אבני חפץ קט

שמנה ימים, כתב הב"י בסי' תר"ע שזה משום שכל ישראל היו בחזקת טמאי מתים, וא"א הי' להכין שמן טהור, עד שיעברו עליהם שבעה ימים מיום טומאתם, ויום אחד לכתישת הזיתים, וע"כ נעשה להם נס שהשמן הטהור שנמצא בהפך הספיק על שמנה ימים, והר"ן כתב שהי' להם שמן טהור רחוק ארבעה ימים, והוצרכו שמנה ימים בין הליכה וחזרה, וע"כ נעשה להם נס בשמן שהי' להם שהספיק על שמנה ימים. אמנם הר"ן לא ביאר, מדוע הי' להם שמן טהור רק במקום רחוק ארבעה ימים, וראיתי בספר האשכול להראב"ד הראשון בהלכות חנוכה דאנהיר לן בזה בדבר חדש, עפ"י דברי המשנה במנחות (פ"ה ע"ב), תק תקוע אלפא לשמן, ומשם לקחו השמן למקדש, ולפי המבואר בירושלמי ההליכה והחזרה מירושלים לתקוע ארכו שמנה ימים, וע"כ נמשך הנס שמנה ימים, עד שילכו לתקוע להביא משם שמן ויחזרו. ואני תמה ע"ז, דאטו השמן מתקוע הי' מעכב ושמן אחר הי' פסול, הרי השמן מתקוע לא הי' רק להעדפה, כי בתקוע הי' שמן רב, וגם השמן משם הי' יפה ביותר, וע"כ דקדקו להביא משם שמן כדי שיהי' מן המובחר, וכמו שדקדקו בכל המינים שנצרכו במקדש, להביא כל מין ממקום המשובח, אבל בודאי אם מאיזהו סיבה קשה הי' להביא המינים וה"ה השמן ממקומות המשובחים, לא הי' שום קפידא להביא ממקומות אחרים, וכ"כ הרמב"ם בפ"ז מה' איסורי מזבח, לא כל דבר שאינו פסול מביא אותו לכתחלה וכו', וכך הי' עושין בזמן המקדש, מביאין אילים ממואב: ומביאין כבשים שגביהן רחבים מחברון ומביאין עגלים מן השרון וכו', ומביאין שמן מתקוע) ומשמע שרק לכתחלה מהראוי הי' לדקדק להביא כל מין ממקום המשובח, אבל בודאי שאין שום קפידא בזה לדחות ההקרבה מפאת זה במקדש, מחמת שלא הי' באפשר להביא המינים האלה ממקומות המשובחים, בשגם בשמן איתא להדיא שם במשנה במנחות, שהי' מביאים גם ממקומות אחרים, עיי"ש אבא שאול אומר שני' לה (לתקוע) רגב בעבר הירדן, ובפירוש נאמר שם במשנה שכל הארצות הי' כשרות אלא מיכן הי' מביאין, והיינו שלכתחלה דקדקו להביא ממקומות האלה, מתקוע ורגב, אבל אה"נ שהי' יכולים להביא גם משאר ארצות, ואיך אפשר לומר שבשביל שיביאו שמן מתקוע, אשר ע"ז הי' נחוצים שמנה ימים יעשה להם נס, אם לא הי' להם באפשר להביא מיד מתקוע הי' להם להביא ממקום אחר הקרוב לירושלים, ולא עביד הקב"ה ניסא בכדי. ובודאי כשנעשה הנס בשמן שהספיק על שמנה ימים, הנה זה משום שלא הי' באפשר להשיג במשך הזמן הזה שמן טהור, וע"כ עביד הקב"ה ניסא, ולא משום שלא יכלו להשיג שמן מתקוע דוקא. ועיין בהגהות נחל אשכול על האשכול שם שכתב שלא נודע מקום הירושלמי שהביא האשכול דמירושלים לתקוע הי' מהלך ארבעה ימים, ויוכל היות שהמאמר הזה נמצא באיזהו מקום בירושלמי קדשים שנאבד מאתנו ואינו לפנינו

ו) ובהיותי בזה אעיר עוד במה שאנו אומרים בעל הנסים בחנוכה, בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גד גדול וכו', ויש ספק על מי קאי התואר כהן גדול, אם על מתתיהו והיינו בימי מתתיהו שהי' כהן גדול, או קאי על יוחנן, והיינו בימי מתתיהו בנו של יוחנן אשר יוחנן הזה הי' כהן גדול. ונראה להעיר בזה מהא דאיתא באה"ע סי' קכ"ט סעיף י' ברמ"א, דאם יש כינוי לבן יש להזכיר הכינוי קודם שיזכיר שם האב, דאם יכתבו הכינוי לבסוף אחר שם האב יהי' משמע דהכינוי קאי על האב, דמסתמא אדסמיך לי' קאי, ועיין בב"ש שם ס"ק י"ח שכתב, דאף דאיתא בחו"מ סי' מ"ט, דאם כתב בשטר יוסף בן שמעון נר"ו, ויש כאן שני יב"ש, ואחד מהם אביו חי והשני אביו מת, ל"א מדכתב נר"ו ש"מ דזה שאביו חי הוא, כי י"ל דנר"ו קאי על יוסף ולא על אביו, ומשמע מזה דהכינוי קאי על הבן ולא דוקא על האב דסמיך לי', דשאני התם לענין ברכה שמברכין אותו, מסתמא קאי הברכה על זה שעוסקין בו ולא על אביו, משא"כ סתם כינוי המוזכר אחר שם האב, מסתמא קאי על האב ולא על הבן, עיי"ש ובש"ך חו"מ סי' מ"ט ס"ק י"ד, וא"כ ה"נ מסתבר דהכינוי כהן גד ול קאי על האב על יוחנן. ולא על הבן על מתתיהו, דאילו הי' קאי הכינוי על מתתיהו הי' מהראוי להזכיר הכינוי מקודם ולומר בימי מתתיהו כהן גדול בן יוחנן ומדהזכיר הכינוי אחר שם האב, משמע דהאב יוחנן הי' כהן גדול ולא הבן מתתיהו

ז) ויש להביא ראי' נאותה לדברינו, דהתואר כהן גדול קאי על יוחנן האב ולא על מתתיהו הבן, דכידוע מתתיהו הי' דר במודיעים שהוא מקום מחצב החשמונאים (בספר חשמונאים נקרא העיר שהי' דר בה מתתיהו הר מודעית או עיר מודעית) [ועיין רש"י קידושין (ס"ו ע"א) שכתב דמודיעים כרך של בית חשמונאי הי', והיינו ששם הי' דר ראש שלשלת משפחת החשמונאים מתתיהו ושם הי' מקור מחצבתם], ואלו הי' מתתיהו כהן גדול, הי' מוכרח לדור בירושלים, וכמ"ש הרמב"ם בפ"ה מה' כלי המקדש ה"ז, שהכהן הגדול צריך שיהא ביתו בירושלים ואינו זז משם, וע"כ דלא הי' כהן גדול, והתואר כהן גדול קאי על יוחנן אביו ולא על מתתיהו

ח) אמנם כאשר התבוננתי בזה ראיתי, כי מצאנו להדיא בגמרא שכינו את מתתיהו בשם כהן גדול, עיין מגילה (י"א ע"א), במתניתא תנא, לא מאסתים בימי כשדים וכו' ולא געלתים בימי יונים שהעמדתי להם שמעון הצדיק וחשמונאי ובניו ומתתיהו כהן גדול וכו': הרי שכינו את מתתיהו בתואר כהן גדול. והנה לפום ריהטא יקשה אמנם ע"ד הגמרא אם מתתיהו הי' כהן גדול איך הי' דר במודיעים, הרי כהן גדול הי' צריך להיות דר בירושלים ולא הי' רשאי להיות זז משם לעולם

ט) ונראה מזה להביא סמוכין למה שצדדתי בספרי הדרש והעיון פרשת ויקרא ובפרשת אחרי, שמצאנו לפעמים התואר כהן גדול לא להוראת המשרה במקדש ששימש בכהונה גדולה, רק להוראת המעלה, כלומר שהמתואר הי' כהן מצויין במעלה לה ורב הערך, וכמו שאומרים על איש שהוא אדם גדול, והיינו שהוא מצויין במעלותיו, וה"נ אמרו על כהן שהוא כהן גדול כלומר שהי' כהן מצויין במעלותיו, אף שבאמת הי' כהן הדיוט ולא כהן גדול, ולפ"ז י"ל ג"כ, דמה שכינו את מתתיהו בשם כהן גדול לא כינו אותו כן משום ששימש בכהונה גדולה, דבאמת לא הי' כהן גדול, כאשר כן מוכח ממה שהי' דר חוץ לירושלים, וכה"ג מוכרח לדור בירושלים ואינו רשאי לזוז משם, ורק נתכנה בתואר כהן גדול להוראת המעלה, והיינו שהי' כהן מצויין ומפורסם בימיו, וכמו שכתבנו: