אבני חפץ קנד

בפתח חריף, וא"כ י"ל דגם בזמן הירושלמי הי' מבטא השם הזה כך ולכן נכתב בשני יודין. וכאשר עיינתי בזה ראיתי כי המאמר הזה שבירושלמי ע"ז מובא ג"כ בירושלמי תרומות פ"ח ה"ג ושם נאמר השם זידל בחד יוד עיי"ש

ג) אבל מה שיש לעיין בנ"ד הוא משום דחותם עצמו בשני יודין, אם יש להשגיח על חתימתו. והנה לפום ריהטא באנו בזה למחלוקת הטו"ז והב"ש, לענין אי משגיחין על החתימה היכי שהיא בטעות, דדעת הטו"ז דהולכין אחר החתימה, ואם שנה מהחתימה אפי' בדיעבד הגט פסול, אולם הב"ש חולק עליו וס"ל דאין להשגיח על החתימה היכי שהוא בטעות. עיין בב"ש בסדר שמות אנשים, בשם באלי ובשם מתתיהו ובכ"מ. אולם אחרי העיון אין זה ענין לנ"ד, דע"כ לא כ' הב"ש דאין להשגיח על החתימה, רק היכי דהחתימה היא בטעות כל עיקר כגון בשם באלי שחתם בלא אלף, או בשם גדלי' שחתם באלף לבסוף, בזה אנו אומרים דאין לנו להשגיח על טעותו, אבל היכי דהחתימה כשהיא לעצמה איננה בטעות, דבאמת נמצא שם שחתימתו היא כך, ורק זה המגרש משתמש בחתימה זו בטעות, בזה גם הב"ש מודה דאין לנו לזוז מהחתימה, וכ"כ הב"ש בעצמו בשם מתתי', אחרי שהקדים לסתור דעת הטו"ז ולחדש דאין להשגיח על החתימה בטעות כ' וז"ל: והיינו דוקא כשאין שינוי במבטא. ולא מצינו אותו שם נכתב כאשר הוא חותם א"ע, אבל כשיש שינוי במבטא או דנמצא אותו שם כאשר הוא חותם, אין משנין חתימתו עכ"ל, הרי שלמען שלא להשגיח על החתימה הצריך הב"ש ב' תנאים, האחד שלא נמצא בשום מקום שם שחתימתו יהי' כחתימת המגרש, והשני שלא יהי' שום שינוי במבטא בין השם שאנו רוצים לכתוב ובין השם שהמגרש חותם בו, ושני התנאים האלו לא שייכי בנ"ד, חדא שכבר הוכחנו דבירושלמי נמצא שם שכתיבתו כמו חתימת המגרש, והיינו זיידל בשני יודין, וגם יש שינוי במבטא, כי זיידל בשני יודין קריאתו בפתח חריף וזידל בחד יוד קריאתו בצירי, וא"כ בזה גם הב"ש יודה דאין לשנות ש מהחתימה

ד) אמנם בעיקר דברי הב"ש יש להתפלא דהרי הסברא נותנת להיפוך, דאם אין שינוי במבטא, או אם ליכא שם אחר שחתימתו כשם המגרש, שפיר נוכל לשנות מחתימתו ולכתוב השם ככתבו, כיון דסוף כל סוף קריאת השם אחת היא, אבל אם יש שינוי במבטא, או אם איכא שם אחר כחתימת המגרש, איך נוכל לכתוב בגט השם כמו שהוא חותם, הרי הוא נקרא בשם אחר לגמרי, וא"כ יאמרו שאין זה המגרש, וכי החתימה קובעת השם הלא הקריאה בפ"כ קובעת, והרי עינינו הרואות דגם הטו"ז, שדעתו ללכת אחר החתימה, מ"מ ביש שינוי במבטא מודה, דאין להשגיח על החתימה, כמו שהביא הב"ש בעצמו בשם הטו"ז לענין שם אלעזר, שחתם עצמו ביוד אחר הלמד אליעזר, ובפ"כ הי' נקרא אלעזר בלא יוד, ופסק הטו"ז דיש לילך אחרי שמו שעולה לס"ת עיין בש"א אות א', ועיין בט"ג שם ס"ק ז' שהביא, דהטו"ז נתן טעם לדבריו, דלא מהני החתימה רק לברר הספק, משא"כ בזה דשמו מבורר אלעזר, ורק שהוא משתבש לחתום אליעזר לא אזלינן בתר טעותו, דקריאה לס"ת. ובין הבריות עיקר, וחתימה אינה בכלל קריאה לכתוב עלי' דמתקרי עיי"ש, וא"כ איך יתכן שהב"ש שחולק על הטו"ז, וס"ל דאין להשגיח על החתימה, יסבור דביש שינוי במבטא אזלינן בתר חתימה, הרי בכגון דא גם הטו"ז מודה דאין בחתימה ממש. והב"ש בעצמו הביא דבריו סתם, ומדלא השיג עליהם ש"מ דאודוי' אודי לי'. (ועיין בנובי"ת חאה"ע סי' קכ"ד שכ' באשה ששמה טאלצא וחתמה ביו"ד אם כתבו בגט באלף לבסוף הגט פסול, משום שמסדר הגט אשר עליו לקרות הגט בדקדוק יקרא טאלצא באלף כמו שכתוב בגט. ובאמת חתימתה היא ביו"ד עיי"ש, וקשה ג"כ כנ"ל הרי לסברא זו אם יכתבו ביו"ד כחתימתה. יגדל עוד יותר הקלקול, דהמסדר יקרא ביו"ד בדקדוק וכ"ע קורין אותה באלף, וא"כ יאמרו שאין זו המגורשת)

ה) והרב הגדול מו"ה יעקב ליינער נ"י (זצ"ל) דומו"צ דפ"ק סאמבור רצה לומר בהבנת דברי הב"ש, דאין כונתו דאם יש שינוי במבטא, או אם יש שם אחר כשם החתימה, יש לכתוב רק שם החתימה לבד, רק הכונה דבאופן כזה אין להשמיט גם שם החתימה, והחילוק הוא כך לדברי הב"ש דבאם אין שינוי במבטא או ליכא שם אחר כחתימת המגרש, אז אין משגיחין כלל על החתימה ומשמיטין אותה לגמרי, אבל אם יש שם אחר כשם החתימה ואיכא שינוי במבטא, אז משגיחין ג גם על החתימה והיינו דכותבין שני השמות, הן שם החתימה והן שם שנקרא (ולפ"ז תפרד דעת הב"ש מדעת הטו"ז הן הן בדליכא שינוי במבטא והן בדאיכא, דבדליכא שינוי במבטא, דעת הטו"ז דיש להשגיח על החתימה והב"ש חולק דאין להשגיח, ובדאיכא שינוי במבטא. דעת הטו"ז דאין להשגיח כלל על החתימה, ודעת הב"ש דיש להזכיר שני השמות וכנ"ל), ולכאורה צדקו הדברים ויש להביא סמוכין להם ממ"ש הב"ש בש"א בשם אביגדור, לענין אם יש לכתבו מלא, או חסר, וכ' הב"ש דהולכין בזה אחר חתימתו, ואח"כ כתב דזה דוקא בשם אביגדור, דהכל שם אחד, ורק החילוק הוא אם כותבין מלא או חסר, אבל אם שם חתימתו ושם שנקרא בו הם ב' שמות, אז שם חתימתו עיקר ושם שנקרא בו הוא הכינוי וכותבין שניהם עיי"ש, הרי להדיא דעת הב"ש דביש שינוי בין שם החתימה והקריאה אף דשם החתימה הוא העיקר, מ"מ גם שם הקריאה יש לכתוב וכנ"ל

ו) אמנם לפ"ז יש להבין, אמאי כאשר הביא הב"ש דברי הטו"ז לענין שם אלעזר שחתם ביוד. דאין להשגיח על חתימתו דהוה בטעות, לא חלק עליו דלדעתו יש לכתוב דמתקרי ע"ש החתימה כיון שיש שינוי במבטא, וכמו שחלק עליו היכי דאין שינוי במבטא ועיין בב"ש בש"נ אות ב' בסופו כ' ח"ל, גם איירי כ"ז כשאינה רגילה לחתום כלל, אבל אם רגילה לחתום יש לכתוב אותו השם שחתמה בו, אפי' אם ידוע הוא דשם האחר הוא שם העריסה ושכל העולם קורין אותו בו ואין השמות דומין זל"ז עכ"ל, והוא ממש להיפוך ממ"ש הב"ש בעצמו בשם אביגדור, ועיין בט"ג בש"נ שם ס"ק י' מ"ש בזה, ותידוש כי לא העיר גם מדברי הב"ש שהביא דברי הטו"ז לענין שם אלעזר באין חולק וש"מ שהסכים לדבריו

ז) וראיתי בס' דברי חיים שער הנקודות נקודת צירי, שתמה ג"כ ע"ד הב"ש הנ"ל במ"ש דביש שינוי במבטא יש לכתוב כמו החתימה ורק בסגנון אחר קצת, והכריע מפאת קושיתו להיפוך מסברת