אבני האפוד שיז
Avnei HaEphod 317 · אבני האפוד · free full Hebrew text
Open in the reader →(א) פתח דבריו הוא החל בדברים האלה להיות לאות ולראיה מאתי הח"מ איך שבא לפני אברך א' ספרדי' מ"ק וידין שמו ר' שלמה בן נסים הכהן וגב"ע בידו כדת' וכהלכה מב"ד דק"ק הנ"ל וז"ל איך שאשתו וכו' אין ספק שמ"כת לא ראה המע"בד היוצא מתחת ידינו אשר בשם ב"ד המרכזי בבולגארייא יכנה כי שם כתוב רק ההחלטה ולא שום טענה ממה שטענו לפנינו האשה ובעלה עודם מדברים זה בפני זה ועינו ראה רק הפרטכל מאנשי הועד של וידין אשר בשם גב"ע יכנהו כ"תר ועל האמת אין כאן לא גב"ע ולא ב"ד רק כל מה שעבר בין אנשי הועד והבעל כי קראוהו לשלום ועמד הוא בפניהם מבלעדי האשה ומה שדברו על לבו כתבוהו בפרטכל כנהוג בין העיירות האלה אך לא הוגבה שום עדות ולא היה שם שום ב"ד כי אם אנשים מבני ישראל מנהיגי העיר וכנעניה נכבדי ארץ אשר אין להם משפטי הדיינים הכזה יהיה גב"ע אשר בשם יקרא גב"ע כדת וכהלכה מב"ד דק' הנ"ל ושראוי לקבע פסק עליו אתמהה! ואיה איפה העד? מה שמו ומה המה הדברים אשר העיד לפני הב"ד? (ב) כ"ע וז"ל הגב"ע איך שאשתו פב"פ אשר לקח בימי" אירוסיה לא ראה בה סימני טהרה ושאלה אותו מ"ת לא אהיה בתולה בשעת נישואין וכו' ואחר הנישואין ראה שדעתה קלה אליה הזהיר אותה באזהרה גדולה פ"א ב' וג' שלא תלך בעצמה לטייל וכו' דברים אלו אינן כתובים בפרטכל אשר עשו בב"ד הנקרא בלשונו גב"ע כי הוא מוצע לפנינו בחותם הכללי ובחתימת ידיהם ממש וגם בהיות האיש לפננו ב"ד לא דבר כדברים האלה זאת אות על הדת כי העתיקו לפני כבודו פרטכל כוזב. ואף אם אמת היה הדבר הזה מה יתן ומה יוסף ואם באים אנו לומר דזה הוי קנוי הלא אין זה שום קנוי למשפטי התנאים הנצרכים לקנוי וכנודע. (ג) כ"ע דכשהאשה ראתה אותם מרחק קבלה ת"ומי עגלה ורצתה לברח עם הערל וצעק הבעל לבעל העגלה שיתן לו ך' פראנק ועמד ונתן הבעל ידו עליה והערל ברח מעצמו' לא היו דברים כאלה בפרטקל הנ"ל. (ד) בעודה מספר מה שאירע לבעל עם משרתת המלון כ"ע וכשבאו לשם אמרה משרתת האוטיל להאשה מ"מ חזרת א"ע עם אשתך וכששמע זאת הבעל אמר. להאשה איך תאמרי שהאשה היתה עם בעלה, אני לפ הייתי' פה וכששמע זאת הבעל אמר לאשה והביטה אליו ואמרה שהיא ובעלה היו ישנים בבית נומ' 17 ושם יש רק מטה אחת עד שעה אחת אחר חצות לילה ואז הקיצותים כדי שילכו למסלת הברזל והביטו בפנקס וראו שנרשם הערל ואשתו וכו' בפרטכל אינו כתוב שום רמז מזה רק שם כתוב שתמהה משרתת המלון למה באו עוד הפעם בחשבה שהם היו האיש והאשה שישבו מקודם אך לא הוזכר שם שישנו במטה א' וכ"כ זמן וגם בדברו לפננו אמר שהמשרתת אמרה לו כבר שבתם ובס' הזכרונות של המלון נתאמת שבחדר נו' 17 היו נמצאים האשה עם הגוי ולא פורש במה ובאיזה אופן היו נמצאים, הנה הראיתיך בעיניך כמה דברים מזוייפים יש בפרטכל המוצע לפניו אשר בשם גב"ע יכנהו כ"תר כי לא ראיתי כהנה בפרטקל הבא לפנינו כת"וח מועד הכללי של בידין אשר שלחוהו אלינו. ואם מעט אוסיפה לך עוד כהנה וכהנה דברי שקר וכזב אשר באו תוך ההעתק של כת"ר וזאת אומרת ולשוני תהגה כי שינו לפני כת"ר המעשהי האמנם אף אם נניח שכל מה שהציעו לפני מעלת הרב הנז' הוא אמ"וץ עכ"ז לא אחשך פי להגיד כי ישר המשפט שלנו ואין מקום לגרשה אפי' לפי דבריו וכאשר אבאר בהעי"ב ואבא ע"פ סדר קונגריסו. תחילת דבר הביא לנו ההיא דהרשב"א סי' אלף רל"ז דכל שידענו שהקטטה מצאה קן בין האיש והאשה ידים מוכיחות שמתעולל עליה לגרשה ואמרינן דשקר ענה בה במה שאומר שמאמין לדברי העד שאומר שנטמאה והובא ברמ"א סי' קע"ח ס"ט ובנד"ז לא היה לו שום קטט עמה. לזה אומר דמלבד מה שנתברר אצלינו כי על ידי הריב שהיה לה עם חמותה נתגלגלו הדברים עם בעלה עד שבאו לידי דברים שאמר לה מכל מה שבעולם אני מתחרט ומבית אבי ואמי איני מתחרט וכיוצא עוד בה דאפי' נאמר דשלום בינו לבינה מה ענין נ"ד לההיא דהרשב"א דמי הוא זה שהגיד לאיש הלזה דנטמאה אשתו כדי שנאמר שהוא מאמינו ורשאי לגרשה הלא אפי' לפי דבריו ולפי מה שהציע לפני כ"תר שמשרתת המלון אמר לו שישנו על מטה אחת הלא אין זה עדי טומאה ע' סי' קע"ח סט"ז וסי' ך' בהגה ונו"ב מ"ב סי' י"א ובס' ידי דוד סי' ק"ו דקי"א הביא משם רש"ל ומור"ם דבעינן שכיבה הראויה להערה ולכן בנ"ד דלא אמר העד שראה אותם דבוקים בקירוב בשר אע"פ שאמר שראה אותם זע"ז ל"מ י"ש וא"כ לא הוי בנד"ז רק עד כיעור דבזה ע"א מגן שוייא אפי' שיהיה איש כשר וכמ"ש מור"ם בסי' י"א ס"ב ואף נאמנות אינו מועיל וכמ"ש הב"ש שם וכ"ש שהעד א"י וכ"ש שלא באת לפנינו ואם תבא אין כאן מסל"ת וכבר לימים אשר הן חליפות באלול התרס"ז אנכי עשיתי אר'ש רחבה בענין זה ושם כתבתי דכשהעד א"י אפי' בעד טומאה אינו נאמן ואפי' מאמינו ודברי הרשב"א בח"א סי' קי"ח הנה הנם היפך תשובתו דסי' ארמיט ור"ן ומיוחסות סי' קל"ג והבאתי דברי כל האחרונים בזה. ובהאמנת העד גופיה כמה דייות נשתפכו באופן הנאמנות ע' בהגה סי' קט"ו והנו"ב ה"ד הפ"ת בסי' ז' סק"ז כתב בתו"ד כיון דהאשה אומרת טהורה אני כותי אפי' מסל"ת בהכחשה