אבני חפץ קטז
Avnei Chefetz 116 · אבני חפץ · free full Hebrew text
Open in the reader →הוה רק איסור עשה, והי' לנו לומר דגם המסובב לא יהי' עדיף מיני', ולא יהי' רק מחייבי עשה, מ"מ אמרינן דהמסובב עדיף וחמור מיני', אמנם בתוס' שם בסוף דבריהם כ', דשמא בחללה הבאה מחייבי עשה ליכא לאו אלא עשה לכהן הבא עלי', ומשמע דלא ברירא להו הא מילתא, אי המסובב יכול להיות עדיף מהמסבב, וי"ל דעל קוטב החקירה הזאת סובבים והולכים גם שני המקומות בגמ' הסותרים עצמם שהבאנו, לענין עדיפות הס"ת או הת"ח, וכמו שכתבנו
ב) ועיין בשו"ת שואל ומשיב מהדורא ד' ח"ב סי' ל"ט, שהביא בשם הפמ"ג להסתפק, לפ"מ דנקטינן דעל מ"ע החיוב לבזבז רק עד חומש, אבל בל"ת יש לבזבז כל ממונו שלא לעבור, עיין בש"ע או"ח סי' תרנ"ו וביו"ד סי' קנ"ז, איך הדין בלאו הבא מכלל עשה, אם הוי לענין זה כלאו או כעשה. ונראה דזה מתהפך ג"כ על קוטב החקירה הנ"ל, אם המסובב יכול להיות עדיף מהמסבב, דאם נאמר דהמסובב יכול להיות עדיף מהמסבב י"ל, דנהי דעל העשה שהיא המסבבת את הלאו, א"צ לבזבז כל ממונו, מ"מ על הלאו המסובב יש לבזבז כל ממונו, אבל אם נאמר דהמסובב לא יוכל להיות עדיף מהמסבב, י"ל כיון דעל העשה המסבבת א"צ לבזבז, גם על הלאו המסובב א"צ לבזבז. ועיין במשנת חכמים בהקדמה שכתב דעל לאו הבא מכלל עשה צריך לבזבז כל ממונו
ג) ולכאורה הי' נ"ל להביא ראי' לזה מהא דאיתא במכות (י"ח ע"ב), אמר ר' גידל אמר רב. כהן שאכל מחטאת ואשם לפני זריקה לוקה וכו' לאו הבא מכלל עשה לאו הוא, ואיתיבי' רבא וכל בהמה מפרסת פרסה וכו' אותה תאכלו, אותה תאכלו ואין בהמה אחרת תאכלו, ואי כדקאמרת, את זה לא תאכלו למ"ל, ואם נאמר דעל לאו הבא מכלל עשה א"צ לבזבז כל ממונו, מה קשיא לי' לרבא, הרי איצטריך לאו מיוחד להורות דצריך לבזבז כל ממונו, דאילו ל"ה רק לאו הבא מכלל עשה, הו"א שא"צ לבזבז דלא חמור מעשה, וקמ"ל קרא דצריך, וזה הערה גדולה לפום ריהטא, וע"כ דרבא קאי בסברא, דגם על לאו הבא מכלל עשה צריך לבזבז כל ממונו, וממילא ידענו דס"ל דהמסובב יכול להיות עדיף מהמסבב, וכדברינו למעלה
ד) ובזה הי' מקום לומר ענין נאות, דרבא דקאמר במכות שם, כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ס"ת ולא קיימי מקמי גברא רבה, והגדיל מעלת הת"ח על הס"ת, משום דקאי בשטתי' במכות שם, דהמסובב יכול להיות עדיף על המסבב, ויוכל להיות הת"ח עדיף מס"ת וכנ"ל. אכן בעיקר ההערה שהערנו בש"ס דמכות שהבאנו יש להתישב. דהרי רבא ע"כ הקשה קושיתו למאן דס"ל לאו הבא מכלל עשה לוקין עליו (דזולת זה בלא"ה ל"ק קושיתו כמובן), ואם נאמר כן בודאי צריך לבזבז כל ממונו, כמו על שאר ל"ת, וע"כ לא נסתפק הפמ"ג רק אם נאמר דלאו הבא מכלל עשה הוה עשה, אבל לא אם נאמר דהוה ל"ת. אכן בזה עצמו יש לעיין, מדוע יהי' לוקין על לאו הבא מכלל עשה, נימא דהמסובב לא יהי' עדיף מהמסבב, ואולי גם דבר זה גופי' אם לוקין על לאו הבא מכלל עשה תליא בפרט זה, אם המסובב יוכל להיות עדיף מהמסבב וכאמור
ה) ויש להעיר עוד בענין החקירה הנ"ל, אם המסובב יכול להיות עדיף מהמסבב, מהא דאיתא בביצה (ל"ו ע"א), ומכסין את הפירות, אמר עולא ואפי' אוירא דלבני, ר' יצחק אמר פירות הראוין, ועיין ברש"י שם שביאר, דעולא ס"ל דלבנים הסדורים ומוקצים לבנין וגשמים נוטפים, ומתירא שלא ימותו) מותר לטלטל כלים לצרכן ולכסותן, ולא אמרינן הואיל והן עצמן אין נטלין, אף הכלי לא ינטל לצורכן, ור' יצחק ס"ל דדוקא פירות הראוין לטלטול, הוא דשרו רבנן לטלטל כלים לצורכן, אבל מידי דלאו בר טלטול אין כלי ניטל לצורכו ע"ש. ונראה דהפלוגתא הזאת יסודה ג"כ בחקירה הנ"ל, אם המסובב יכול להיות עדיף מהמסבב או לא, דעולא ס"ל דהמסובב יכול להיות עדיף מהמסבב, ולכן ס"ל דאף שהדבר אשר לצרכו הכלי ניטל, שהוא המסבב אינו ניטל, מ"מ הכלי הניטל לצרכו שהוא המסובב ניטל, אמנם ר' יצחק ס"ל דהמסובב לא יוכל להיות עדיף מהמסבב, ולכן ס"ל דאם הדבר אשר לצרכו הכלי ניטל שהוא המסבב ראוי לטלטול, גם הכלי לצרכו שהוא המסובב מותר לטלטל, אבל אם הדבר בעצמו אינו ניטל, אין היתר לטלטל גם לצרכו, דהמסובב לא יוכל להיות עדיף מהמסבב וכאמור
ו) עוד יש להעיר בזה מהא דאיתא בטהרות פרק ח' משנה ז', אחורי כלים שנטמאו במשקין וכו', שמעון אחי עזרי' אומר לא כך ולא כך, אלא משקין שנטמאו באחורי כלים מטמאין אחד ופוסלין אחד, הר"ז אומר מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני עיי"ש, וכיוצא בזה איתא ג"כ בפרה פ"ח, ומשמע דהמסובב יכול להיות עדיף מהמסבב, דהמסבב הטומאה לא יוכל לטמאות והמסובב ממנו היינו הדבר הנטמא יוכל לטמאות
ז) ודע דבמה שצדדנו למעלה, דרבא ס"ל דהמסובב יכול להיות עדיף מהמסבב, הנה מצאתי ראי' גם לאידך גיסא, דרבא ס"ל דהמסובב לא יכול להיות עדיף מהמסבב, ממה שראיתי בתשו' ב"י חא"ח סי' ל"ח אות ד' שהביא מו"ז מאוה"ג זצלה"ה לתרץ הקושיא הידועה שהקשו המפורסים, אהא דמדייק רבא בפסחים ה', דר"ע ס"ל אין ביעור חמץ אלא שריפה מדס"ל דתשביתו היינו מעיו"ט, דביו"ט אסור, משום דהוה אב מלאכה, דילמא אף אם השבתה בכ"ד ג"כ אסור ביו"ט, משים דאחשבי' להביעור, וכעין שכתב רש"י בביצה (כ"ז ע"ב), והביא מו"ז זצלה"ה לתרץ, דלכאורה הו"ל למימר דעשה דתשביתו תדחה ל"ת דיו"ט ורק דיו"ט הוה עול"ת, וזה דוקא אם אין ביעור חמץ אלא שריפה ועושה מלאכה גמורה, אבל אם נאמר דהשבתת חמץ בכ"ד, א"כ באמת ל"ה מלאכה, ורק מטעם חשיבות המצוה הוה מלאכה, ע"כ לא עדיפא מהמצוה עצמה, דלא עדיף המסובב מהמסבב, ושפיר תוכל המצוה לדחותה מטעם עדל"ת עיי"ש, וכיון שכן שמענו מזה דרבא ס"ל ג"כ דהמסובב לא יוכל להיות עדיף מהמסבב, ונסתרו דברינו למעלה במה שכתבנו דה"ט דרבא שאמר במכות שם כמה טפשאי וכו' והגדיל מעלת הס"ת על מעלת הת"ח, משום דס"ל דהמסובב יוכל להיות עדיף מהמסבב, דבאמת רבא ס"ל דהמסובב לא יוכל להיות עדיף מהמסבב, וכמו שכתבנו
ח) אכן מדה טובה אינה חוזרת ריקם, ואדרבה אם נניח דרבא ס"ל דהמסובב לא יוכל להיות עדיף מהמסבב, נשכח מרגניתא טבא להמתיק דברי רבא במכות שם. דקאמר כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ס"ת ולא קיימו מקמי גברא רבה