אבני האפוד רפב

מידי דאיקרי שוה כסף כי לא פורש דהפרעון יהיה במעו"ב וכמ"ש ה' פמ"א ז"ל וה"ד בראשית דברינו דבתיבות שתגבה הכלה הנ"ל במושלם לא נתברר שיהיה הפרעון במעו"ב וכל זה פשוט למודה על האמת). ה עוד כתב כ"תר דתנאי הכתו' שכתוב לפי ערך שקבלם דפי' תיבות הללו אין הכונה אלא משום יוקרא וזולא והכי מפרשי לה מוהרח"ש ז"ל בא"הע עי"ש, הנה טרם כל אגיד לו שתנאי ההשבון בתשו' מוהרח"ש כתוב נתחייב להחזיר כמו שקבלם אך באמת גם לפי נוסח דידן אין לחלק בהכי, ושפיר קאמרי והיינו משום דאי לא אתי הך תנאה אלא משום יוקרא וזולא לחודיה למה האריכו לשון ולמה לא כתבו בקיצור נתחייב להחזיר מחצית מכל סכום הכתו' לפי ערך וכו' והכל בכלל מעו"ב ומטלט' ולמה חלקיניהו בתרתי וממקומו הוא מוכרע שהרי הרב אומר כן שהרי עינינו הרואות למוהרח"ש שמחלק ביניהם דמעו"ב אם יש זוזי יהיב ליה ומטלט' אפי' אם יש לו מעות לא יהיב ואפי' אם לא יש לו מהמטלט' שלה וע"כ מדחלקם ולא כללם א"כ נימא הכי לגבי אם אין לו דמהני תנאה דלעולם יתן לו מעות, אלא דכבר כתבתי דלדעת מוהריב"ל אפי' אם התנה ל"מ ול"מ דדא ודא שוין ננהו ובכן לא אבין מ"ש כת"ר וז"ל ואם ראה תראה למוהרשד"ם שנראה מדבריו דכשכותבין לשון זה יהבינן ליה המחצית במעות והמחצית במטלט' היינו ביש לו ע"כ דלמה הוקשה לו עד שהגיע לתשו' מהרשד"ם ולא הוקשה לו בדברי מוהרח"ש גופיה כדכתיבנא דגם הוא מחלק בהכי וחילק ביניהם, ומה שהוק' לו מת' משפטים, ישרים כבר כתבתי דגם מוהרח"ש התנאי ההשבון היו כותבים כדרך מ"ש בס' משפט"י ואף ה' בא"הע שהביא נוסח אחר לא הוקשה לו כלל דדא ודא חדא היא ובזה אזד"ל מ"ש אח"ך דבזמן מוהריב"ל לא היו כותבים כפי נסחתינו אבל לדידן וכו' ומי לנו גדול מראש האחרו' מוהרח"ש, והרי ביארנ' דגם נסחת מוהרח"ש כנסחת מוהריב"ל ובודאי דלאו ליוקרא וזולא לחוד הוא דאתא אלא גם לחלק דיתן לו מעו"ב אלא דאין התנאי מועיל לשימכר כיון שבלא תנאי אפי' אם היה לו מעות לא היה נותן כיון שהוא תקנה, ויהיה איך שיהיה זאת נפלאתי עליו דעיקר יסודי הוא דבהשבון אם לא יש לו מעות' דאינו מחוייב למכר הוא מכח דגל הקי"ל וכמ"ש הב"ד וע"ז יש שבועה וכמ"ש כ"תר נר"ו וא"כ איך לא מחייבינן לו למכר מכח השבועה ובזה לא כתב מני"ר נר"ו להליץ בעד דייני מתא ומה שכתבתי משום תנאה לרווחא דמילתא הוא ובאמת עתה הנני חוזר בי כי אף בתנאי חולק מוהריב"ל ולית לן אלא חומר השבועה להחמי' וע' חק"ל א"הע סי' מ"ג וב"ד סי' ח"ל ע"ע וכו', נא יסלק אדוני על כי נטו דרכי מדרכו אך סמכתי על רוב . אהבתו ומיני ומיניה יתקלס עלאה והוא הצעיר. פנחס ב. עזרא ברזילי ס"ט. ד"ד ס"ט. ככחי אז כחי עתה ואפריון נמטייה דהודיע לנו דגם בנוסח מוהרח"ש היה כתוב כמו שקבלם ועכ"ז פירש הדברים דהיינו לענין יוקרא וזולא ודלא כיתר הפוס' שהבינו דהיינו להחזירם במעו"ב וכ"תר שרוצה להעמיס דגם לענין זה קאמר עליו הראיה ומופח חותך. ולבי אומר לי דבעבור זה הרבנים שאחר מוהרח"ש להציל מפקפוקים ומכל הסברות דהאיכא מאן דס"ל דבתיבות כמו שקבלם שייך לפרש דהיינו במעו"ב תקנו והרחיבו הלשון וכתבו לפי הערך שקבלם (ובנוסח זו העתיק הפמ"א בח"ב סי' מ"א) דבנוסח זה לא ימצא מי שיאמר דהיינו להחזירם במעו"ב דהא פריש ותני דעיקר הכונה היינו בעבור הערכין, ותותיה דהאי לישנא אשכחנא מרגניתא דכיון דליכא תנאי בפרעון שיהיה במעו"ב נקיים אנחנו מההיא דכתב הדב"מ והביאו הזל"א בחה"מ או"ז דהיכא דאיכא שבועה לכ"ע חייב למכר ולפרוט דההיא דוקא בשאינה בפירוש לפרוע במעו"ב מתנייא וכמ"ש ה' פמ"א שם בדעת מוהריקאו ומוהרמ"א ודוק, כלל הדברים בכל דברי תשובתו לא ראיתי בהמה דבר המצגד למ"ש והדין דין אמת מה שדנו רבני מתא הטי"א דכל שאין להבעל מעו"ב אין מחייבין אותו למכר רק מחזיר להם מטלטלין בערך הראוי, זהו מה שנלע"ד המעיין יבחר לפי דעתו אשר חנן אלקים אותו מקנה קנינו את אשר יבחר בו יקריב אליו לרצונו, נאום הצעיר דוד ב. אברהם פיפאנו ס"ט. סי' ב מורדת אלול התרס"ה שאלה עובדא אתא קדמנא נחנא בי דינא מערי בולגאריאה היושבים פה סופיאה עיר הבירה. איש היה בעיר רוסג'וק ונשא אשה מעיר קוסמאן (מארץ בוקובינה) והיתה עמו כמו חמשה, ירחים וכאשר עברו הפרשייות ביניהם עזבה בית בעלה ותשב אל בית אביה זה קרוב לשתי שנים בלי שום חליפות מכתבים ביניהם בין הבעל והאשה וילדה שם בת והשכירה לה מינקת, הבעל הגיש את משפטו לפני ראש ועד האשכנזים אשר ברוסג'וק וראש הועד קבץ ג' אנשים יודעי ספר וקראם בשם ב"ד והזמינו להאשה הזאת ע"י התיליגראם שתבא אצלם, ולא המתינו התשובה רק חיש מהר בעוד שלשת ימים חרצו משפטם כדין מורדת וישלשו את גטה ונתנו לו רשות ויכולת מספיק לקחת לו אשה לאשר ישרה בעיניו, ויהי כשמע האשה את השמועה הזאת ויפג לבה ותכף ומיד כתבה מכתב בקשה למע' הגראן רבין מבולגאריאה נר"ו קובלת ומתרעמת איכה נהיתה הרעה הגדולה הזאת לחרץ משפטה למורדת מבלי שמוע טענתה ומבקשת מאתו לעכב ביד בעלה הנז' שלא תנשא לאיש טרם יחדיו למשפט יקרבו וידעו בשלמי הרעה. המעשה הזה הרעיש את העולם וסערה גדולה קמה בין היושבים כסאות למשפט ומרבני בוקוב'ינה ובוקערשט ויתר מקומות התלננו לפני הגראן רבין על המעשה הזה איך ובמה חיש מהרה דנו אותה למורדת מבלי היות לפניהם איש או אשה לפחות מורשה בעדה וגם דלא העמיקו לדעת אם שטיליגראם