אבני חפץ קז

כחושה עיי"ש, ועיין ב"ק (ע"ז ע"ב) או דילמא מצי אמר לי' אנא מצוה מן המובחר בעינא למיעבד עיי"ש, וזה מתאים לדברינו

ג) ובזה יעלה בידינו ענין נכבד ונעים בדברי הגמרא שבת (כ"א ע"ב) דאיתא שם, אמר רב כהנא דרש ר' נתן בר מניומי משמי' דר' תנחום, נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה כסוכה וכמבוי, ואמר רב כהנא דרש ר' נתן בר מניומי משמי' דר' תנחום, מאי דכתיב (בראשית ל"ז) והבור ריק אין בו מים, ממשמע שנאמר והבור ריק איני יודע שאין בו מים, אלא מה ת"ל אין בו מים, מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו

ויש להבין מדוע הרכיב ר' כהנא שני המאמרים האלה יחד, ואם מפאת שאב אחד להם היינו ר' תנחום, הרי מצאנו עוד מאמרים מר' תנחום הן בהלכה והן באגדה, ולדוגמא עיין חגיגה (ג' ע"א) א"ר תנחום חרש באזנו אחת פטור מן הראייה, וכן אמר שם חיגר ברגלו אחת פטור מן הראייה, ועיין קידושין (מ"ב ע"א) א"ר תנחום הנקי כתיב, וכן מצאנו ממנו גם מאמרי אגדה, עיין סוטה (ל"א ע"א) א"ר תנחום כרס נעשה להן (לעוברין שבמעי אמם) כאספקלריא המאירה וראו, ועיין מגילה (ט"ו ע"ב), בלילה ההוא נדדה שנת המלך א"ר תנחום שנת מלכו של עולם, ומדוע איפוא בחר ר' כהנא אך שני המאמרים האלה של ר' תנחום להסמיך אותם זה אל ם זה ולחברם אל אחד

ד) ולדברינו למעלה י"ל בזה דבר נעים ורעיון נכבד, דיש אמנם קשר ויחס בין שני המאמרים האלה של ר' תנחום, כי המאמר השני הוא תוצאות המאמר הראשון ובלעדו לא יוכל עמוד, וע"כ כאשר הזכיר ר' כהנא המאמר הראשון של ר' תנחום, שמקומו כאן בהיות המדובר מדיני נר חנוכה, הסמיך אליו גם המאמר השני של ר' תנחום, שהוא אמנם המשך המאמר הראשון ונובע ממנו, וכאשר נבאר

הנה בהא דדריש ר' תנחום במאמרו השני והבור ריק אין בו מים, מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו, יש לתמוה מהא דאיתא בסנהדרין ו' ע"ב) על מקרא (תהלים י') ובוצע ברך נאץ ה' שלא נאמר בוצע אלא כנגד יהודה, שנאמר (בראשית ל"ז) ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרוג את אחינו, וכל המברך את יהודה הרי זה מנאץ ועל זה נאמר ובוצע ברך נאץ ה', ואם נאמר כדברי ר' תנחום שבבור שהשליכו בו האחים את יוסף הי' נחשים ועקרבים, א"כ בודאי הי' יוסף מת בהבור, ולפ"ז מדוע יש לגנות את יהודה במה שיעץ לאחיו להוציא את יוסף מן הבור ולמכרו לישמעאלים עד שנאמר שכל המברך את יהודה הר"ז מנאץ, הרי טובה גדולה עשה יהודה ליוסף בזה כי הצילו ממות לחיים, אחרי שבודאי הי' ניזוק בבור מהנחשים והעקרבים, ובזה שע"י עצת יהודה הוציאוהו משם ניצל. אמנם י"ל דה"ט שנתגנה יהודה, דאם אמנם שהציל את יוסף אבל לא הצילו בשלימות, כי הצילו מהנחשים והעקרבים. אבל יעץ למכרו לישמעאלים, ומהראוי הי' שיצילו לגמרי היינו להשיבו אל אביו וע"כ נתגנה, ולפ"ז לדברי ר' תנחום כל הגנות במעשה יהודה היתה שלא עשה מעשה ההצלה מן המובחר, שהי' צריך להציל את יוסף לגמרי, להשיבו אל אביו, והוא אמנם הצילו אבל לא הצילו בשלימות ומן המובחר, כי הצילו רק מהנחשים והעקרבים, אבל לא הצילו לגמרי, רק יעץ למכרו לישמעאלים ולכן נתגנה ואמרו עליו ובוצע ברך נאץ ה'

ה) ויש להבין מנ"ל זאת דיש חיוב לעשות המצוה מן המובחר שיצדק לגנות את יהודה על אשר לא עשה ההצלה מן המובחר, אמנם זאת יש להוכיח ממה שעושים פירסום לנר חנוכה, וזה מפאת שעיקר הנס הי' לפרסם חיבת המקום לישראל, וע"כ מהראוי לקיים המצוה שהיא לזכרון הנס הזה ג"כ בפירסום, ובמה זה נתגלה חיבת המקום לישראל ע"י הנס של חנוכה, יען ע"י הנס ניתן להם היכולת לקיים המצוה מן המובחר, והיינו בטהרה ולא ע"צ הדחק ע"י דחיית הטומאה, וכמו שכתבנו למעלה, וא"כ ידענו מזה שיש לעשות כל טצדקי האפשר לקיים המצוה מן המובחר, ולכן שפיר אמרו שיש לגנות את יהודה על אשר יעץ למכור את יוסף, דאף שהצילו ממיתה ע"י הנחשים והעקרבים שהי' בבור, אבל כיון שלא הצילו מן המובחר יש בזה מהגנות, וע"כ אמרו שכל המברך את יהודה הרי זה מנאץ וכמו שכתבנו

ו) ומעתה מה נכבד היחס בין שני המאמרים האלה של ר' תנחום, שמתחלה אמר דנר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה כסוכה וכמבוי, וזה משום דבעינן פרסומי ניסא, ולמעלה מעשרים אמה לא שלטה בי' עינא וליכא פרסומי ניסא, ויש להבין מדוע יש להקפיד כ"כ בנר חנוכה על ה הפירסום יותר מבשאר מצות, וצ"ל דה"ט משום דעיקר הנס בחנוכה הי' תכליתו ה פירסום להודיע ולפרסם חיבת המקום לישראל, וע"כ גם נר חנוכה שהוא לזכר הנס הזה צריך להיות בפירסום, ובמה זה אמנם נודעה ע"י הנס חיבת המקום לישראל בזה שנתן להם היכולת לקיים המצוה מן המובחר היינו בטהרה, ולא ע"צ הדחק ע"י דחיית הטומאה, ושמעינן איפוא מזה שיש לעשות כל טצדקי האפשר כדי לקיים המצוה מן המובחר, וכיון שכן הנה הוסיף ר' תנחום ואמר גם את מאמרו השני, דמה דכתיב והבור ריק אין בו מים, מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו, דהשתא לא יקשה מדוע גינו לפ"ז את יהודה במה שיעץ למכור את יוסף הרי סוף כל סוף הצילו במה שיעץ להוציאו מן הבור, ששמה הי' מת ע"י הנחשים והעקרבים שהי' בו, דכיון שבמאמרו הראשון גלה ר' תנחום, שמהראוי לעשות כל טצדקי האפשר כדי לעשות המצוה מן המובחר, הנה י"ל שאף שבהבור הי' נחשים ועקרבים ג"כ יש לגנות את יהודה, כיון שלא עשה ההצלה מן המובחר היינו להציל את יוסף לגמרי רק הצילו מהנחשים והעקרבים ולא יותר, ולכן אמר ר' תנחום מאמרו שמה שנאמר והבור ריק אין בו מים, מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו, דהשתא בצירוף המאמר הראשון של ר' תנחום גם מאמרו זה השני עולה יפה וכמו שכתבנו. וכיון ששני המאמרים האלה של ר' תנחום אחוזים וקשורים יחד, לכן גם ר' כהנא כשהזכיר המאמר הראשון של ר' תנחום, דנר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה, שמקומו פה בדיני נר חנוכה, הנה הסמיך אליו גם המאמר השני של ר' תנחום שמה שנאמר והבור ריק אין בו מים, מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו, אשר הוא המשך המאמר הראשון וקשור אתו יחד וכאמור, והענין יקר: