אבני האפוד רצז

דלס' הרבה פוס' וכן פסק מרן בש"הט הוא כסף מדינה ועולה לסך שבעה ושלשים דראם וחצי כסף צרוף. ולס' ר"ת ודעי' המאתן זוזי הם כסף צורי דאז הוא ג' מאות דראם וכתב הרב"י וז"ל והשתא כיון דהר"יף והרמב"ם והר"ן ור"מ וכל הגאונים סוברים דכתו' דרבנן ומשערין אותו בכסף מדינה לא שבקינן כל הני רבוואתא משום כר"ת והר"אש וכ"ש להוציא ממון, ומיהו אם כתוב בכתובה זוזי מאתן מכסף צרוף בהא ודאי גובה הבתולה ש' דראם מיהו היכא שלא הזכיר כסף צרוף וכתב זוזי מאתן דחזו ליכי מדאורייתא איכא לספוקי אי מגבינן לה מכסף צרוף וכדכתב הר"אש והדעת נוטה דלא מגבינן לה אלא כסף מדינה דיד בע"הש על התחתונה ע"כ. ואנכי הדל לא זכיתי להבין ד"ק במה שנסתפק היכא דכתב זוזי מאתן וכו' אחר דעדיין לחלוחית הדיו קיימת שכתב דנקטינן כהרי"ף והרמב"ם וכל הגאונים ואינהו קיימי בכתובות שכתוב בהן כסף זוזי מאתן דחזו ליכי מדאורייתא וכמבו' בדברי הרמב"ם ספ"ד דה' יבום ובהר"ן דסוף כתובות שהביא הרב"י ובספרים שתחת ידי לא ראיתי מי שנתעורר בזה. יהיה איך שיהיה כבר הסכים הרב דלא גבייא כ"א כסף מדינה מטעם דיד בע"הש ע"ה וכן הוא דעת ה' בנימן זאב ומוהרי"ט וכמ"ש הכנ"הג בהגה"בי סקי"ט. ואע"ג דהרא"ם בתשו' העלה דהלכה כרבים ולדעת הרוב בתולה גובה מאתיים מכסף צורי אע"ע שלא כתב דחזו ליכי מדאורייתא וכמ"ש הכנ"הג בסקי"ז ומוהרשדם בא"הע סי' קכ"ו וקכ"ט חולק וכתב דכיון דאנן כתבינן כסף זוזי מאתן דחזו ליכי מדאורייתא צריך למגבי כסף צרוף וכו' וכמ"ש הכנ"הג שם מ"מ מי זה אשר יוכל להוציא ממון מיד היורשים אם הם מוחזקים דיכולים לומר קי"ל כמ"ד דאף דכתב כסף זוזי מאתן דחזו ליכי מדאורייתא עכ"ז לא גבייא כי אם כסף דרבנן ואין לומר דע"כ לא כתב מרן ב"י כן אלא דוקא בשכתב זוזי מאתן דחזו ליכי מדאורייתא אבל לדידן דכתבינן בתחילה כסף זוזי מאתן וכו' תיבת כסף יתירא לטפויי אתא דהיינו כסף צרוף וכמאי דסבר מימר ה' נחלת שבעה בח"א סי' י"ב סק"ל ובס"ק ל"ב אות ו' הא ליתא דמלבד דאם היה כן לא הי"ל להכנ"הג להחשיבו למוהרשד"ם חולק אמרן ב"י כיון דבכתובות של מוהרשד"ם היו כותבין כסף זוזי מאתן דחזו ליכי מדאורייתא וכמבו' בסי' קכ"ט עוד בה דממקומו הוא מוכרע דהא הר"ן ודעימיה שנחלקו כתבו בהדייא דהנהו דכתבי כסף זוזי מאתן דחזו ליכי מדאורייתא טעות הוא וכו' נמצא דדינו של הרב"י אינו אלא בכותב כסף צרוף אבל בכותב כסף סתמא עדיין איכא למימר דהיינו כסף מדינה. ודע דאחז"ר ראיתי לה"ר ישעיה הראשון בס' המכריע סי' מ"ב דאחר שהביא דדעת ר"ח ור' יצחק ור' ברוך וכל הגאונים דכתובת אשה מדרבנן הביא שכן מצא,. בתשובה לגאוני בבל ובתוך התשובה כתוב וז"ל ועדיין מגונה מאד אצלינו מאן דכתב בכתובה דחזו ליכי מן אורייתא ומהדרין ליה רבנן וקמאי דילכון מן בני ישראל נקטוה להא מילתא ואתון השתא כל מעשיכם במנהגות שלנו וכתלמוד שלנו הכין מבעי לכון למעבד ולסלוקי מן כתובתכין דוכרן אורייתא אלא כתובה דחזו ליכי סתם ע"כ. ומעתה בואו אחי בואו ריעי והגידו נא לי מאין באתם להחליט הדבר דהיינו שלש מאות כסף מכסף צרוף ולחייב לחתן במה שלא נהגו לחייבו עד עתה דהא מנהג עירכם היה לכתב כסף זוזי מאתן דחזו ליכי מדאורייתא ומי הגיד לכם שהוא כסף צרוף הלא אם באים לידי גבייה יכולים הבעל או היורשים לומר קי"ל ואינם פורעים כי אם סך שלשים ושבעה דראם וחצי וכדעת הרמב"ם ודעי' והוא פשוט. והנה התשובה הנז' מפני סיבה לא שלחתי אותה לב"ד של פיליבי רק מלפנים אותה גליתי שאין דעתי מסכמת לנוסח החדש שתקנו, הן עתה בתמוז התרס"ח עוד הפעם נדרשנו מאת כיננות פיליבי על פתגם דנא בששלחו אלינו נוסח חדש שחידשו סופרים וראיתי כי משונה ביאה זו כי עתה התקינו הלשון בלשון עדים הכל כמקדם רק שלא כתבו שם התוספת הנהוג והדף השני כתבוהו בלשון ב"ד נחנא ב"ד דחתימין לתתא וחתימי עלה שלשה אנשים בלתי חתימת החתן, וכפי זה עיקר החייוב והשעבוד נכסים הנה הוא עשוי בקנין ובעדים ובחתימת החתן כתחז"ל לא נשאר כי אם חתי' החתן על שאר התנאים שלא חתם בחתימת ידו כיון שהוא עשוי בתורת מעב"ד איפשר דבכה"ג לא בעינן חתימת ידו דהטוען אחר מעב"ד לא אמר כלום וליותר טוב נ"ל לתקן הדבר באופן אשר מראשית כזאת הודעתי דהיינו שיכתבו בדף האחד ונתחייב החתן הנ"ל בחגומ"ך כתחז"ל וקבל עליו כל מנהגי והסכמות רבני העיר בענייני הכתובה הבאים בדף השני ודי בזה כיון שהוא חתום תחתיו וקבל ע"ע בקנין. אולם מה שהתלוננתי עליהם בתחילה אודות המאתן זוזי דעשאום שלש מאות דראם כסף עדיין תלונתי במקומה עומדת וצריך לתקן שיהיו שבעה ושלשים דראם וחצי וכנז', זהו מה שנ"ל בזה דבר הלמד מעניינו דוד ב' אברהם פיפאנו. סי' ו למעלת בד"הץ של פיליפופולי יע"א. אלול התר"סז היום היא שיחתי אודות האשה בוליסו סינייורו אשת פלוני מעיר פיליבי ונקראה בשם גומר בת דבליים ופרה בת שתיים או בת ארבע אשר נתקבלו עליה עדוייות בבד"הץ של אותה העיר עדי כיעור ועדי טומאה,