אבני האפוד רעט

יו"ד במאי דקאי מר לענין עוברת ע"ד דאיכא ס' הריטב"א והר"אה דס"ל דאפי' לא העבירתו רק חשבה עשות חשיבא עע"ד ויוצאת שלא בכתובה ואחר שכתב דהמוחזק יכול לומר קי"ל כוותייהו הדר ביה מר וכתב דבכתובות שלנו שכותבין שבועה לקיים כל התנאים הכתו' בכתובה אינו יכול לומר קי"ל עי"ד הרי דגם בפרעון הכתובה קאמר מר דאינו יכול לומר קי"ל דגם עליה קאי השבו' והוא פלאי איך לא זכר שר דברי מוהרח"ש דקיימי לעומתו. ואחר הישוב לק"מ דכן הוא האמת דלענין פרעון איכא שבו' דהכי כתבינן בדף הב' ע"הת ונתחייב החתן הנז' שאם תבא שטכ"ז לידי גוביינא הן מחמת מיתה הן מחמת גירושין לעולם תגבה הכלה הנז' הסך הנז' במש' עספ"א וכו' הנה לך דאיכא שבועה גם על פרעון הכתובה ולפ"ז אין הבעל יוכל להוציאה בלי כתובה בטענת קי"ל דהא למאן דס"ל דאינה מפסדת כתובתה כל היכא דמגרש אותה בלי פרעון לא קיים שבועתו אבל באופן הפרעון אם הוא במעו' או בכל מידי דשוה כסף לא יש שבועה ובודאי דמצי מימר קי"ל דגם זה חשיב פרעון וברור הוא אבל אי קשייא הא קשייא ע"ע ההשבון ששם כתוב שבועה בהדייא לפרוע במעו' ואיך כתבו הפוס' הנז' דיכול להחזיר לאנשי האשה מטלט' כשאין לו מעות מטעם קי"ל מאחר דאיכא שבועה וס' שבועה להחמיר וכדבר האמור מפי כ"תר. ברם כשאני לעצמי היסוד שהניח כ"תר דבהשבון יש תנאי מפורש להדייא בכתובה להחזיר מחצית המעו"ב במדודין בעבור לשון זה דהמעות לפיהן לדידי חזי לי דהוי הנח'ה שובר'ת דנוסח התנאי הלזה הנהוג בינינו הוא שכותבין שנתחייב להחזיר וכו' הכל לפי הערך שקבלן המעות לפיהן והש"ע לפיהן ופירוש תיבות הללו אין הכונה אלא משום יוקרא וזולא דהיינו הורדת המטבעות ועלייתן ופחת המטלט' ועלויין והכי מפרש לה הר"הג מוהרח"ש ז"ל בח"ג סי' ע"א וה"ד ה' בארות המים חא"הע סי' י"ג וז"ל כלל הדברים בענין ההשבון למעשה וכו' במה שהכניסה לו במעות ישלם לה במעות אם יש לו ובמה שהכניסה לו במטלט' ישלם במטל' כפי הערך שקבלן בעת הנישואין וכו' ומה גם עתה שרגילין לכתב המעות לפיהן והמטלט' לפיהן שאינו משלם המטלט' שהכניסה לו אלא במטלט' ואם פחת מחמת זולא חייב לשלם הפחת במטלט' ואם הותירו כגון שהוקרו אותו השבח של הבעל וכו' יעו"ש ואכתפיה מסתמיך ואזיל ה' בארות המים שם בדקמ"ה ע"א שכתב דלפי מנהגנו שאנו כותבין תנאי זה ודאי חייב להחזיר הכל כפי שיווי וערך שעת הנישואין ואם הוקרו או הוזלו אין ליורש האשה שום דבר בענין יוקרא וזולא בשעת ההשבון והחזרה כי כל תנאי שבממון הוא קיים ע"כ הרי דעיקר תנאי זה אינו אלא לענין יוקרא וזולא, ואם ראה תראה למוהרשד"ם בחא"הע ס"וסי קכ"ו שנראה מדבריו דכשכותבין לשון זה יהבינן לה המחצית במטלט' היינו ביש לו דוק שם. איברא דמדברי מוהר"א בן חסון ז"ל בתשו' כי באה בס' משפטים ישרים סי' ו' אין נראה כן ומדבריו מתבאר דכונת התנאי היינו להחזירם ליורשים במעו"ב שכתב וז"ל ולענין המדודין הרי כותב בכתובה שהודה החתן שקבל כ"וך בש"ע וכ"וך במדודים ונתחייב להחזיר ליורשי האשה אם תמות בחייו החצי כמו שקבלם וכיון שהוא הודה שכך קבל במדודים יתן ויחזר במדודים וכו' ולמה ששאל שימתין אותו עד שימכר המלבושין שאין לו מעות לזה אומר שגם זה מילתא דפשיטא דודאי אם אין לו מעות יפרע במטלטלים ואין מחייבין לב"ח שימכר חפצו ויפרע במעו' אע"פ שהתנה בהדייא שיפרע במעות מדודים אם אין לו מעות ויש לו מטלט' יפרע במטלט' וכו' ע"כ הרי דהבין בתנאי זה דהוי לחייבו דמה שלקח במעו"ב יחזירם כך וא"כ תקשי עליו מדוע פסק דאם אין לו מעות שאינו חייב למכר המטלט' מאחר דאיכא שבועה וס' שבו' להחמיר, ולכי תידוק פורתא הא ל"ק כלל דהא לפי דעת הרב אין כאן ספק כדי שנאמר ס' שבועה דלדידיה אפי' שהתנה להחזיר מעות אינו חייב להחזיר במעו' כשאין לו ומ"ה פסק לדיניה הכי וזהו אפי' לפי נסחתו שהיה כתוב כמו שקבלם כ"ש לפי נסחתינו שכתוב כפי הערך שקבלם דהכונה היינו שיהא נידון בערכים ביוקרא וזולא. (ואחז"ר בא לידי ס' ידי דוד וראיתי לו בסי' ז"ך מ"ש בפירוש דברים הללו ולא הונח לי אהמ"ר) ובדרך זו אלך בתשו' מוהרי"בל ח"ב סי' כ"ה שגם מדבריו היה מקום לבע"ד להתעקש ולומר דהיכא דכתיב תנאי זה היינו לחייבו שיתן מעו"ב בחזרה, דאחר שהרב סבר מימר דהיכא דכתוב בכתו' שהכניסה לבעל סך כ"וך במעו"ב והשאר בנכסים ובמטלט' דבודאי לכך נתכונו שתקח מה שהכניסה במעו"ב בגביית כתובתה וגם בהשבון שתקח מחצית העזבון שהכניסה בעין וחזר וכתב דה"ד היכא דאית להו זוזי ליתמי אבל אי לית להו זוזי לא מטרחינן להו למזבן דתפסת מועט תפסת כתב וז"ל וגם יש להסתפק אם גם בהשבון נימא הכי שיקחו היורשים המחצית מהמעות שהכניסה במעו"ב (ונראה דמקום הספק הוא בשאין לו דאי בשיש לו אין כאן ספק ואין שייך לומר הצד הב' או איפשר דהספק הוא בשיש לו וכונתו דאם גם בהשבון הדין כן לתת לו מעו"ב ביש לו או אם נאמר גם בזה תפסת וכלומר דדיינו דהוא מחזיר המחצית היפך הדין דהבעל יורש את אשתו אבל לא לחייבו לפורעם במעו"ב ודוק) או אם נאמר גם בזה תפשת מועט איברא דבשלוניקי לפי מה שכותבין בכתובו' שיחזיר מחצית הנדונייא ליורשיה כפי מה שקבל המחצית במעו"ב שהכניסה לו במעו"ב היה אפשר לומר