אבני חפץ ע

החיים, אבל לאחר שמתו קוראין הבנים על שמם

ז) ועיין רש"י גיטין (ל"ז ע"ב) שכתב, דלכן נקרא אביי בשם נחמני משום שהי' יתום, ורבה בר נחמני שהי' דודו (אחי אביו) גדלו בביתו ולמד תורה והשיא לו את שם אביו נחמני עיי"ש, ומשמע ג"כ דאז הי' הרגילות לקרוא הבנים ע"ש האבות. אכן אין משם ראי' שקראו כן עוד בחיי אביו, דדילמא אביו נחמני לא הי' אז כבר בחיים. ועיין רשב"ם פסחים (קי"ב ע"ב) ובר"נ נדרים (נ"ד ע"ב) שכתבו, דה"ט שנקרא אביי נחמני משום שנתגדל בבית דודו רבה עיי"ש, ומשמע דשמו העיקרי הי' אביי ולא נקרא נחמני רק לכינוי. אמנם בהכותב על העין יעקב סוף הוריות הביא בשם רב האי גאון ג"כ דאביי הי' שמו נחמני, ורבה לא רצה לקרותו בשם אביו, וע"כ קראו אביי בלשון ארמית, כאדם שקורא אבי, וכיון שהי' מן האבות והגדולה קראוהו רבנן ג"כ הכי עיי"ש. ועיין ירושלמי תענית ספ"ג, חד בר אביי עבר קומי תיבותא, ופירש בק"ע שם בר אביי כך שמו, וקשה קצת על הלשון חד בר אביי דקאמר, כי אין הסדר לומר כן ע"ש העצם כמו חד בר ראובן וכדומה, ולפירוש רב האי גאון דאביי נקרא כן ע"ש החשיבות והגדולה, י"ל דגם שם הכונה אדם חשוב אחד, כי שם אביי נעשה לתואר החשיבות, ולא שהי' נקרא כן, וזה השערה נאותה. ועיין בספר שדי חמד אסיפת דינים מערכת חתן וכלה אות ה' שכתב, דאצל הספרדים גם היום אדם קורא את בנו בשם אביו, אף שאביו חי, וכן קורא אדם את בתו בשם אמו, אף שאמו חי', ואין מקפידין כלל, כמו אצלינו שמקפידין שלא לקרות כשמות האבות, כל עוד שהאבות המה בחיים עיי"ש

ח) ובהיותי בזה אעיר עוד על טעות הדפוס אחד, שנזדקר בספרי ברכת אהרן שם בסוף המאמר הראשון אות י"א, שמשחית הכונה ומהראוי לתקנו. בין שני חצאי עיגול נאמר שם שאגריפס הי' נכד הורדוס, אשר נשא האי תנוקת מרים בת המלך האחרון לבית חשמונאים כדאיתא בב"ב ג', ומשמע שכן נאמר שם בגמרא דב"ב, וזה ליתא, דבגמרא שם נאמר להיפוך דהורדוס לא נשא האי תינוקת, עיי"ש שנאמר, דכי חזית האי ינוקתא דקא בעי למינסבא סליקא לאגרא ורמא קלא ואמרה, כל מאן דאתי ואמר מבית חשמונאים קאתינא עבדא הוא, דלא אישתיירא מינייהו אלא ההיא ינוקתא וההיא ינוקתא נפלה מאיגרא לארעא, והעירני ע"ז הרב הגאון הצדיק כקש"ת מו"ה חיים זצלה"ה מאטיניא באחד ממכתביו אלי (בין יתר דברי תורה שכתב לי), אמנם באמת בכת"י הי' כתוב, כדאיתא ביוסיפון ועיין ב"ב ג', כי ביוסיפון החזיק בדיעה זו שהורדוס נשא האי תינוקת, וציינתי דברי הגמרא בב"ב ג' להעיר שחז"ל דיעה אחרת היתה אתם בזה, ובטעות נשמטו תיבות "כדאיתא ביוסיפון ועיין" ונשארו אך תיבות "כדאיתא בב"ב ג'," שזה מורה כאלו בגמרא נאמר כן, ובאמת בגמרא לא נאמר כן, וכמו שכתבתי

סימן לד

בבואי לפ"ק ר רישא לשבת לכסא רבנותה מצאתי, שאחד מהמקואות בבית המרחץ דפה מתקלקל לפני שנים אחדות, עוד בחיי אאמו"ר הגאון זצלה"ה וקשה הי' לתקנו. (ברם זכור לטוב אאמו"ר הגאון זצלה"ה, שתיקן פה מקואות נהדרים מאד מרהיבים עין, וזיכה בזה את הרבים). ואחרי רואי שיש צורך במקוה הזה טרחתי הרבה לתקנו ולהכשירו, וב"ה שעלה בידי להכשירו כדת, ובהיותי עוסק בהכשר המקוה הזה נתעורר ספק קצת במה שהצינור, שבו נאסף שיעור מי מקוה מהמעיין, הוא בצורת עיגול, ובש"ע יו"ד סי' ר"א סעיף א' איתא, ששיעור המקוה אמה על אמה ברום שלש אמות צריך להיות במרובע

א) ונראה שאין בזה קפידא כלל, דמה שאמרו שהשיעור של המקוה אמה על אמה ברום שלש אמות צריך להיות במרובע, היינו שצריך שיהי' כ"כ מים במקוה כפי שעולה אמה על אמה ברום שלש אמות במרובע, שהוא ארבעים סאה, ולא כפי שעולה אמה על אמה ברום שלש אמות בעיגול, שהוא פחות מארבעים סאה, כי העיגול הוא פחות מהמרובע כדאיתא בעירובין (נ"ו ע"ב), כמה מרובע יותר על העיגול רביע, אבל כשיש שיעור מים כזה כפי שעולה אמה על אמה ברום שלש אמות במרובע, היינו ארבעים סאה, לא איכפת לן אם השיעור הזה נקבץ בשטח מרובע או עגול, כי העיקר הוא רק שיהי' מים כ"כ כפי שעולה אמה על אמה ברום שלש אמות מרובע, היינו ארבעים סאה ולא פחות וכמ"ש. ועיין בספר לחם ושמלה סי' ר"א ס"ק ג', שטרח לבאר מדוע באמת בעינן שיעור מקוה כפי שעולה אמה על אמה ברום שלש אמות במרובע, היינו ארבעים סאה, ולא סגי בשיעור אמה על אמה ברום שלש אמות בעיגול שהוא פחות מזה, אבל בכל אופן עיקר הקפידא הוא על כמות המים, שיהי' כ"כ מים כפי שעולה אמה על אמה ברום שלש אמות במרובע, היינו ארבעים סאה, אבל לא איכפת לן באיזהו שטח נקבץ שיעור מים כזה, אם בשטח מרובע או בשטח עגול וכאמור

ב) ברם כאשר הייתי מהרהר בזה עלה בלבי, שיש להביא ראי' דמה שנאמר בשיעור מקוה אמה על אמה ברום שלש אמות במרובע היינו דוקא במרובע ולא בצורה אחרת, מהא דאיתא באהלות פרק ג' משנה ז', טפח על טפח על רום טפח מרובע מביא את הטומאה וחוצץ בפני הטומאה, ופירש הרע"ב שם דמה שנאמר מרובע, היינו שאם הי' רחבו פחות מטפח, אעפ"י שהי' ארכו ב' טפחים, לא אמרינן שים מה שיתר על ארכו ברחבו ורבעהו, להכי קתני מרובע שצריך שיהא ברחבי טפח ובארכו טפח עיי"ש, ומשמע דאם נאמר מרובע היינו מרובע דוקא, וה"נ כיון שנאמר ששיעור מקוה הוא אמה על אמה ברום שלש אמות במרובע, צריך להיות במרובע דוקא, ול"מ בעיגול לפי ערך המרובע. אמנם יש לחלק בין הענינים, דהך מילתא דטפח על טפח ברוס טפח מביא את הטומאה וחוצץ בפני הטומאה היא מהלכה למשה מסיני, וכמ"ש רש"י בסוכה (י' ע"א) וא"כ י"ל דהכי הילכתא גמירי, דבעינן שיהי' מרובע דוקא ולא בצורה אחרת, דהלכה למשה מסיני לא תליא בסברא, וכמ"ש רש"י בנזיר (כ"ט ע"א) ד"ה בשלמא, דלר' יוחנן דאמר הלכה היא בנזיר, אמטו להכי בנו אין בתו לא (אף שאין שום סברא לחלק ביניהם) דהכי הוא הלכה עיי"ש, וה"ג י"ל דהכי הוא הלכה, דבעינן דוקא טפח על טפח ברום טפח מרובע, ולא בצורה אחרת, אף דבאמת בנוגע לההיקף אין חילוק, כי גם אם הוא בצורה אחרת מדת השטח עולה לפי ערך כפי שעולה טפח על טפח ברום טפח