אבני חפץ קלו

דאם יעבור מתחלה על הל"ת ואח"כ יקיים העשה, חיישינן שמא ימות בנתיים, ויהי' נמצא שעבר על הל"ת והעשה לא קיים, וע"כ בעינן שבעידנא שיעבור על הל"ת יקיים העשה (ומה"ט כתב המג"א בסי' תמ"ו בשם שבלי לקט דעשה דרבים ל"ב בעידנא ודותה לל"ת אף שלא בעידנא, משום דברבים ל"ש החשש שמא ימות, דציבור לא מיתי כדאיתא בהוריות (ו'), וממילא ל"ב בעידנא, ועיין בתשו' בית יצחק למו"ז מאוה"ג זצלה"ה חאה"ע ת"ב סי' קי"ב אות ג' ובחלק הדרשות אשר בסוף חחו"מ דרוש כ' מ"ש בזה), ולפ"ז יש לצדד ולומר, דכל עיקר ענין זה אי בדחיית עשה לל"ת צריך להיות דוקא בעידנא, יהי' תליא במחלוקת אי חיישינן למיתה או לא, דאם נאמר דחיישינן למיתה שפיר י"ל דבכל דחיית עשה לל"ת בעינן בעידנא, דחיישינן שמא ימות בנתים, אבל אם נאמר דלא חיישינן למיתה י"ל דלא בעינן בעידנא, דלשמא ימות לא חיישינן וכאמור

כה) והנה בדבר זה אי חיישינן למיתה, נחלקו ר"מ ור"י בש"ס דגיטין (כ"ח ע"א), דר"מ ס"ל דלא חיישינן למיתה (ורק לזמן מרובה חייש לשמא ימות, עיין תוס' שם ד"ה הא), ור"י ס"ל דחיישינן למיתה (ואפי' לזמן מועט כמ"ש התוס' שם)( ולפ"ז לר"מ ל"ב בעידנא בעדל"ת, דלשטתו אין לחוש לשמא ימות, ולר"י בעינן בעידנא דחיישינן שמא ימות ולא יקיים המצוה, ולעניננו יוצמח דלר"מ גם מכשירין שאפשר לעשותן מע"ש דוחין שבת, כיון דהוא ל"ב בעידנא, ולר"י מכשירין שאפשר לעשותן מערב שבת א"ד השבת דל"ה בעידנא, ולשטתו בעינן דוקא בעידנא וכמו שביארנו. ומעתה י"ל דר"מ ור"י כאן בברייתא קיימי בשטתייהו, דר"מ כשטתי' דלא חיישינן למיתה ול"ב בעידנא בעדל"ת, וה"ה דס"ל דמכשירין שאפשר לעשותן מע"ש דוחין שבת, ולכן ס"ל דאחד חדשות ואחד ישנות יכניס, ול"ק איך יכניס חדשות בלי קשר, דלשטתו כיון דהנחת התפילין דוחה שבת ה"ה דעשיית הקשר דוחה שבת, ואף דהוה מכשירין שאפשר לעשותן מע"ש, הנה לדידי' גם מכשירין שאפשר לעשותן מע"ש ד"ש, אמנם ר"י כשטתי' דחיישינן למיתה ובעינן בעידנא בעדל"ת, וה"ה דמכשירין שאפשר לעשותן מע"ש א"ד שבת, ולכן ס"ל דרק ישנות יכניס אבל חדשות לא יכניס, כיון דהוי בלא קשר, ואין לומר כיון דס"ל ג"כ דשז"ת כמו שהוכיחו בגמרא מדס"ל דאחד אנשים ואחד נשים. א"כ גם עשיית הקשר ידחה לדידי' שבת, דעשיית הקשר הוה ממכשירין שאפשר לעשותן מע"ש, ולשטתו מכשירין שאפשר לעשותן מע"ש א"ד השבת וכמו שביארנו, וזה רעיון נכבד

כו) ובזה אני אומר דבר נחמד בישוב קושית התוס' כאן (בדף צ"ז ע"א) ד"ה אמר, על הא דמקשה הגמ' על ר"י וליענבינהו מיענב, ומתרץ ר' חסדא דעניבה פסולה בתפילין, ואביי אמר דר' יהודה לטעמי' דאמר עניבה קשירה מעלייתא היא, והקשו בתוס' אטו ר"ח לא ידע דלר"י עניבה קשירה מעלייתא היא, ובדברינו למעלה י"ל, דהנה אמרנו בטעם הדבר דס"ל לר"י דחדשות לא יכניס משום דעשיית הקשר הוה מכשירין שאפשר לעשותן מע"ש וא"ד שבת, ונראה דע"כ ל"ש לומר כן רק אם נניח דבעשיית הקשר בתפילין בשבת יש איסור תורה, אבל אם נאמר דל"ה רק איסור דרבנן, דגם עניבה כשירה בתפילין ועניבה ל"ה רק איסור דרבנן, אז גם לר"י י"ל דדוחה שבת, אף דנקטינן דמכשירין שאפשר לעשותן מע"ש גם כשאין בהן רק איסור דרבנן א"ד שבת, והסברא דהא הטעם דמכשירין שאפשר לעשותן מע"ש אפי' במקום דליכא רק איסור דרבנן א"ד שבת, הוא משום שהעמידו חכמים דבריהם אפי' במקום כרת, ועיין בש"ע או"ח סי' של"א סעיף ו', וא"כ לפי המבואר בגמ' עירובין (צ"ח ע"א) דכל דבר שהוא משום שבות אינו עומד בפני כתבי הקודש וכתבנו למעלה דה"ה די"ל שאינו עומד בפני בזיון תפילין, יש לצדד דבכה"ג כדי להציל תפילין מבזיון גם מכשירין שאפשר לעשותן מע"ש דוחין שבת, דבזה לא העמידו חכמים דבריהם, ושפיר הי' מקום לומר גם לר"י דאפי' חדשות יכניס והיינו עי"ז שיעשה הקשר בשבת וכאמור

כז) אמנם דבר זה אי בעניבה לר"י בשבת יש רק איסור דרבנן או אסור מן התורה אינו ברור, והמעיין בגמ' דשבת (קי"ג ע"א) יראה דבזה נחלקו המקשה והתרצן, דבגמרא מקשה שם על ר"י במתניתין דמתיר לקשור דלי בחבל דגרדי ולא גזר חבל דגרדי אטו חבל דעלמא, מהא דס"ל דחבל דלי שנפסק כורך עליו פונדא או פסקיא ובלבד שלא יענבנו, אלמא דגזר עניבה אטו קשירה, ומשני דהתם לאו משום דגזר עניבה אטו קשירה, רק משום דעניבה גופה קשירה היא עיי"ש, ומשמע דלסברת ברת המקשן ע"כ עניבה ל"ה רק איסור דרבנן, דהא עיקר האיסור הוא משום דגזרינן אטו קשירה, אבל לשטת התרצן אה"נ דהוה איסור תורה, דעניבה גופה קשירה היא והוה בעצמה מלאכה. ולפ"ז אמינא דהגמרא כאן דמקשה וליענבינהו מיענב הקשה עד"ז, כיון דעיקר הטעם דלא שרי ר"י להכניס חדשות, משום שעשיית הקשר א"ד שבת, דהוה מכשירין שאפשר לעשותן מע"ש, והרי יש עצה ע"י עניבה דמהני גבי תפילין, ולגבי שבת ל"ה רק איסור דרבנן. דהגמ' קאי בשטת המקשה שם, דאיסור עניבה הוא משום דגזרינן עניבה אטו קשירה, ול"ה רק איסור דרבנן, וי"ל דמשום בזיון תפילין הוה לן להתיר, אף דהוה מכשירין שאפשר לעשותן מע"ש וכמ"ש. ומשני ר' חסדא דעניבה פסולה מתפילין, וא"כ העצה הזאת לא תועיל כלל, דנהי לגבי שבת י"ל דשרי, אבל לגבי תפילין לא הועיל כלום דל"ה קשר, ובלא קשר אין להכניס, אמנם אביי קאי בשטת התרצן בשבת שם, דאין הטעם לר"י, דלכן עניבה אסורה משום דגזרינן אטו קשירה, רק הטעם הוא משום דעניבה גופה קשירה היא, ולפ"ז עניבה לר"י בשבת הוה איסור תורה, וממילא בלא"ה אין להתיר להכניס חדשות ע"י עניבה, דכיון דגם בעניבה יש איסור תורה הדרינן לכללא, דמכשירין שאפשר לעשותן מע"ש א"ד השבת, דאיסור תורה אין להתיר בשביל בזיון כתבי הקודש, וה"ה משום בזיון תפילין, וז"ש אביי, ר"י לטעמי' דאמר עניבה קשירה מעלייתא היא, והיינו לא מטעם גזירה רק שבעצמה הוה מלאכה ובגדר קשירה, וממילא לא תוכל לדחות שבת וכאמור. ומה יקרו בזה דברי רש"י שפירש ר"י לטעמי' בפרק אלו קשרים תבל דלי שנפסק וכו' ובלבד שלא ועגבנו, אלמא טעמא משום דקשירה היא וחייבין עלי' משום אב מלאכה, והיינו דר"י ס"ל דעניבה בעצמה הוה אב מלאכה ולא רק מטעם גזירה, וממילא אין להתירה להצלת תפילין, דהוה מכשירין שאפשר לעשותן מע"ש וגם הוה איסור תורה, וא"כ אין להתיר וכמו שביארנו: