אבני האפוד שיג

שבתי ואראה דעוד אחרת יש בנ"ד ואולי יהיה לעזר או להועיל להנערה הזאת והוא דכששאלו הב"ד לעדים באיזה חדש ובאיזו שבוע ובכמה לחדש היו הקידושין לא ידעו השב נכוחה רק השיבו שבין לילה היה והבחינו בין יום ללילה אך לא אמרו בכמה בחדש ובכמה בשבת וידוע מאי דנחלקו הפוס' אי עדי קידושין צריכין ד"וח כל שהדין מרומה דהיינו שקדשה בצנעה בלי דעת אביה ואמה ובלי עשרה וכיוצא דיש פוס' דס"ל דבכה"ג בעינן ד"וח לכ"ע ואיכא מאן דס"ל דאפי' בכה"ג ל"ב ד"וח וכתב הריב"ש סי' רס"ו דאע"ג דבדין מרומה בעינן ד"וח כהודאות והלואות דבדין מרומה בעו ד"וח מ"מ לא להשוותו לגמרי רק שצריך לחקר כל מאי דאיפשר אבל אם האחד אמר איני יודע באחד מן החקירות לא יתבטל העדות בזה ע' כנ"הג סי' מ"ב הגהב"י ס"ק מ"ט נ"ו נ"ז נ"ח אמנם הש"ך בח"המ סי' ל' סק"ה ול"ג סקט"ז חולק על הריב"ש להדייא וכתב דאפי' במקומות דל"ב ד"וח אם אירע שהב"ד חקרו ואמר אחד מהן איני יודע עדותן בטלה דהו"ל עדות שאי אתה יכול להזימו יעו"ש ובס' שערי רחמים סי' כ"ג דמ"א ע"ג. ולדידי חזי לי דבדבר הזה נחלקו שני רבנים בדורו של הריב"ש לפי מה שרשום בחידו' על הש"ע א"הע סי' מ"ב וז"ל שם שאלום ב"ד על הזמן ואמרו שאינם יודעים באיזה יום ובאיזה חדש ואח"ך חקרום ודרשום הב"ד הראשון וכיונו עדותם באיזה יום ובאיזה חדש אינו מועיל הגדתם דכיון שהגיד שוב אינו ח"ומ מוהר"ש שלום בתשו' הריב"ש הנד"מ סי' י"ד אך ה' מוהר"א קרשקש שם סי' י"ג כתב דמהני ואעיקרא עדות הזמן אין לו עיקר בקידושין אמנם שניהם יחד הושוו דבעבור שלא העידו על הזמן לא נוכל לומר שעדותן בטלה ע"כ, והנה תשובות הריב"ש אלו אשר נד"מ בס' זרע אנשים בא לידי בתורת שאלה זה שנתיים ימים וכעת אין הספר בידי לראות הדברים בשרשן וכאשר ירדף הקור'א בלשון הפרוס לפנינו יראה דמוהר"ש שלום קאי ויתיב בשיטת הרש"ך דהא הוא ורעהו מוהר"א קרשקש הושוו דאעיקרא עדות הזמן אינו נצרך לקידושין וא"כ במאי קמפלגי יבאו ויגידו ובין כך וב"כ דבריהם נטולין א"ו דמוהר"ש שלום ס"ל דהנה אמת דלכתחי' לא בעינן שיעידו על הזמן זהו דוקא כשלא פירשו דבריהם ואמרינן מסתמא יודעים אבל כל שכבר אמרו שאינם יודעים דבזה עדותן בטלה אם יבאו ויגידו אח"ך ויכונו דבריהם ל"מ הגדתם דכיון שהגיד שוב אינו ח"ומ ומוהרא"ק סובר כדעת הריב"ש דאף אם אמר איני יודע עדותן קיימת ולכן מהני הגדתם אח"ך ודוק ואם כנים אנחנו בזה הנה שויתי עזר על גבור הרש"ך ז"ל מדברי רב שבדורו של הריב"ש ז"ל. ומעתה כיון דמצינו מחלוקת בזה בין הפוס' איכא למעבד ס"ס להקל ולהחמיר. ויצא הראשון ספק אם הלכה כהרב"א בשם ה' המאירי שהביא הכנ"הג שם דאף בדין מרומה דקדושין א"ץ ד"וח דלמא הלכה כהאומ' דבעינן ד"וח וכיון דלא ידעו להשיב בחקירה העדות בטל ואת"ל דהלכה כהאומרים דא"ץ מ"מ דלמא הלכה כהש"ך ודעי' דאף במקום שא"ץ אם אירע שהב"ד חקרו ודרשו והאחד השיב איני יודע עדותן בטלה כ"ש כשהשיבו שניהם, הצד הב' להחמיר הוא באופן זה ס' אם הלכה כהאומ' דבעינן ד"וח דלמא הלכה כמ"ד דגם בדין מרומה א"ץ דו"ח וא"כ העדות קיימת וא"תל דהלכה כמ"ד דבעינן ד"וח והעדות בטל דלמא הלכה כהריב"ש ודעי' דלאו לגמרי בעינן ד"וח רק לענין שאם הוכחשו בחקירות אבל אם אמרו אין אנו יודעין עדותן קיימת וכיון דאיכא ס"ס להקל ולהחמיר דינא הוי דבשל תורה אזלינן להחמיר וצריכה גט. ומלתא כדנא באיסור תורה דאיכא ס"ס להקל ולהחמיר דאית לן למיזל לחומרא מלבד דהדעת נותן והשכל מחייב כדבר הזה דכיון דאיכא צד להקל ולהחמיר הו"ל ספק שקול וכיון דהוי ספק תורה אזלינן לחומרא הנה זאת חקרוה שרים כרוה נדיבי העם רבני דורנו הקדושים אשר בארץ החיים המה, הביטה וראה לגדול אדוננו מוהרא"ק זצ"ל בס' שער אשר א"הע סי' ח"י דס"ו ע"א דקאי מר לענין יבמה הזקוקה למומר ואיכא ע"א המעיד דבשעת קידושין נעשה התנאי המועיל ואחרי עשותו ס"ס להתיר עלה בדעתו לאסר בעבור ג"ך דאיכא ס"ס להחמיר והדר הו"ל ספקא דאורייתא לחומרא, לולא כי אשכח עילה ושחיתה בס"ס דלחומרא יעו"ש והרב החסיד בס' כפי אהרן חיו"ד סי' ו' או"ד אגמרה בדדמי מההיא דה' מש"ל פ"ח מה' אבות הטומאות לענין סד"ר לקולא דאם יש כנגדו ס"ס להחמיר דאזלי' לחומ' כתב מני"ר דה"ה בספקא דאורייתא אם יש ס"ס להקל ולהחמי' אזלינן לחומרא ורמז למ"ש הוא עצמו בתשו' שם סי' ד' דל"ג ע"ד דהאריך למעניתו בזה יעו"ש, וכ"כ מוה"רא הכהן זצ"ל בס' שיורי טהרה מע' הס' אות ל"ד ועד אחרן ה' עבודת השם בחא"הע סי' ט"ו דק"ט ע"ג דקאי מר באשה שנתקדשה לב' בני אדם ואיכא ס"ס להקל וס"ס להחמיר בקידושי ראשון כתב דממילא תפסי קידושי ב' כיון דהדר הו"ל ס' שקול ושכ"כ ה' זרע אמת חיו"ד סי' מ"ו ובתשו' אהל יצחק ח"המ סוס"י פ"ט ומני"ר פשפש ולו' מצא הדבר מפו' בתוס' עירובין ד"ה ד"ה וספק דדבריהם ובחידושי הריטב"א שם י"ש, גם מו"ר דיינא בס' יאודה יעלה חיו"ד ס' י"א סוף אות ו' אחר שרמז לשני צנתרות הזהב ה' כפ"א וה' שע"א הנ"ל סיים וכתב וז"ל וכבר קדים אמרה ה' שער המלך בה' אישות דט"ל ע"א אלא שכתב דבקידושין דאיכא חזקת פנויה הך בחזקה מסייע לס"ס דלהקל ע"כ ועמ"ש אני הדל בהגהותי בדק"ל ע"כ ואל תטעה במאי דמשמע מדבריו דהיכא דאיכא חזקת פנויה וכגון דעדיין לא קבלה