אבני האפוד רצ

אך לעת הלום שכבר באה האשה לפנינו והודית שכבר זנתה לא נשאר עוד מקום לקבל העדות שהרי היא אסורה לבעלה כפי דבריה שנטמאה עצמה ולא תהא הודאת בע"ד פחות מעדים. איברא דפסקו הפוס' דבז"הז אם אמרה האשה שזנתה ברצון אינה נאמנת דחיישינן שמא עיניה נתנה באחר וכמ"ש מרן בש"ע סי' קט"ו ס"ו ויש כמה מהפוס' דס"ל דאף אם ליכא למיחש להכי וכגון שהיא אינה חפצה להתגרש וכנ"ד שהרי כמה פעמים בקשה בעלה לגרשה ולא רצתה עכ"ז אינה נאמנת דלא פלוג רבנן וכמ"ש בפ"ת ס"ק כ"ג כ"ד כ"ה משם רבני אשכנז מ"מ בנ"ד אין אנחנו צריכין לזה דהרי הילד לפנינו דילדה אותו לזמן ה' חדשים וחצי מביאת בעלה. והנה אמת דחזינן למור"ם בא"הע סי' ד' משם מוה"רי מינץ דהכשיר הולד הנולד בה' חדשים ושני ימים מכח דאמרינן שיפורא גרם (קידוש החדש שהיה ע"י שופר) והחדשים גורמים כמ"ש בנדה דל"ה מ"מ מלבד דרבו הפוס' החולקים על מוה"רי מינץ וכמבו' ביד"א שם מ"ק הגה"בי ס"ק ט"ז ומ"ב סקיו"ד. ובפתחי תשובה סקטו"ב, עוד בה דאף לס' מוה"רי מינץ ודעי' ה"ד היכא דיש לפנינו שבעה חדשים בכמות אבל לא באיכות דהיינו שנתעברה בכ"ט סיון וילדה בתחי' כסלו דאע"ג דלפי האמת אין לפנינו רק חמשה חדשים וב' ימים אבל לפי שמות החדשים איכא ז' חדשים דנמנין גם חדש סיון וחדש כסלו אבל בכגו"ד דאף אם נמנה חדש אדר וחדש אב למנין אין כאן רק ששה חדשים בכי האי ליכא מ"ד דהולד הוא מהבעל ואין לך עדות גדול מזה שזנתה ואסורה לבעלה. והשתא דאתינן להכי ממילא נפקא דהולד הנולד הוא ממזר גמור מדאורייתא ואין לו מקום טהרה. דאם באים אנו להכשירו מכח ההיא דבה"ג שהביא הר"אש בר"פ עשרה יוחסין וכתבוהו הטור והש"ע שם בסי' ד' ס"ד דחיישינן שבא עליה בעלה מקודם כמה דייות נשתפכו בדבר הזה דכל היכא שהבעל בפנינו ואומר שלא בא עליה ומה גם היכא דהיא ג"ך אינה אומרת שבא עליה בעלה מקודם דגם הבה"ג יודה וכמו שכתבו האחרונים ואסף כל זה ה' דברי שמואל בא"הע סי' ז ובפרט דאף לדעת הבה"ג מספק ממזר לא נפקא. ואם נבקש לו צד זכות דשמא בא עליה גוי וממנו נתעברה ובפרט לפי עדות הנואף דהיתה מראה בושתה ופגמה להגויים שבשכונה וכבר איכא מרבוותא טובא דס"ל דתלינן בגוי ולעשותו ס' ממזר. ע' ב"ש סי' ב' ס"ק נ"ב פ"ת ס"ק ל"ו ול"ט הגאון מו"הר בס' צל הכסף ח"ב סי' ב' הלא כל שהיא אומרת בפירוש שמאיש פ' נתעברה אליבא דכ"ע לא תלינן דמגוי נתעברה כיון שפיה ענה בה וכמ"ש הפוס' הנז' יעו' בס' צל הכסף שם וכ"כ בפשיטות הר"ר בן שמעון נר"ו בתשו' כי באה בס' תעלומות לב ח"ג די"ד וט"ו ויעו"ע בס' דברי שמואל סי' ז' וכבר אנכי הדל עשיתי אר'ש טובה ורחבה בחידושי דינים שיש בדברי הפוס' בענין זה ומצאת כי תדרשנו בחידו' על הש"ע א"הע סי' ד' סכ"ט לך נא ראה וקח לך סמים לנדון שלפנינו דאין פותר אותו בשום פנים והרי הוא ממזר מדאורייתא. ומחוייבים אנחנו להפרישו ולהבדילו מעדת ישראל הכשרים והוא לבדד ישכן כל עורב למינו, ולא יתערב עם זרע ישראל זרע קדש זרע ברוכי ה' מקנה קניינו, זהו הנלע"ד והמעיין יבחר ויקריב אותו לרצונו. נאום הצעיר. דוד ב' אברהם פיפאנו כגו"ד מצוה לאודועי שהילד הנולד שהיה שמו ישראל בן בוסא דניאל מת ביום שביעי לחדש חשון משנתנו זאת התרס"ז, וברוך מטהר את עמו ישראל. סימן ד' קידושין כסלו תר"סה. במותב תלתא כחדא הוינא נחנא ב"ד דחתימין לתתא כד אתא קדמנא הבחור נסים מ' ארדיטי עם משודכתו אסתר בת המ' יצחק עוזיאל אודות כי הנערה הנז' רוצה להפרד מעמו מקשר השידוכין ובהיותינו נושאין ונותנין בענין ידענו כי כבר נתקדשו ז"לז זמן מה קודם קשר השידוכין וכה היו דברי הבחו' נסים. ימים מספר קודם קשר השידוכין הייתי חושש פן יקדמני אחר וישא את הנערה ובפרט כי קרוביו לא היו חפצים לשדכה בנתינת נדונייא כבנות הארץ קראתי אלי ג' אנשים ולקחתי טבעת זהב מאחותי ונתתי לה קידושין והג' אנשים ה"ה ה"ר יאודה שמשון. אליעזר מטראני. ויוסף בכר. שהוא בעל אחותי ואמרתי לה הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל, והנחתיהו באצבע קטנה ויען שראיתי ששגיתי וכי הדרך הוא ליתנו באצבע הסמוך לגודל לקחתיהו הימנה והנחתיהו באצבע הסמוך לגודל. ושאלנו את פיה אם אמת היו דברי הבחור והשיבה כי אמת שנתן לה טבעת זהב בפני ג' אנשים הנ"ל וגם מקודם זה דברה עמו כי היה מעותד לתת לה קידושין אך היא הבינה כי זה אינו נקרא קידושין, ובכן קראנו להב' עדים הנז'. ראשונה בא לפנינו יאודה שמשון ואחר האייום והגיזום כדחזי לפו"ד קם ע"ר והעיד בתוע"ג ע"ן וע"י בפני הבחור והבחורה וכה ה"ד און דיאה איסטאבה אין קנייאזיבו אינקונטרי אה נסים אי מי דישו קי לי קירי דאר קידושין אה אסתר בין אנדי מי קי לי בו אדאר קידושין אה אסתר. טופי אה אסתר אין פארטיקולאר לי פרוגונטי סי איסטה קול טינטי די ריסיביר קידושין מי ריספונדייו סי לי דייו איל אנילייו אי לי דישו הרי את מקודשת לי בטבעת זו