אבני האפוד שיד

קידושין מאחר ואיכא ס"ס להחמיר ולהקל וכ"הג דנ"ד וקאמר דכיון דאיכא חזקת פנויה המסייע לצד דלהקל דבזה נפטרנה מגט דזה לא אמרו אדם מעולם דמספק מקודשת לא נפקא וככל ספק מקודשת דעלמא רק הכונה דצד ההיתר הוא שקול יותר מצד האיסור ויגיד עליו רעו דה' שעה"מ שם לא קאי היכא דאיכא ס"ס להקל ולהחמיר רק בכגון דאיכא ס"ס להחמיר לבד וע"ז כתב דלא תימא דכיון דאיכא ס"ס להחמיר ולומר דמקודשת נאמר דלא תפסי קידושי שני ע"ז קאמר דחזקת פנויה מסייעת לצד הקולא והוייא מקודשת מספק ולאשמועינן זה הוא דאתא ולא לומר דגם היכא דאיכא ס"ס להקל ולהחמיר דהוי שקול שתסייע החזקה להתיר ודוק, וא"כ בנ"ד דאיכא ס"ס להקל ולהחמיר אין פוטר אותה מגט לפי האמור. וראיתי אני לה' מוהר"ח גאגין ז"ל בס' ישמח לב א"הע סי' י"א דכ"ה דעמד בזה בנ"ד שהעידו העדים שלא ידעו באיזה זמן היה המעשה והרב הפו' מוהד"יף ז"ל שם רצה להקל בקידושין הללו מטע"ז והרב המחבר שם אחר שכתב מחלוקת הפוס' הנ"ל אי בעי' ד"וח בקידושי' וגם מחלוקת הש"ך והדיב"ש הנ"ל רצה להתיר מחמת ס"ס והדר ביה הן מטעם דאינו מתהפך ואי מטעם דהיכא דהוי ס"ס בפלוגתא דרבוואתא אין להתיר כ"א בתלת ספקי יש"ב ולא זכיתי לירד לסוף דעתו דלמה לא כתב דהכא איכא ס"ס להקל ולהחמיר וכמ"ש ודינא הוי לילך לחומרא וכזאת וכזאת ק"ל על ה' הפוס' שהביא בס' עולת איש א"הע סי' א' ועל ה' מטה לחם סי' י"ט דל"ו ע"ע. ומ"מ גם הפוס' הנז' העלו דאין להקל בס"ס ולפוטרה בלי גט כל אחד לפי טעמו גם לרבות להר"הג הרב המחבר בס' עולת איש שם בהסכמתו דכתב בסו"ד וז"ל ומ"ש בס"הק שמחה לאיש סי' ט"ו שאין להשגיח בעדות העדים שאמרו איני יודע בחקירות והעלתי דצריכה גט ע"כ ואמ"א הספר הזה לראות הדברים בגופן שלהן ואח"ז בא לידי ס' יד יוסף לא' מרבני גאליצייא הנד"מ ובהשמטות א"ה דל"ג ע"ג בנדון שלו כתב וז"ל ואין לבטל העדות מחמת שאינם יודעים באיזה חדש ובאיזה יום י"ש. ובהיותי מרבה לחקר העדים נתברר אצלי מפיהם שהם שני בשני דהיינו שני בני אחים והגם שבעת קבלת העדות שאלתי אותם אם יש להם שום קורבה וענו ואמרו דאין להם שום קורבה עתה השיבו דכונתם דלא יש להם קורבה עם הבעלי דבר אך הם בעצמם הנה הנם שנים קרובים והם פסולים מדאורייתא לכ"ע וכמ"ש בח"המ סי' ל"ב ובכן שמח לבי ותעלזנה כליותי דעפ"ז מצאנו פתח פתוח שער הגדול שנפתח לעזר ולהועיל להנערה הנז' לפוטרה בלא גט דהמקדש בפיסו"ע דאורייתא לכ"ע אינה מקודשת וכבר בא הענין מפורש בכנ"הג סי' מ"ב הג"הט סק"ך בשם חבל נביאים דהמקדש בפני ב' אחים אין לחוש לקידושיו כלל ושני בני אחים הנם כשני אחים ממש וכדיליף לה בש"ס מקראי. אפם כי עז דבדבדי הכנה"ג שם כתוב לאמר משם הר"ם אלשקר שיש מי שחושש להצריכה גט ואין ס' מוהר"ם אלשקר מצוי אצלי לראות מי הוא ומה טעמו אך מתשו' הר"ם מפדוואה בסי' כ"ט מוכח דהחולק הוא מוהר"י מינץ ז"ל ויסודתו בהררי קדש רבני שפירא שבא לפניהם מעשה באחד שקדש בפני ב' אחים ורצו להחמי' להצריכה גט י"ש ובסי' ל"ז באחד מן המורים שהורה להחמיר במקדש בע"א כשר ופסול עמו הראה פנים דשמא רצה לדמות דין זה לההוא עובדא שנרמז בהגה במר' פ' האומר ובסמ"ק שרבני שפירא חלקו על מוהר"ם שהתיר נערה בלא גט שקבלה קדושין בפני ב' עדים קרובים זע"ז קורבה דאורייתא וכתב דמ"מ לא היה לו להורות כך אחר שמוהר"ם הכה על קדקדם והראה להם טעותם מדברי ראב"יה ועטור ור"ש ור"ת והרי"ף ומכל המורים וכו' ולדעתי טעמא דדהו (דרבני שפירא) גבי ב' קרובים דאין אחד מהם פסול כשהוא לבד ויועיל עדותו של כל א' מהם לבד למ"ד חוששין לע"א לכך חברו קרובו אינו פוסלו בצירופו שיחשב כמאן דליתיה דהיה דבר היפך הסברא לפי דעתם שכל א' לבד יהיה כשר וכאשר הם יחד ידחה הא' את חברו וכו' ולכך חששו לחומרא דא"א וכו' ואף כי גם שם (במס' מכות) נזכר מה יעשו ב' אחין שראו בא' שהרג את הנפש וכו' והוא בד"ן דודאי אין חילוק שם ואף כי פירוש זה נראה' דוחק מ"מ נכון הוא לתת קצת טעם לרבני שפירא שלא יהיו כטועים בד"מ ובלעדי כל אלו דחה אותם מוה"רם בב' ידים ע"כ, למדנו מדברי מוהרמ"פ דהגם דהחושש להחמיר ולהצריכה גט הוא באחד ומר ניהו מוהר"י מינץ לפי דעתי וכנר' גם מדברי תשו' מוהר"י מינץ בסי' י"א מ"מ ה"רי מינץ סמך על רבני שפירא ואשתכח דאיכא עוד מפוס' ראשונים דמחמרי ואף אמנם שגם סברת רבני שפירא דחאיה מהלכה מ"מ אכתי לאו קטלי קני באגמא ננהו וע' כנ"הג בח"המ סי' ל"ו הג"הט סק"א דמדבריו מוכח דהמורים הללו הם יותר מאחד וע' לה' נאמן שמואל סי' ע"ט דצ"ה ע"ב דייחס בדעת הריב"ש דקרובים זל"ז ולא לבע"ד מהנו לע"א וה"ט דהריב"ש ס"ל דקידושין ד"מ הוו והאיכא ס' הראב"ד דבד"מ אפי' בגמר דין אם נמצאו ב' דיינים קרובים זל"ז נחשבים לאחד וקי"ל כל הכשר לדון כשר להעיד עי"ד והכין חזינא למוהר"י פונטדומולי בתשו' כי באה בס' אור לי סי' ע' דע"א ע"ג דאחר דכתב דלית לן למנקט כס' רבני שפירא נגד מוהר"ם אשר הוא רב מופלג בדורות ראשונים וכ"ש שגם מוהרמ"פ ומוהר"ם אלשקר נקטי כמוהר"ם והגם דה' נאמן שמואל נראה דנקט עיקר חילוק זה בדעת הריב"ש הנה מלבד שלא ראה דברי מוהרמ"א ומוהרמ"פ הנז' ואי הוה שמיע ליה הוה הדר ביה עוד בה דהוא ג"ך לא כ"כ