אבני חפץ קנ

אבד"ק לבוב על ספרו מוקדם ומאוחר ששלח לי

נתכבדתי בספרו הנכבד מוקדם ומאוחר, האי מתנתא דתורה די שדר לי מר הדר"ג, ואם אמנם כי משוקע אנכי ראשי ורובי במשא עול הציבור אשר נטל עלי, והנני מתנועע ונודד תדיר על כנפי התנועה לעמוד על המשמר במקום אשר שלחוני שולחי, אבל יען כי חביבים לי מאד דברי כ"ג, אשר משחר ילדותי לבי הומה אל דודיו, אמרתי להשתעשע קצת באמרותיו היקרות

א) בהקדמה פרק א' העיר כ"ג, בהא דמקשה בגמרא בברכות (ד' ע"ב), מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי וכו', מדוע דקדקו בגמרא רק על חסרון אות שיש במזמור הזה, והרי יש עוד מזמורים בתהלים ערוכים על סדר אלף בית, וחסרים בתוכם באמצע אותיות, כמו מזמור כ"ה שחסרים אותיות ב' ו' ק' ומזמור ל"ד שחסר אות ו'

ונראה לי בזה השערה נאותה, בהקדם מה שיש לדקדק טובא בלשון הגמרא, דקאמר מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי, והרי המזמור הזה אינו מתחיל כלל באשרי, רק מתחיל תהלה לדוד, וכן אמרו בגמרא בברכות שם, כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים מובטח לו שהוא בן עוה"ב. ומה שאנו אומרים פסוקי אשרי בראש המזמור הוא הוספה ממזמורים אחרים, כי הכתוב אשרי יושבי ביתך וגו' הוא ממזמור כ"ד, והכתוב אשרי העם שככה לו וגו' הוא סוף המזמור שלפני תהלה לדוד, והו"ל למימר מפני מה לא נאמר נו"ן בתהלה לדוד

כ) ובישוב ד"ז נראה, דהנה בטעם הדבר שאנו מקדימין באמת לומר פסוק אשרי יושבי ביתך קודם תהלה לדוד, כתבו התוס' בברכות (ל"ב ע"ב) ד"ה קודם, שזה כדי לקיים מנהג חסידים הראשונים, שהי' שוהים קודם תפלתן שעה אחת וכו' עיי"ש, ויש להבין מדוע בחרו אך בפסוק אשרי יושבי ביתך ולא בפסוק אחר, ונראה דהכתוב אשרי יושבי ביתך מורה, שיש לשבת בבית ה' בכל עת ולמעט בעסק, כדרך שהתנהגו אמנם החסידים הראשונים, וכדאיתא בברכות שם, ובגמרא שם מקשה ע"ז, מלאכתן היאך נעשית, והיינו כיון שרוב זמנם עבר להם בתפלה, איך עשו מלאכתן ואיך התפרנסו, ומתרץ מלאכתן מתברכת, כלומר שהש"י הזמין להם פרנסתן ולא סבלו מחסור, ודבר זה שהש"י מזמין לכל אדם פרנסתו הוא תוכן המזמור של תהלה לדוד. וכדאיתא בברכות (ד' ע"ב) שם, דתהלה לדוד אית בי' תרתי, שהוא על סדר אל"ף בי"ת, וגם נאמר בו פותח את ידך, שהוא שבח הכנת מזון לכל חי עיין פירש"י שם, וע"כ מה נכבדה הסמיכות שסמכו חז"ל המקרא אשרי יושבי ביתך להמזמור של תהלה לדוד, כי המזמור תהלה לדוד, הוא המשך הכתוב אשרי יושבי ביתך, והיינו שלא יפלא איך יהלל הכתוב את היושבים בבית ה' בכל עת, הרי לפ"ז מלאכתן איך תהי' נעשית וכיצד יתפרנסו, וע"ז יענה אמרים המזמור תהלה לדוד הכולל שבח ותהלה להש"י, שמכין מזון לכל חי, והוא הוא הזן ומפרנס את כל, וע"כ אם גם ימעט האדם בעסק, יד ה' לא תקצר לתת לו די פרנסתו

ג) והנה לפי המבואר בגמרא דברכות (ד' ע"ב), נמצא עוד שבח להש"י על הכנת מזון לכל חי שמתחיל באות נו"ן, והוא הכתוב שנאמר בהלל הגדול, נותן לחם לכל בשר, עיי"ש דמקשה על מה שנאמר, שהאומר תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים מובטח לו שהוא בן עוה"ב, מ"ט וכו' אלא משום דאית בי' פותח את ידך, נימא הלל הגדול דכתיב בי' (תהלים קל"ו) נותן לחם לכל בשר, ומשני דבתהלה לדוד אית בי' תרתי, היינו דאתיא באל"ף בי"ת, וגם אית בי' פותח את ידך, שהוא שבח על הכנת מזון לכל חי עיי"ש, וא"כ י"ל דמה שמקשה אח"כ בגמרא מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי הוא מקושר עם מה שנאמר מתחלה בגמרא, דגם בהלל הגדול יש שבח על הכנת מזון לכל חי שנאמר נותן לחם לכל בשר, ומקשה בגמרא מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי, כלומר מפני מה לא נאמר השבח הזה המתחיל באות נו"ן במקום הנו"ן בתהלה לדוד, וכדי לאלם הקושיא קאמר הגמרא מפני מה לא נאמר השבח הזה באשרי, והיינו דהרי אנו רואים שהמזמור תהלה לדוד הוא גדול כ"כ בערכו, מפאת שיש בו שבח על הכנת מזון לכל חי, עד כי סמכו אליו הכתוב אשרי יושבי ביתך, לחזק דעת היושבים בבית ה' וממעטים בעסק, שלא יפחדו מלאכתם איך נעשית וכיצד יתפרנסו, כי הש"י, מכין מזון לכל חי, א"כ מהראוי הי' יותר, שהמקרא הזה נותן לחם לכל בשר יהי' בתהלה לדוד, ואז ישלים ג"כ אות נו"ן החסר, ומדוע נאמר המקרא הזה בהלל הגדול, ומשני מפני שיש בה מפלחן של ישראל, והיינו כיון שהאות נו"ן מזכיר ג"כ מפלתן של ישראל, לא רצה דוד להזכירו בתוך האל"ף בי"ת שבתהלה לדוד, וע"כ הזכיר השבח הזה של נותן לחם לכל בשר בפני עצמו בהלל הגדול, דרק בסדר אל"ף בי"ת יש קפידא שלא להזכיר אות נו"ן מפני שיש בה מפלתן של ישראל, אבל שלא בסדר אל"ף בי"ת אין קפידא

ד) ולפ"ז מה נכבד הדבר, מדוע לא מקשה בגמרא על שאר מזמורים שבתהלים שנבנו על סדר אל"ף בי"ת וחסר בהם ג"כ אחד מהאותיות, דבאמת אין קפידא אם חסר אחד מהאותיות במזמורים של אל"ף בי"ת, ומה שהקשו בגמרא מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי, לא היתה ג"כ הכונה לתמוה על חסרון הנו"ן. רק הכונה היתה מדוע לא נאמר באות נו"ן הכתוב נותן לחם לכל בשר, אשר כאן הוא מתאים ביותר, בהיות המזמור הזה שבח על הכנת מזון לכל חי, כאשר מפאת זה סמכו אליו הקרא דאשרי יושבי ביתך וכמו שכתבנו, ומהראוי הי' שימצא בו גם השבח של נותן לחם לכל בשר. ומשני מפני שיש בה מפלתן של ישראל, אבל על חסרון אות כשהוא לעצמו אין מקום להקפיד, ומה"ט אין לתמוה גם על מזמורים אחרים שנסדרו על סדר א"ב וחסרים בהם איזה אותיות וכמ"ש והענין יקר

ה) בצד ג' העיר כ"ג בדברי רש"י בשבת (נ"ה ע"א), שפירש הא דאמרו שם דחותמו של הקב"ה אמת, משום דתיבת אמת כוללת בתוכה אמצעי לאותיות וראשון ואחרון, על שם אני ראשון ואני אחרון ואני הוא, ותמה כ"ג דאות מ' ל"ה אמצעית מאותיות א"ב, שיש כ"ב אותיות ואות מ' הוא הי"ג, ואם נחשוב גם אותיות מנצפ"ך שאז יש כ"ז אותיות, מ"ם סתומה היא האמצעית ולא מ' פתוחה

הנה לשון אמצעי אינו מורה על הנקודה האמצעית בדיוק, ולפעמים יאמר גם כשיש נטי' לאחד מהצדדים, ובא להוציא רק הקצוות, כאשר האריך בזה המהרי"ט בתשובה חאה"ע סי' ח' והביא כן בשם הר"י קורקוס, הובא בכ"מ פ"ד מה'