אבני האפוד שטו

לדינא אלא דרך פלפול וסברה ואיפשר דלדינא גם הם יודו דאין לחלק בכך כתב וז"ל ומ"מ אין בידינו להכריע מצד זה לפסל את העדים כיון דהא מיהא יש לכשרות העדים על מה לסמך גם מצד זה דהיינו כפי סברת רבני שפירא ולפי דברי הרא"ש בדעת הריב"ש יעו"ש הרי דגם איהו גופיה הגם שכתב בתחילה דלית לן למנקט כס' רבני שפירא חזר בו. איברא דמצינו גדול בדורו כהנא רבא ויקירא הפמ"א בח"ב סי' ח' דעמד בזה ואחר שעינו ראה את כל הכתוב לעיל דברי מוהרמ"פ ורבני שפירא עכ"ז אסיק וכתב דהסכמת קמאי ובתראי דאין חוששין לקידושי' דבפני ב' אחים ושכן ראוי להורות י"ש בדל"ח ע"א ומי לנו גדול ומ"מ אנן בענייותין אשכחנא פתרי עוד מצד אחר והוא שראיתי לה' מוהרי"פ שם עוד בתר הכי שכתב וז"ל דהך חילוקא תלייא בפלוגתא דרבוואתא אחריני אי דיני אישות כד"מ דמיין וכמו שכן מבואר בדברי ה' נא"ש ומוהרמ"פ שם ואי אמרינן דכד"ן דמיין אין חילוק בין קרובים לבע"ד לקרובים זל"ז וכמ"ש להדייא מוהרמ"פ ז"ל גבי מה יעשו ב' אחים וכו' י"ש ודבריו חיים וקיימים וכן מתבאר מדברי הכנ"הג בח"המ שם, ועכ"ז מצאנו נחת להתירה לנערה הזאת דנ"ד מבלי גט בעבור דאיתיה קמן תרי ותלתא ספקי ס' אי דיני אישות דמיין לד"מ דלמא הלכתא אזלא כהאומ' דדמיין לד"ן ושני קרובים לכ"ע פסילי ולא חשיבי אפי' כחד ואת"ל דכד"מ דמיין דלמא הלכתא אזלא כמוהרמ"א ודעי' דס"ל דאפי' דדמו לד"מ מ"מ המקדש לפני ב' קרובים זל"ז בקורבה דאורייתא כל העדות בטל ואין כאן אפי' ע"א ואת"ל דהלכתא כס' החולק וכס' רבני שפירא עכ"ז גם לדדהו לא מהני כ"כ רק כע"א והלכתא אזלא כס' הפוס' דהמקדש בע"א אין חוששין לקידושיו ומתהפך שפיר באופן זה ספק דאין חוששין לקידושי ע"א ואת"ל דחוששין דלמא ה"ד היכא דליכא קרוב אחר עמו אבל כל דאיכא קרוב עמו בטל כל העדות וכס' מוהרמ"א ודעי' ואת"ל דלא בטל כל העדות וכחד מיהא חשיב משום דדיני אישות לד"מ דמו ומתני' דמה יעשו ב' אחין בד"ן מתנייא דלמא לית הלכתא הכי אלא הלכה כמ"ד דכד"ן דמו ובטל כל העדות וכיון דאיכא תלתא ספקי פלטינן מידי כל הפקפוקים הנאמרים בדברי הפוס' אי איכא למשרי אתתא בתרי ספקי דכיון דאיכא תלת שפיר מתירין ומה גם דבאיזה ספקות הנז' איכא רובא להתיר, מצורף לזה אם נחב' הספקות הבאים קודם לכן דלצירוף מיהא אלו ואלו נצר'פין. העולה מן המקובץ דהנערה הזאת פטורה לעלמא בלי גט דהקידושין הנז' לא חלו בה ידים בעבור פסלות העדים וקלקלתן תקנתה. זהו אשר לקטתי היום קרבן עני אם קב'ץ יביא קרבנו, דבר הלמד מעניינו ואם.. שגיתי ה' הטוב יכפר בעדי בגבורות ישע ימינו. נאום הצעיר דוד ב' אברהם פיפאנו. סי' ט קידושין שלהי אדר א' התר"סח בענין אשת כהן שברחה מבית בעלה עם ערל א' ובעלה חושב עליה שזנתה. בראשית החורף הזה בא לפנינו ב"ד המרכזי של בולגארייא פלוני אלמוני הכהן מעיר וידין קובל ומתרעם על אשתו שנשאת לו בקיץ שעבר והיא עומדת ג"ך לפנינו, כי ברחה מביתו עם ערל א על בלי הגיד לו כי בורחת היא והלך אחריה ומצאה בעיר אחרת במקום תחנת מסלת הברזל עם הערל ודבר עמה על מה עשתה ככה והגידה לו כי כעסתה חמותה אבל טהורה היא, ויהי כי באו אל המלון ומשרתת המלון אשר איננה ישראלית אמרה להם מדוע באו פעם אחרת כי מעט קודם יצאו משם ליסע לארץ אחרת האשה הנז' עם האיש אז ענה האיש ואמר לה כי שגגה היא כי הם לא באו מעולם למלון הזה והיא הראתה להם פנקס המלון כי איש פ' ערל עמד שם מקודם בחדר פ' עם האשה הזאת ליסע לביינה ובפאסאפורט כתוב שם האיש ושם האשה בשם גייות והחריש הבעל עד בואם לבידין ועתה טוען כי חשודה היא בעיניו שאחר שעשתה זאת לישב עם ערל א' בחור בודאי שזנתה ברצון וחפץ לגרשה. ובלבו טינא כי כבר מקודם הנישואין היו אוהבים זה עם זה ומה גם שהנשים אמרו לו שלא נמצאת בתולה. וגם הוא טוען שזבין ממנה מים עכורים שריחן קשה וכיוצא. והאשה משיבה כי מרוב קטט ומריבה שהיה לה עם חמותה ואנשי ביתה גרם שהתחילו ההפרשייות בינה ובין בעלה והגידה דבר זה פעם ופעמים לאביה ואמה אשר היו בחרץ אחרת ולא קבל מהם תשובה (ואח"ך נודע כי מאנשי בעלה החביאו המכתבים וכמו שהודו גם הם) החליטה בעצמה לילך לביינה כי שם ישבה אשה א' דודתו של בעלה מחכימת פתי וכונתה היתה לקרא שם לבעלה שייעצנו דודתו שיצא מבית קרוביו וילך לגור בבית אחרת עם אשתו ויען שלא היה לה כתב פאסאפורט חלתה פני הערל הזה שהיה בעיר אביה והוא אהוב אחיה שישתדל להוציא לה מכתב תעודה והוא ענה כי זה א"א אבל יש לו פאסאפורט אחד מוכן כתוב על שמו ושם אחותו ובגודל אהבתו עם אחיה יעשה עמה חסד שיבא ויקחנה וילכו שניהם יחדיו לציינה וכן עשה והיא טוענת כי מעולם לא עמדו במקום א כמשפט היחוד כי בהיותה בספינה ישבה היא לבדה בחדר א' כדי שלא יכירנה שום אדם ויעכבנה מלכת וגם במלון לא יש בו בו זמן הרבה וישבה שם בחדר כואבת בשיניה מפני טורח הדרך וכיוצא והגוי היה טורח לילך ולהביא לה תרופות