אבי הנחל פה

חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים, ופירש רש"י כך מקובלני מבית אבי אבא דוד שראה את המלאך וחרבו שלופה בידו כו' ולא מנע עצמו מן הרחמים ולפי מה שביארתי איפשר לומר דזהו שלמה שאמר לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו שמלך יש לו הדין כמו הציבור

אך לפי"ז צריך להבין דא"כ איך אמר ישעי' כבר נגזרה עליך גזירה הא המלך הוי כמו ציבור, וגז"ד דציבור מיקרע, אך זה יובן עפ"י מאי דכתיב (מלכים ב א') ויפול אחזי' כו' ויחל וישלח מלכים כו' אם אחי' מחלי זה, ומלאך ה' דבר אל אלי' התשבי קום עלה לקראת מלאכי מלך שומרון ודבר אליהם המבלי אין אלקים בישראל אתם הולכים לדרוש כו' ויאמרו איש עלה לקראתינו ויאמר אלינו לכו שובו אל המלך אשר שלח אתכם ודברתם אליו כה אמר ה' המבלי אין אלקים בישראל כו' לכן המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות, וידבר אליהם מה משפט האיש אשר עלה לקראתכם וידבר אליכם את הדברים האלה ויאמרו איש בעל שער ואזור עור אזור במתניו ויאמר אלי' התשבי הוא וישלח אליו שר חמשים וחמשיו ויעל אליו והנה יושב על ראש ההר ויאמר אליו איש האלקים המלך דבר רדה, ויענה אלי' וידבר אל שר החמישים ואם איש אלקים אני תרד אש מן השמים ותאכל אותך ואת תמשיך כו' ולכאורה יש לדקדק דלמאי חקר אחזיה תחילה מה משפט האיש אשר עלה לקראתכם, אך הנה המלך בקש שיבוא אליו, וע"כ שאל מי הוא איש האלקים, אולי לא ירצה איש האלקים לבוא אליו וע"כ שאל מה משפט האיש אשר עלה לקראתכם ויאמרו אליו איש בעל שער ואזור עור אזור במתניו, וע"ז אומר ויאמר אלי' התשבי הוא, וע"כ כתיב וישלח אליו שר חמשים וחמשיו כו' וידבר אליו איש האלקים המלך דבר רדה פי' כיון שהבין שהוא אלי', ובאלי' מצינו שהלך לגבי אחאב כמו דאמרינן פ"ק דברכות (דף י) וכן אמרינן במנחות (דף צ"ח) א"ר ינאי לעולם תהא אימות מלכות עליך שנאמר וירדו כל עבדיך אלה והשתחוו כו' ר' יוחנן אמר מהכא שנאמר ויד ה' הי' אל אלי' וישנס מתניו וירץ לפני אחאב כו' וע"כ כיון שאלי' כבד המלכות, ע"כ שלח שלוחיו לאמר איש האלקים המלך דבר רדה, וא"כ צריך להבין דמפני מה אמר לו אם איש אלקים אני תרד אש מן השמים ותאכל אותך ואת תמשיך, אך יובן עפ"י מה שביארתי בספרי (נ"י בא"כ) שאין שלטון ביום המות, וכמו דאיתא במדרש (פ' ויחי) חצוצרות שעשה משה במדבר בשעה שנטה למות גנזם הקב"ה שלא יהא אחר תוקע בהם כו' לקיים מה שנאמר ואין שלטון ביום המות ובמדרש פ' וילך אין שלטון כו' תדע לך שכל ימיו של דוד נק' מלך שנאמר והמלך דוד זקן כיון שהגיע למיתתו אין כתוב בו מלכות מנין שנאמר ויקרבו ימי דוד למות כו' עיי"ש וביארתי שם שע"כ כתיב הקהל אלי את כל העם ולא תקע בחצוצרות משום דכתיב אין שלטון ביום המות משום דחצוצרות הוא כנופי' דכל ישראל כמו דאמרינן בר"ה (דף כ"ו וכמו שהבאתי שם בשם הרמב"ן, וענין מלך ונשיא היינו שהוא כולל כל הציבור וע"כ הוא מקהיל ע"י החצוצרות, אבל כיון שאין שלטון ביום המות א"כ ביום הזה אינו כולל כל הציבור, וע"כ ליכא חצוצרות עיי"ש שהארכתי בזה והנה הטעם שאלי' בא אל אחאב הוא מפני שהמלך הוא כולל לכל הציבור, ע"כ צריך לנהוג בו כבוד, אבל כיון שאין שלטון ביום המות ואינו כולל לכל הציבור וע"כ אינו מוטל עליו לכבדו וע"כ אמר אלי' אם איש אלקים אני תרד אש מן השמים ולא רצה לילך אצלו פי' שאמר לו אם איש אלקים אני והוא אמר לו המיטה אשר עלית שם לא תרד וא"כ נגזר עליו שימות, ואיפשר שהוא באותו יום ע"כ אין שלטון ביום המות ולא רצה לילך אצלו

וע"כ הי' סבור ישעי' שאעפ"י שהמלך הוא כמו ציבור שנידון בכל יום וגז"ד דציבור מיקרע אפי' לאחר גז"ד, אבל כיון שבא אל חזקי' ואמר לו צו לביתך כי מת אתה ולא תחי', ומשמע שהגזירה הי' באותו יום כמו שאמר חזקי' (ישעי' ל"ח) דורי נסע ונגלה ממני כאוהל רועי קפדתי כאורג חיי מדלה יבצעני, מיום עד לילה תשלימני וא"כ כיון שאמר מיום ועד לילה תשלימני פי' שישלים זמן ימי חייו מיום עד לילה וא"כ אין שלטון ביום המות, וא"כ אין לו ענין מלך שכולל כללות הציבור, ע"כ אין לו הדין של מלך שנאמר לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו, וכמו גז"ד של ציבור שנקרע כן גז"ד של מלך, מפני שביום הזה לא הוי הוא הכולל לכל בני דורו, ובזה יתבאר הכתוב דורי נסע ונגלה ממני כאוהל רועי, ולכאורה אין לו מובן מהו דורי נסע ונגלה מני, גם צריך להבין מהו מדלה יבצעני והנה מדלה הוא לשון חולי כמו דאיתא בנדרים (דף מ') אין דל אלא חולי שנאמר מדלה יבצעני, אך רש"י פי' מדלה יבצעני ת"י מיקר מלכותי אנא גלי סבור הייתי שעתה יבצעני מכל כבודו דלה לשון גובה וכן ודלת ראשך (שיר ז) עכ"ל וא"כ צריך להבין מה שאמר ומדלה יבצעני, אך הענין שאמר שענין המלך מחמת שהוא כולל לכל בני דורו, וגופא בתר רישי' אזיל, ע"כ יש לו ענין של ציבור שגז"ד שלו נקרע, וע"כ אמר חזקי' שהוא הי' סבור שענין מה שהוא כולל לכל הדור אבד ממנו שכיון שנגזר עליו שימות ביום הזה, א"כ אין שלטון ביום המות, ע"ז אומר דורי נסע ונגלה מני כאוהל רועי פי' שענין מה שהוא כולל לכל הדור נסע ונגלה ממנו שאין לו בחינה זו, שאינו הכולל והמצרף לכל הדור והציבור וע"ז אמר הלשון כאוהל רועי, (וכמו דאמרינן בעירובין (דף נ"ה) יושבי צריפין אין מודדין להם אלא מפתח בתיהם וכן אמרינן שם יושבי צריפין והולכי מדבריות כו' ופירש רש"י ויושבי צריפין אנשי מקנה הם וחונים בו חודש או חדשים עד שכלה המרעה לבהמות ונוסעים משם ונקבעים במקום אחר כו' וע"כ אין להם הצירוף של הבתים להיות מודדים מסוף העיר, אלא כל בית ובית נחשב בפני עצמו לפרטים, ואין להם הצטרפות מחמת שאין חניותם במקום קבוע) וע"כ סבר חזקי' כיון שאין שלטון ביום המות והוא ימות באותו יום, א"כ אין לו קביעות ואבד בחי' המלך שהוא הכולל והמצרף לכל דורו, (ועיין בספרי נ"י (בא"כ) כל תעניתא דאנן עבדין לית אילין תעניתא דלית עמן נשי' פי' שע"כ אמרינן בפסחים (דף נ"ד) דאין ת"צ בבבל משום דאין נשיא, וע"כ אין להם הצטרפות להיות תענית ציבור, וע"ז אמר דורי נסע ונגלה מני בני דורו, וע"ז אמר קפדתי כאורג חיי פי' מחמת שצריך למות באותו היום, וכל שעה אינו בקביעות שכל רגע ורגע הוא מתקרב ליסע מזה העולם, וע"ז אמר מדלה יבצעני פי' מענין הנשיאות והגבהה שיכלול כל הציבור יבצעני פי' שאין לו עוד הבחינה זו והוא מיום עד לילה תשלימני פי' ואין שלטון ביום המות

אך הטעם שנתקבלה תפילתו. הוא מפני שהקב"ה הקדים סוף מעשה במחשבה תחילה והיינו משום שאם מקובל תפילתו ויחי' עוד א"כ יש לו דין מלך ממילא נתקבלה תפילתו ויש לו דין מלך, והמלך יש לו הדין של ציבור שנקרע הגז"ד, [וכבר הארכתי בזה כמה פעמים ועיין בדרוש (י"ז) בענין הגנב והגזלן כו' הקדישן הקדש שע"כ חל ההקדש הוא משום שאם תאמר שחל ההקדש יהי' שינוי השם, וע"כ חל ההקדש והוי שינוי השם, וכן ביארתי בכמה מקומות בענינים אלו דתפשינן הסוף מתחילה] וע"כ הכא נמי תפש הסוף תחילה דכיון דאם יקובל תפילתו ויאריך עוד ימיו, א"כ יש לו בחי' מלך, וע"כ נקר' גז"ד וע"כ כתיב (מלכים ב' כ) ויהי ישעי' לא יצא העיר התיכונה ודבר ה' הי' אליו לאמר שוב ואמרת אל חזקי' נגיד עמו, כה אמר ה' אלקי דוד אביך שמעתי את תפילתך ראיתי את דמעתיך כו' מהו אל חזקי' נגיד עמו, אך שאמר לו מפני מה שמע תפילתו הלא הי' לאחר גז"ד ע"ז אמר לו שוב ואמרת אל חזקי' נגיד עמו, כה אמר ה' אלקי דוד אביך פי' מפני שהוא נגיד עמו, ע"כ הוא כולל כללות הציבור, ע"כ כיון שהוא מלך יש לו דין של ציבור, וכמו דכתיב לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו, וגז"ד שלו מיקרע כמו הציבור

וע"כ כתיב ויאמר חזקי' אל ישעי' מה אות כו' ויאמר לו הלך הצל עשר מעלות כו' ויאמר חזקי' נקל לצל לנטות עשר מעלות לא כי ישוב הצל עשר מעלות אחורנית הענין הוא שישעי' אמר לו שהאות יהי' שיעמוד השמש, וא"כ הוא אות על שתחילה הי' הגזירה שימות וכמו דכתיב כי בא השמש בצהרים זה יומו של יאשיהו, וע"כ יהי' האות שיעמוד השמש ולא ישקע, וזהו אות שהוסיפו לו ימים על ימיו ואעפ"י שהי' לאחר גז"ד, איפשר לומר כמו דס"ל לר'