אבני האפוד שי

וכו' עי"ש הנה מבואר דכדי לפוסלם מדאורייתא צריך שנדע שעשו מלאכה דאורייתא ושנתקבל עדות ע"ז בפניהם איברא דאם נתברר שהם עושים מלאכה דאורייתא בכה"ג א"ץ לקב"ע וכמ"ש הכ"הג בסי' מ"ב הגה"בי ס"ק קע"ט על כיוצא בזה משם מוהר"ם אלבילדה ומוהרמ"אי בתשו' סי' י"ב מ"מ בירור מיהא בעייא דהוא הולך לחנותו וחותך ותופר או איזה מלאכה אחרת מאבות מלאכות וכל שלא נתברר אין לפוסלם אלא מדרבנן וכבר כתב מרן שם בסי' מ"ב דהמקדש בפיסו"ע מדרבנן אם לא רצה לכנס צריכה גט מספק. קושטא קאי דהך דינא דהמקדש בפיסו"ע דרבנן דצריכה גט אינו מוסכם דהר"בי הביא לנו בשם העיטור שכתב וז"ל י"א דכל הני דפסילי מדרבנן אם קדש בפניהם אפי' ב' מודים לא תפסי קידושין כלל ואינה צריכה הימנו גט ורב אחאי כתב דצריך גט ומסתברא דהדרי וקדשי קידושי תורה ואי לא בעו יהבי גט מספק ע"כ ואין ס' בע"הע תח"י לראות הדברים בשרשן כי כפי מה שהעתיק הר"בי הוא דהסברא הראשונה דלא תפסי קידושי' הזכירה בשם יש אומרים ולפחות תרי משמע ואילו המר' בפ"ג דקידושין שהעתיק דברי בע"הע פתח דבריו היו כתוב בתשו' הגאון ז"ל כל הני דפסילי מדרבנן וכו' אם קדש בפניהם לא תפסי בה קידושין ולא כתב בשם י"א ויהיה יחיד או רבים זה וזם לא הזכירו מי בעל דברים רק הרש"בא במיוחסות סי' קכ"ה הגיד לנו דמר ניהו הרי"ף ז"ל והביא שם תשו' הר"יף בשלימות ושהרב שמואל בן חפני, והה"ג ורב אחאי חולקים עליו וגם הוא הסכימה דעתו לדעתם. ואנכי מצאתי בש"הג פ' זה בורר שהביא תשו' שאלה ובתו"ד כתב וז"לל מה שאמרת שבפי אז"ל שהמקדש בפיס"וע מדבריהם חוששין לקידושין לאו דברי הכל היא זו שמקצת הגאונים ז"ל כתבו בתשו' כל הני דפסלי רבנן כגון הרועים והמוכסים אם קדש בפניהם אפי' שניהם מודים לא תפסי קידושין כלל ואינה צריכה גט הימנו דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעניהו רבנן לקידושין מיניה וכבר ידעת שבכמה מקומות בתלמוד נמצא רק שהפקיעו הקידושין לגמרי וכו' אלא שיש מגדולי הגאונים ז"ל שהצריכוהו גט כמו שכתבת וראוי לחוש ולהחמיר לדבריהם וכו' ע"כ אתה תראה דמקצת הגאונים קיימי בשיטת הרי"ף וס' החולקים נקטה בשם יש מגדולי הגאונים וכונתו על רב אחא ואמת כן הוא דהחולק האמתי הוא רא"ג דס"ל דמדינא צריכה גט דאילו הפוס' לא כתבו אלא דצריכה גט מספק פוק עיין בדבריהם צא נא וראה נא למוהרש"דם בא"הע סי' יוד שכתב דאפי' החולקים כמו ר"א ושאר הגאונים אינו משום דס"ל דהוו קידו' גמו' אלא חששא לבד. ולדידי חזי לי דר"א מדינא קאמר ודוק. והרב מוה"רח מדיני ז"ל בס' אור לי סי' ע' כמה יגיעות יגע למצא ריע טוב לס' הריף ז"ל כדי לחלוק על הנו"ב במ"ק א"הע סי' ע"ו שכתב דס' הריף היא יחידאה ואין לסמך עליו אפי' במקום עגון ובדידיה קטרח למצא עוד חבר וריע ופשפש ולו' מצא יחיד בדורו או ה' בעהעי' או גאון אחר ואילו אנן בדידן אשכחינן רעים אהובים כולם גבורים הגאונים בתשובותיהם ואשרי היודע כמה הם ואחרי הודיע ה' אותנו את כל זאת היה נראה למצא מקום פתר לנ"ד לפוטרה בלא גט על לא הודע אם הם מחללי שבת באיסור דאורייתא או באיסור דרבנן וכיון שכן יש לעשות ס"ס באופן זה ספק אם החילול שבת שלהם הוא באיסור דרבנן דלמא הם מחללים אותו באיסור דאורייתא ומקדש בפיס"וע דאורייתא אינה צריכה גט וא"תל דהם מחללים אותו באיסור דרבנן דלמא הלכה כהר"יף ודעי' דאף במקדש בפיס"וע דרבנן אי"ץ גט ומתהפך שפיר דלמה הלכה כהאומ' בפיסו"ע דרבנן א"ץ גט וא"תל דהמקדש דהלכה כהחולקים דלמא הם מחללים שבת באיסו' דאורייתא והו"ל פסו' דאורייתא. ומזקנים אתבונן דהכי חזינא למוהרש"דם בא"הע סי' ל"ג למאי דקאי מר שכתב וז"ל ולמדנו שלדעת הר"יף שהוא ראש הפוס' ולדעת בע"העי וקצת גאונים אחרים שאפי' שאין העדים פסו' אלא מדרבנן הקידושין שנעשו בפניהם אינן קידושין כלל א"כ נמצא שב"נד אלו הקידושין אינם כלום וכו' ומעתה אני אומר שאפי' היו הדברים שכתבתי שקולים הוי הדבר ס"ס שיש להתיר באיסור ערוה וכו' ס' אי קרובי האם פסו' מ"הת או מדרבנן ואפי' את"ל דרבנן שמא הקידושי' בפניהם אינם קידושין כלל דהלכה כהר"יף והנמש' לדעתו כ"ש שכפי האמת אין כאן ספק כיון שיש לנו רובא דרובא קמאי ובתראי הגדולים בחכמה ובמנין דקרובי האם פסולים מן התורה וכו' ומצאתי סייוע לדברי אלה מתשו' הר"י בין הר"אש הובאה בב"י וכו' א"ד ז"ל. הנך רואה בעיניך דמוהרשד"ם ז"ל פשיט"ל דאיכא טובא דס"ל כס' הר"יף ז"ל עד שעשאו ספק דהא מני"ר הוא המלמדנו להועיל דכל ספק דאין הצדדים שקולים לא מקרי ספק וכמ"ש בא"ח סי' ץ' ובא"הע סי' קנ"ח והארכנו בזה בכללי ס"ס שלנו אשר עלו ובאו בס' יאודה יעלה חיו"ד סי' י"א אות כ"ג לך נא ראה וגם פה הצד השני לא חשבו לספק מחמת דרובא דרבוואתא ס"ל דקרובי האם פסולין מ"הת עכ"ז בספק הראשון לא שת לבו לחשב דהחולקים על הר"יף המה רובא רק מפשט פשיט"ל דאיכא רובא כס' הר"יף ולפחות מחצה על מחצה דאי לאו הכי לא היה עושהו ספק. והגם דלפי מאי דקמן עינינו הרואות דרא"ג ומוהר"ש בן חפני וה"ג ובעל שכל טוב והרשב"א והרמב"ן והטור ומרן והמ"כ שהביא הרב"י בסי'