אבני האפוד רעח

מעין מלאכתן ושכן מנהגנו וזהוא היפך מ"ש ה' ידי דוד קאראסו בסי' ך' דמנהגנו דמנכין הפחת בהשבון, גם מ"ש שם דאבן מצבה היא מאמצע כנראה דלא הוי בכלל קבורה וזה היפך דברי הב"ד בסי' פ"ג, וכל קבל דנא הפ"הא בח"א פכ"ב מה' אישות כתב דגם התכריכין וש"ד מן האמצע וצריך להתיישב בדבר וחלות'י היא מול מע' כת"ר נר"ו כי ישים עינו לטובה ויודיעני מה משפט הנער ומעשהו ויגלה דעתו בזה ויאיר עיני בתשובה ברורה להלכה ולמעשה. הנני דו"ש ומעתיר בעדו כל הימים אהובו הקורא אליו מרחק והוא הצעיר פנחס ב עזרא ברזלי ס"ט וזה אשר השבתי לו. טוביינא דחכימי. מרגליתא דלית בה טימי, באהבתו אשגה ותהמי נפשי עלי, החכם הש' והכו' גם עצ"ור כש"ת פנחס ברזילי. נר"ו. בטרם יקדים קנ'ה וכו', היום היא שיחתי ע"ע השבון מחצית הכתובה שיורשי האשה תובעים מהבעל מחצית מעות המדודין שהכניסה במעו"ב והבעל חפץ להחזיר להם מטלט' ע"פ השומא בעבור כי אין לו מעות, ויורשי האשה מאנו קחת באמרם זיל את וטרח וזבין ואייתי מעות. ראיתי למעכ"ת מאי דשרטט וכתב בזה וא"ץ לכפל הדברים. אך אנא נפשאי אען ואומר על אחרון ראשון דבמה שהקשה דלמה באשה עצמה לא נזכה אותה ליקח המעו"ב מחמת השבו' שיש בסוף הכתובה כיון דאין הענין אלא מטעם קי"ל הנה מקום איתנו ליישב הדבר בתרי אנפי, ובטרם אקרב להגיד אומר דמ"ש כ"תר לחלק בין השבון לכתובה דשניין דא מן דא תנאי ההשבון מתנאי הכתובה וכמ"ש בראשית דבריו דבהשבון כתוב להדייא ונתחייב להחזיר מחצית סכום הנדונייא הנ"ל וכו' המעות לפיהן משא"כ בכתו' שאינו כתוב רק לעו' תגבה הכלה הנ"ל הסך הנז' במושלם נמצא דבתנאי הפרעון אין כאן חייוב להחזירה במע"ו בחילוק זה הנה בא בתשו' מוהרי"בל ח"ב סי' כ"ה ומפורש יוצא מתוך תשו' הפמ"א ח"א סי' פ"ג, ואע"ג דאנן בדידן כתבינן בכתובה להתפרעא מכל שפר ארג נכסין וקנינין דאית לי וכו' וכתב מוהרימ"ט בח"ב חא"הע סי' ב' דבכה"ג גובה מעידית אפי' מיתמי והחזיק בימינו מו"הר ב"ד באה"ע סי' ס"ה דנ"ו ע"א הרי דגם בפרעון הכתובה יש תנאי מפורש לפורעה במעו"ב. כבר בא חכם ה' מוהרש"מ בס' עבודת השם א"הע סי' כ"ד דקל"ח ע"ד וכתב משם ה' עדות ביהוסף ח"ב סי' ל' שדחה דברי מוהרימ"ט ופסקו שם ה' מוהר"ץ והרב המחבר דגם לשון זה אינו מועיל ודחה דברי מוהרימ"ט והביא משם הנחלת שבעה שהביא בשם ת' מוהר"ם דלשון זה מגן שוייא לגבות מן העידית ומר הוא דקאמר דסברא זאת דמוהרימ"ט והב"ד לאו סברא מוסכמת היא ואדרבא רוב הפוס' חלוקין בזה ומכללם מוהר"ם ואילו היו רואים מוהרימ"ט ומוהרי"ד תשו' מוהר"ם הוו הדרי בהו, ומ"מ לא נכחד דעיקר הזכייה לתת לה מטלטלין אינו אלא מטעם קי"ל כמוהריב"ל דהאיכא מוהרשד"ם והרדב"ז דס"ל דכשכותב שהכניסה מעות מדודין צריך ליתן לה מעות מדוד' ובפרט עתה בהצטרף לזה ס' מוהרימ"ט והרב"ד דסברי דבפרעון הכתובה איכא תנאה לגבות מהעידית דהיינו מעות והדלת תיסוב על צירה מדוע רבנן קמאי הפמ"א והב"ד דזיכו להיורשים מטעם קי"ל לא חשו לשבועה דכתיב בסופא דמלתא דנשבע לקיים כל התנאים הנז' (ע' עבודת השם סי' ל"ג רמזתיהו בסוף הסימן ובתשו' מוהרש"ג שבס' צל הכסף סי' ל'). אולם אשכחנא לה פטרי בתרי אנפי וכדאמינא מעיקרא הפן הראשון דכשתבא לגבות הכתובה האשה עצמה הוא באחד מב' אופנים או מחמת מיתה ב"מ או מחמת גירושין וכשבאה לגבות מחמת גירושין אין לנו עסק בהן דהא מסתמא הוא שבאו לידי השואה דאי לאו הכי לא היתה מתפייסת לקבל גטה ואינו יכול לגרשה בע"כ כיון דלא משכחת לה אלא ע"י השואה מסתמא משוין ביניהם את הכל וכמה פעמים היא מפסדת ונוטלת פחות ממה שהכניסה וכמו שאנו רואים מעשים בכל יום וא"כ לא נשאר לנו מקום לל'ון אם נוטלת מעו"ב אם לאו כי אם באלמנה הבאה לגבות מהיתומים ובכי הא מה להם ולשבועה שנשבע מורישם הלא הם יכולים להרים דגל הקי"ל בעבור שהם לא נשבעו ושבו' המוריש לא חיילא עליהם וכמ"ש הריב"ש בסי' של"א והביאו מור"ם בח"המ סי' ר"ט ס"ד, והביטה וראה בנדונות הפוס' שכתבו דהאשה נוטלת מטלטלין מטעם קי"ל דלא מיירו אלא באלמנה עם היורשים. הפן הב' דמנהגנו לכתב הכתובה בב' דפין בדף האחד כתבינן כל ענייני הכתובה והאחרייות וחייוב הפרעון ושם לא כתיב שבועה ובדף הב' כתבינן התנאים אשר אחד מהם הוא תנאי ההשבון ושם כתוב בסוף שנשבע החתן לקיים כל התנאים הנז'. וכתב הרב הגדול מוהרח"ש בח"ג סי' ע"ד וקי"ד דהשבו' שנשבע החתן לא קאי על כל תנאי הכתובה כ"א על מה שכתוב בדף הב' אבל על המזונות וכסות ועונה הכתובים בדף הא' לא קאי השבועה וכ"כ בכתובה בדף האחד קנין לחוד ובדף הב' קנין ושבועה יעו"ש, ואע"ג דה' ירך אברהם בח"א חא"הע ס' ו' תהי עלה דמוהרח"ש וכתב דאין לחלק בהכי ולדידיה ברירא ליה כי על הכל קאי כבר הרד"ק הזקן בס' ידי דוד סי' ט"ו חלק עליו בכח וכתב דבמה כחו גדול לחלוק על מוהרח"ש במילי דסברא יעו"ש ובס' דברי שמואל חא"הע סי' ט' נמצא דבפרעון הכתובה אין כאן שבועה ולכן שפיר יכול לומר קי"ל ואח"ז ראיתי לה' דב"מ בח"ג סי'