אבני האפוד שיח

לאו כלום הוא וכאילו אינו, ותו איכא דבזה"ז דאיכא חרגמ"ה או שבו' אינו יכו"ל שמאמין לדברי העד יש"ב דעל כל סוג וסוג הבאתי חבל נביאים ואיני מוצא מקום להעתיקם. ומינה אתה דן לנ"ד גם אם היה עד טומאה כ"ש דליכא הכא אפי' עד כיעור וכדאמרן. עוד כתב כת"ר ובנד"ז יש ידים מוכיחות שכן הוא כמ"ש הדלוג רב והבריחה והיה יחוד ממש עד אחר חצות' לילה בחדר מיוחד סגור בהאוטיל וזה מוכיח שנתיחדו לשם זנות כי סתם גוי לא גרע מנואף. דודאי פרוץ בעריות וכו' ואפי' לדברי הרא"ש בנסתרה עם הגוי שאינה נאסרת" שם מיירי בארת ישראל אבל באשת כהן אין כאן חקירה דודאי אסורה לבעלה הכהן כמבו' בש"הג בשם בה"ג וכו' וע' תשו' הרשב"א סי' תקנ"ז דאם הבעל אומר שראה' באשתו דברים המראים לזנות דיכול לגרשה וכו' דברים הללו אין להם מקום לנ"ד דהדלוג רב לא נודע ממי הוא ולא בא על שמה והיא מכחשת ואומרת דלא ידעה דבר מהדלוג רב ואין לנו מופת חותך להיפך. וע"ע הבריחה כבר נתנה אמתלא טובה אמתני ותקיפא כי היא לא ברחה ממנו רק לבית דודתו להתיעץ עמה מה לעשות, וע"ע היחוד אף אם היה כאן עדי יחוד כדחזי הלא קי"ל אין אוסרין על היחוד וכמש"ל וע"ע דבר משה חא"הע סי' כ"ג חיים ושלום ח"א סי' י"א שכתבו להתיר בכיוצא בזה, ומה שחדש דבנתיחדה עם העכו"ם נתיחדה לשם זנות מקרי משום דסתם גויים פרוצים בעדיות מדברי מור"ם בסי' ז' אין נראה כן דבנתיחדה עם העכו"ם חילק בין נתיחדה סתם לנתיחדה לשם זנות מבואר דלא כדבריו ויעו' ב"ש סקל"ד ומ"ש משם בה"ג אין כל חדש דכבר פלפל בזה בתשו' מוהרי"קו סי' ק"ם והובא בב"ש שם וכמה פירושים נאמרו בדבריו והעלו האחרו' להלכה דבעינן נתיחדו לשם זנות והיינו שדברו דברי תפלות מקודם וכמש"ל וז"ל הפ"ת בסי' קט"ו ס"ק ט"ו משם הגאון בית מאיר וגם במה שהוציא הצ"ץ שם להחמיר בכהן יותר מבישראל האריך הוא ז"ל לסתר דבריו ומסיק לכן לע"ד אין בית מיחוש באשת כהן לענין הוצאת אשה מבעלה במקום ספק יותר מבישראל ומ"ש בכתו' די"ו אבל מה אעשה היינו לכתחי' מצינו סלסול בכהנים ולא לענין הוצאת אשה מבעלה וכו' ע"ש. ודברי הרשב"א בסי' תקנ"ז מאי בעו הכא דאיזה דברים ראה בעיניו באשתו המראים לזנות דאף ההסגר עם הערל לא ראה בעיניו וכבר רש"ל בסי' ל"ג ומוהרמ"פ סי' י"ג והמ"ץ ח"ב סי' ס' ה"ד מוה"ר אג"ן בס' צל הכסף ח"ב סי' י"א דלח פירשו תשו' הרשב"א שראה בה הבעל דברים מכוערים ביותר כההיא דרוכל יוצא ואשה חוגרת בסינר וגם קלא דל"פ וכריסה בין שיניה י"ש ובס' ישמח לב א"הע סי' ב' ד"ב ע"ד ויוסף עוד מע' הר"הפו נר"ו לדבר וז"ל ולפמ"ש בהג"א' ובמרדכי פ"ב דכתו' בעובדא דאשה שהלכה עם ב' יאודים ואנסה האחד ואסרה ר"ש דמשום שעברה ע"ד: ונתיחדה אבדה מגו שלה וחיישינן לרצון ואף לשיטת ראבי"ה החולק כתב שם בטעמו משום דנשי לאו דינא גמירי וסברי דאין איסור ביחודה ויודה בזה שהרהינה את עצמה מדעתה ת"י עכו"ם לכ"ע חוששין לרצון ולכן בהאי עובדא דמייתי' במשנה דעדוייות שהבעל מאמין לדברי העדים שזנתה נאסרה עליו בזנות משום דשמא נתרצת וי"ל ע"ז הילכו שנים יחדיו איש ואשה זרה בלתי אם ילכדו וכו' דין זה דהמרדכי הן' לו הובא בהגה סי' קע"ח ושם יש בירור על היחוד ע"פ עדים או על פיה אבל בנד"ז אין כאן עדים על היחוד ואף אם נאמין למשרתת המלון איננה אלא עכו"ם ובכה"ג לכ"ע מותרת ע' פ"ת סי' קע"ח סקי"ב ומ"ש על המשנה דעדוייות לא ידעתי הבינהו דהתם בשיד עכו"ם תקיפא ע"ש ברע"ב פ"ח מ"ג. תו מהדר אשרייותא דגירושין בע"כ וכתב וז"ל וע' במוהרי"ק שורש ק"ם במי שעשה מעשה רשע אף. שלא היו עדים ע"ז בשעת עשייה פסול כיון שדבר זה ידוע לכל הוא פרהסייא א"כ בנ"ד ידוע לכל שברחה עם הערל ואפי' שלא היו עדים די'' ס' מוהרי"קו אינו מצוי אצלי לראות הדברים בשרשן אך לפי מה שהעתיק הרב"י בסי' ז' קאי באשת כהן שהלכה לבית העכו"ם ואמרה להמיר דתה וכו' ובודאי דזה מקרי דבר מפורסם ואינו ענין לנ"ד כי מי ידע שברחה עם הערל רק הבעל ולפי מה שנתברר לפנינו כי היה לה טעם נכון על הבריחה אין כאן מעשה רשע כלל: מול סו'ף סיים וכתב כי תלי"ת יש לו להראות מכל הפוסקי ראשונים ואחרו' שהדין ברור כשמש שהבעל רשאי לגרש אשתו ואם אינה מקבלת יתירו לו ק"ר ושכן הסכים הגאון המפור' בעולם כמוה"ר בנימן אריה הכהן וואיש נר"ו אבד"ק טשערנוויץ". מי יתן ויראנו איה איפה הפוס' המתירין. ואנחנו לא נדע איך הוצע לפני הגאון הנז' המעשה וגם לא ידעתיו מעולם יהי מכירו ברוך מולם תמהי עליו דמאחר שלפ"ד מותר לגרשה בע"כ לדידן בני ספרד אין אנו צריכין לק"ר דאין לנו חרגמ"ה רק שבועה ובנקל יש להתירה, אבל האמת לדעתי עצור הוא בחבלי האיסור מחמת שבועתו ואין פוטר אותו. ואם עובר על שבועתו ונשא עונו. ואם ישמע לדברי חכמים יחזירה על כנו. תחת כנפיו ומעונו. זהו הנלע"ד קטן לפי קטנו. דוד ב' אברהם פיפאנו.