אבני חפץ קלה

מלהיות מלבוש, ושוב יהי' משא, ומכש"כ דיהי' אסור לטלטלם, וזה רעיון נכבד

כ) ובדברינו אלה תעלה ארוכה להקושיא שהקשה בטו"א סוף ר"ה ע"ד רש"י שכתב, דאתי איסור ב"ת ומשוי כמשא, מהא דאיתא בסנהדרין (פ"ח ע"ב) דקאמר ר"מ דזקן ממרא אינו חייב אלא על דבר שזדונו כרת ור"י אומר עד שיהי' דבר שעיקרו מד"ת ופירושו מד"ס, ואנו אין לנו אלא תפילין, ובודאי דר"י לא פליג על ר"מ לפטור כל התורה כולה, דמה עביד בהנהו דרשי דדרשו לעיל ממה שנאמר כי יפלא וכו', וע"כ דלא בא ר"י רק להוסיף על דברי ר"מ, דאף בתפילין דל"ש בהו שיהי' זדונם כרת ג"כ חייב. ולדברי רש"י מה הוסיף ר"י, הרי גם בתפילין לר"מ הוה דבר שזדונו כרת וכגון שהוסיף על הפרשיות, או שהניח ב' זוגי תפילין ויצא בהם לרה"ר, דחייב משום שבת דב"ת משוי כמשא. ולפמ"ש הענין נכון, דאין כונת רש"י כלל כאן בסוגיא דאיסור ב"ת משוי כמשא, ורק כונתו שמה שירצה לשות עצות בנפשו להשמר מאיסור ב"ת, זה יגרום שיהי' כמשא, דאם יתיר הקשר ל"ה התפילין עוד מלבוש ורק יהי' כמשא אבל אה"נ אם יניח ב' זוגי תפילין קשורים כהלכתם ויצא בהם לרה"ר לא נעשו כלל משא בשביל האיסור דב"ת, ושפיר הוסיף ר"י תפילין דל"ש בהו שיהי' זדונם כרת ועכ"ז חייב

כא) ועיין בשאג"א ס"ס מ"א שהעיר עוד ע"ד רש"י כאן, מהא דאיתא במנחות ס"פ הקומץ, ד' ציצית מעכבות זא"ז, שארבעתן מצוה אחת, ר' ישמעאל אומר ארבעתן ד' מצות, ואמרינן בגמ' שם אמר רבינא דר"ה איכא בינייהו. דאמר היוצא בטלית שאינה מצוייצת כהלכתה בשבת חייב חטאת, ואם הטיל לג' ולא לד' לר' ישמעאל הוה מצוייצת כהלכתה ופטור, וקשה הרי לר' יש ועאל במטיל לג' ולא לד' עובר על איסור בל תגרע עכ"פ, ולדברי רש"י דאיסור ב"ת משוי כמשא ה"ה דהו"ל למימר דאיסור בל תגרע משוי כמשא, וגם לר' ישמעאל הי' צריך להיות חייב ושוב קשה מה בינייהו. ולהאמור גם קושיא זו לק"מ, דבאמת גם איסור ב"ת לא משוי כמשא, וה"ה דגם איסור בל תגרע אין בכחו לעשות כמשא, ומ"ש רש"י דאתי איסור ב"ת ומשוי כמשא הוא ע"ד שכתבנו, שהרצון לסלק איסור ב"ת ע"י התרת הקשר, זה יגרום שהתפילין צאו מגדר מלבוש ויהי' כמשא וכמו שביארנו. ועיין במנ"ח מצוה שי"ג שצידד דבנועל מנעל האסור ביוה"כ ויוצא בו לרה"ר חייב חטאת, דכמו שכתב רש"י כאן דאיסור ב"ת משוי כמשא, ה"ה שם האיסור של נעילת הסנדל ביוה"כ משוי כמשא עיי"ש, ולדברינו יש לפקפק בזה כי מדברי רש"י אין ראי' וכמ"ש

כב) ומה יקרו הדברים האלה בישוב קושית המפורשים שהבאנו למעלה, אהא דמוקי בגמ' דת"ק ור"ג שניהם ס"ל שלז"ת ופליגי אי לעבור שלב"ז בעי כוונה, דת"ק ס"ל דלעבור שלב"ז ל"ב כונה, ולכן ס"ל רק זוג אחד שלא יעבור בב"ת, ור"ג ס"ל דלעבור שלב"ז בעי כונה, ולכן ס"ל דיכניס שנים, דאם לא יכוין לא יעבור בב"ת, דמה בכך דשבת הוה שלב"ז וליכא איסור ב"ת שלא בכונה, אבל כיון דבחול איכא איסור ב"ת אף שלא בכוונה דהוה בזמנו, ממילא גם בשבת אסור, דלא שרי רבנן בשבת רק דרך מלבושו כחול וכדאיתא לעיל בגמרא כאן. ולדברינו הענין נחמד, דבחול באמת רשאי להכניס שנים, דלענין איסור ב"ת הלא יש עצה שיתיר הקשר, וא"כ אם נניח דשלז"ת, וליכא איסור ב"ת מצד היום עצמו, ורק מטעם דדרך מלבושו בחול שווי' רבנן נרצה לאסור להכניס שנים, שפיר יש לדחות, דבאמת גם בחול יש עצה להכניס שנים ע"י התרת הקשר, ואף דבשבת א"א לעשות העצה הזאת, דאם יתיר הקשר יהי' משא, הלא בשבת א"צ כלל לעשות כן, דקיימינן בסברא דלעבור שלב"ז בעי כונה, וכשלא יכוין לא יעבור בב"ת, וא"כ אם בחול יש אך באיזהו אופן דרך שיוכל להכניס שנים. שובי מותר להכניס בשבת שנים, אף שלא יוכל לעשות העצה הזאת בשבת, כי בשבת א"צ לה, אבל השתא דקיימינן בסברא דלעבור שלב"ז לא בעי כונה, וא"כ בשבת גופי' יש איסור ב"ת, וההכרח גם בשבת לבוא אך להעצה הזאת של התרת הקשר, דלולא זאת יעבור בב"ת, ובשבת הלא א"א לעשות כן דאם יתיר הקשר יהי' כמשא, וממילא א"א להכניס שנים רק זוג זוג, והדברים יקרים למבין

כג) ונבוא לישב קושית התוס' כאן בסוגיא (בדף צ"ז ע"א) ד"ה אביי, אהא דס"ל לר"מ אחד חדשות ואחד ישנות, והרי חדשות היינו שאינן מקושרות, ואיך יכניס בלא קשר, ותירצו דה"ט דר"מ דשרי בחדשות, משום דקסבר דלאו קשירה היא, ותמהו ע"ז דבריש אלו קשרים היא בעיא אליבא דר"מ, אם עניבה קשירה היא אם לאו וקאי בתיקו. ובישוב קושית התוס' נלפע"ד לפי המבואר לעיל בגמ' דר"מ ס"ל שז"ת, מדס"ל אחד אנשים ואחד נשים, וע"כ דל"ה מעשהז"ג (דל"ל לדידי' משום דנשים סומכות רשות, כיון וא ס"ל דנשים אינן סומכות רשות), וא"כ יסבור ר"מ כמו דהנחת התפילין דוחה שבת, כן גם עשיית הקשר שהוא לצורך ההנחה ג"כ דוחה שבת, ולכך אף אם ס"ל דהוה קשר מעליא, ג"כ יכול לסבור דאפילו חדשים יכניס, דלשטתו מותר לעשות הקשר של תפילין בשבת, אמנם דא עקא דהרי לכל היותר עשיית הקשר הוה רק ממכשירי המצוה, וכיון שאפשר לעשות הקשר מע"ש הוה מכשירין שאפשר לעשותן מע"ש, וגם במצוה שדוחה שבת כמילה וכדומה נקטינן דמכשירין שאפשר לעשותן מע"ש א"ד את השבת, וה"ה הכא ל"ש לומר שעשיית הקשר ידחה שבת

כד) שבתי וראיתי כי בדברינו אלה יעלה בידינו ענין נכון להבין פלוגתת ר"מ ור"י, דר"מ ס"ל אחד חדשות ואחד ישנות יכניס ור"י ס"ל דרק ישנות יכניס אבל לא חדשות, ועפ"י דרכנו י"ל דאזלי לשטתייהו, עפ"י מה שראיתי בתשו' בית יצחק למו"ז מאוה"ג זצלה"ה חא"ח סי' מ"ב אות ב', שכתב בטעם הדבר דמכשירין שאפשר לעשותן מע"ש א"ד את השבת, משום דל"ה בעידנא, דבשלמא מכשירין שא"א לעשותן מע"ש הוה כמצוה עצמה, כמ"ש התוס' ביבמות (ו' ע"א), ושפיר הוה בעידנא, משא"כ מכשירין שאפשר לעשותן מע"ש ל"ה בעידנא, וע"כ לא דחי שבת (ובאמת מבואר כן בר"נ ר"ה ל"ב בסוגיא דשופר של ר"ה אין מעבירין עליו את התחום, שכתב דהא דיהיב טעמא שם דיו"ט הוה עול"ת, קושטא דמילתא קאמר, ומיהו לא צריכינן להכי, דאפי' הוה יו"ט ל"ת גרידא ג"כ לא אתי מכשירי שופר ודחי לה דל"ה בעידנא עיי"ש). והנה בהא דבכל עדל"ת בעינן שיהי' בעידנא כתבו האחרונים, דהסברא היא