכתב וז"ל וכתב החכם הנז' (הרד"בז) דטעמא משום דכ"ע בעלי דבר ננהו לאפרושי מאיסורא והעיד שכן הוא דעת הרב הכולל מוה"רי בי רב וגם ס' מוה"רש ן' וילייסיד אלא שהם הפריזו על מדותיהם לקבל עדות שלא בפני בע"ד לאסר אשה על בעלה ואני וחברי חלקנו עליהם בזה אבל בעדים שנתקדשה פ' דהוי לאפרושי מאיסורא לא חלק אדם מעולם ע"כ הרי להדייא דיש חילוק רב היכא דאנחנו פוגעין בחזקת אדם כשר להוציאו מחזקתו דאז אע"ג דהוי לאפרושי מאיסורא אין אנחנו רשאין לקבל עדות של"ב. וכן מצינו להר"הג מוהר"חש ז"ל בא"הע סי' י"ט דק"לב ע"ג דהגם דאיהו קאי בשיטת האומרים דעדות קידושין מהנייא אף שלא בפני בע"ד הביא דברי הר"אש בתשו' הנ"ל דכתב דלאסר אשה על בעלה הכל מודים דבעינן דו"ח וק"בע בפני בע"ד וסיים וכתב דמוהרד"בז הודה גם בזה וכתב דלאסר אשה על בעלה ולהוציאה מתחתיו אין מקבלין שלא בפני בע"ד ע"כ וכבר בדברי קדשו של רד"בז בההיא דסי' ע' כתוב למ'ר משם הר"שבא דההיא דאין בודקין עדי נשים בד"וח היינו קודם שנשאת אבל אם נשאת צריכה ד"וח ושכ"ן מדברי הרמ"בן בשלהי יבמות ע"כ מבואר דהפוס' דס"ל דבדיני אישות בעינן ד"וח דכד"ן דמיין היינו לאחר שנשאת דאתה בא להוציאה מתחת בעלה או להתירה לעלמא ושוב מצאתי דברי הרד"בז שרמז מוהר"חש כי באו בארוכה בתשו' ח"ד ויהיו נקראים דברי דוד בסי' נ"ד בהצותו עם מוה"רי ב"ר (כפי מה שהבנתי מדבריו שם) וז"ל ומ"ש החכם דהא דאין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד בד"מ מדרבנן היא וקרא אסמכתא בעלמא וכ"ש בעדי נשים ומוכח לה מדברי הרש"בא פ' הגוזל. מארי דאברהם מארי דהאי שמעתתא מסיק לה בצ"ע ואיהו עביד עובדא לאפוקי אתתא מתותי בעלה ולעשות בניה ממזרים אין זה כ"א רוח אחרת וכו' ותו איכא למחסר האי סהדותא משום דהוי למיסר אתתא בתר דנשאת ודמי לד"ן וכו' ויבא בעל השור וכו' וכ"כ הרש"בא בפ' הגוזל והר"אש בתשו' וכו' הרי לך מפורש דמשום דאתא למיסר אתתא על בעלה יצאו עדותם מכלל עדי נשים ואתו לכלל ד"ן ובעינן בפני בע"ד וד"וח ואפי' בדיעבד בטלה וכו' וז"ל. המאירי ומקבלין עדות שלא בפני בע"ד לאפרושי מאיסו' כגון שנתקדשה פ' משמע אבל אם נשאת אין מקבלין דאי ל"ה לשמעינן ריבותא טפי וכו' ומה שהוכיח מתשו' הרש"בא התם לא הוי אלא להתיר אשה לעלמא ולא לאסר אשה לבעלה את"ד יש"ב. וכזאת וכזאת כתב מוהר"שך בח"ד סי' נ"ג ה"ד המח"נא סי' ב"ך אות י"ט דהא דאמרינן דבענין איסור כ"ע בעלי דבר ננהו ה"ד באשה העומדת. בחזקת פנויה אבל אשה שנתקדשה ונאסרה לכל העולם ובא מערער ואמר שכבר נתקדשה לו כל אפייא שוין שצריך שיקובל לפני האשה ולפני האיש יעו"ש והובא גם בי"דא סי' מ"ב הגה"בי ס"ק ע"ו הרי לך דכל דהוי להוציא אשה מתחת בעלה לכ"ע צריך לקבל העדות בפניה ולס' הפוס' הנז' אם קבלוהו שלא בפניה הרי הוא בטל ומבוטל וע' ס"ת סי' י"א ס"ק טו"ב שהביא משם ה' נו"ב בסי' ע"ב