אבי הנחל עז

ע"ז אפי' שיאמרו מעשה כשפים הוא זה כיון שא"ל בדבורך עשיתי ונאמר לו בפירוש שיקריב שחוטי חוץ ע"ז אומר ענני ה' ענני, ענני בזכותי ענני בזכות תלמידי

ובזה יתבאר הא דאמרינן בברכות (דף ו) אמר ר' חלבו אמר רב הונא לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה שהרי אלי' לא נענה אלא בתפילת המנחה שנאמר ויהי בעלות המנחה ויגש אלי' הנביא ויאמר וגו' ענני ה' ענני ענני שתרד אש מן השמים וענני שלא יאמרו מעשה כשפים הם, ר' יוחנן אמר אף בתפילת ערבית שנאמר תכון תפילתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב, רנב"י אמר אף תפילת שחרית שנאמר בוקר תשמע קולי בוקר אערך לך ואצפה כו', ויש לדקדק דלמאי אמר ר"ה לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה כו' וענני ה' ענני ענני שתרד אש מן השמים, דבלאו"ה מוכח שלעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה מדכתיב ויהי בעלות המנחה אך איפשר לבאר בהקדם תחילה מה שכתב הרמב"ם (ספי"ח מה' מעה"ק ה' י"ז) השוחט בחוץ בלילה חייב הואיל והשחיטה בלילה כשירה בחוץ, וכן אם העלה בלילה מזה ששחט בחוץ בלילה חייב, אבל אם שחט בפנים בלילה והעלה בחוץ פטור כו' וכן המולק את העוף בחוץ פטור כו' שחט את העוף בחוץ והעלהו בחוץ חייב שתים שהשחיטה בחוץ כשירה והרי היא כמליקה בפנים. וכתב ע"ז הראב"ד אין צורת ההלכה כפירושו ולא כטעמו שהשוחט בלילה בחוץ והעלה בחוץ ביום חייב, ואעפ"י שכבר נפסל הזבח בשחיטתו אעפ"כ חייב על העלאתו מה לי חד פסול בחוץ מה לי תרי פסולי בחוץ אבל אם שחט בפנים בלילה והעלה ביום בחוץ פטור אף בהעלאה מפני שכבר נפסל משום לילה שהוא מפסול אחר שלא מפסולי חוץ, אבל שחט בחוץ בלילה והעלה בחוץ בלילה לדברי הכל פטור וכתב הלח"מ דסובר דלא מרבינן מיקטרי חוץ שהעלם בחוץ אלא שהעלם ביום, וא"כ לדעת הראב"ד פטור על העלאה בחוץ בלילה

וא"כ קשה דלפי מה שביארתי דאלי' הקריב שחוטי חוץ הי' למיגדר מילתא, א"כ הי' לו להמתין עד הלילה, ויהי' פטור על העלאה דשחוטי חוץ (לפי דעת הראב"ד) דהא מתחייב על העלאה נמי כמו דאיתא בזבחים (דף קו) השוחט והמעלה בחוץ חייב על השחיטה וחייב על העלי' כו' וע"ז אמר רב הונא לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה שהרי אלי' לא נענה אצא בתפילת המנחה, וע"כ עבר על העלאת חוץ שאם הי' מעלה בלילה לא הי' זמן תפילת המנחה, והי' מתיירא אולי לא יהי' נענה ע"כ כתיב ויהי בעלות המנחה, ויגש אלי' הנביא ויאמר ענני ה' ענני, אך זהו דווקא אי אמרינן כמו שכתבו התוס' דלא נאמר לו בדיבור בפירוש, אך עשה כן למיגדר מילתא, וע"כ הי' מוטב לו להעלות בלילה כדי שלא יתחייב משום שחוטי חוץ, וא"כ מוכח שלעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה, אבל אי אמרינן כמו דאיתא בירושלמי שעפ"י הדיבור נאמר לו, א"כ אין מזה הוכחה כיון שהקב"ה התיר לו לפי שעה שחוטי חוץ אך כבר ביארתי שאם נפרש ענני ה' ענני ענני שתרד אש מן השמים וענני שלא יאמרו מעשה כשפים הם, הא שהתפלל שלא יאמרו מעשה כשפים הוא, משום שזה נוגע אל אלי' בעצמו, אבל לפי הירושלמי שנאמר לו עפ"י הדיבור ע"כ אומר הירושלמי ענני ה' ענני ענני בזכותי ענני בזכות תלמידי, וע"ז אומר רב הונא לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה שאלי' לא נענה אלא בתפילת המנחה, דאלו"ה הי' לו להעלות בלילה, ויהי' פטור משום העלאה דשחוטי חוץ כמו שכתב הראב"ד, והא שאמר ר' יוחנן אף בתפילת ערבית שנאמר תכון תפילתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב, איפשר לומר דס"ל לר"י כדעת הירושלמי דעפ"י הדיבור נאמרה לו ועוד דאיתא במדרש שהבאתי לעיל (ס' בראשית פ' כב) רב יודן ור' איבו בשם ר' יוחנן אמרו עתידין בניך לעשות כקהל עמים מה קהל עמים מקריבים בשעת איסור הבמות, אף בניך מקריבים בשעת איסור הבמות אלמא דס"ל לר' יוחנן דעפ"י הדיבור נאמר לו, וא"כ לא קשה שיקריב בלילה כיון דהותר לו בפירוש ודו"ק, ועוד איפשר לומר דס"ל כדעת הרמב"ם דאפי' העלה בלילה נמי חייב דהא אמרינן בזבחים (דף פ"ד) א"ר יוחנן השוחט בהמה בלילה בפנים והעלה בחוץ חייב. אבל באמת אין זה ראי' דילמא מיירי ביום

ובמה שביארתי יתיישב נמי דלכאורה לפי מאי דאמרינן ביומא (דף ס"ג) אמר רבינא השתא דאמר רב חסדא מחוסר הגרלה כמחוסר מעשה דמי הא דאמר רב יהודה אמר שמואל שלמים ששחטן קודם שנפתחו דלתות ההיכל פסולין שנאמר ושחטו פתח אוהל מועד בזמן שהוא פתות ולא בזמן שהוא נעול שחטן בחוץ קודם שנפתחו דלתות ההיכל פסולין מ"ט מחוסר פתיחה כמחוסר מעשה דמי, וא"כ אמאי לא הקריב אלי' קודם שנפתח דלתות ההיכל דאז פטור משום שחוטי חוץ, אך לפי מה שביארתי א"ש דע"כ א"ר חלבו אמר רב הונא לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה שהרי אלי' לא נענה אלא בתפילת המנחה, דרב הונא ס"ל כר"ח דס"ל ביומא (דף ס"ג) מחוסר פתיחה כמחוסר מעשה דמי, וא"כ אמאי לא הקריב בלילה קודם שנפתחו דלתות ההיכל, וע"ז אמר רב הונא לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה שהרי אלי' לא נענה אלא בתפילת המנחה, ע"כ הי' מוכרח להקריב בעלות המנחה כדי שיקובל תפילתו וכ"ת כיון שנאמר לו עפ"י הדיבור שיקריב שחוטי חוץ ע"כ מותר לו להקריב, ע"ז מביא ראי' מהא שאמר ענני ה' ענני ענני שתרד אש מן השמים, וענני שלא יאמרו מעשה כשפים הם, א"כ מוכח דעשה כן למיגדר מילתא, וע"כ בקש שלא יאמרו מעשה כשפים הם דאלו"ה לא יהי' למיגדר מילתא, ולא שנאמר לו עפ"י הדיבור, ור' יוחנן דאמר אף בתפילת ערבית איפשר לומר דר' יוחנן אזיל לטעמי' כמו דאיתא במדרש שנאמר לו עפ"י הדיבור, ועוד הי' איפשר לומר לכאורה דר' יוחנן אזיל לטעמי' בזבחים (דף ק"ו) דהמעלה בזמן הזה חייב, ואע"ג שאינו יכול להקריב דמחוסר מזבח, אך התוס' בזבחים (דף נ"ט) תירצו דמיירי בקטורת ע"ש

ועוד איפשר לומר כמו שכתב המהרש"א בח"א, וזה לשונו נראה לפרש דהא לא איצטריך למימר שלא יבטל אדם א' מהתפילות שכבר מפורש שאבות תיקנום וכנגד תמידין תיקנום אלא דה"ק לעולם יהא אדם זהיר וזריז בתפילת המנחה שלא ישהה אותה, אלא מיד ותיכף שיגיע זמנה יתפלל אותה כמ"ש פ"ק דשבת שלא יעשה מלאכה דאתי לאמשוכי שהרי אלי' לא נענה אלא בתפילת המנחה שנאמר ויהי בהעלות המנחה דמשמע לי' בתחילת עליותו של שעת המנחה ור"י אמר אף בתפילת ערבית שנאמר תכון תפילתי קטורת עפ"י מה שאמרו ביומא אין לך דבר המתעכב אחר תמיד של בין ערבים אלא קטורת וז"ש תכון תפילתי של ערבית סמוך לעבודת הקטורת שהיא עבודה המאוחרת כו' כדאמרינן לעיל סייג עשו חכמים ועד"ז קאמר נמי בתפילת שחרית שנאמר ה' בוקר תשמע קולי בוקר אערך לך כו' דהיינו שיהא זריז להשכים אותה בבוקר בבוקר כו' עכ"ל, א"כ אף לדברי ר' יוחנן מה שאדם נענה בתפילת ערבית היינו להיות זריז ולא לאחרה, וע"כ לא הקריב בשעה שדלתות ההיכל נעולות, שאז אינה זמן תפילה בזריזות שיקובל תפילתו וכמו שביארתי

אמנם צריך לבאר דעת הרמב"ם שכתב (פי"ט מה' מעה"ק ה' ט) מי ששחט קדשים בזמן הזה והעלה חוץ לעזרה חייב מפני שהוא ראוי ליקרב בפנים שהרי מותר להקריב אעפ"י שאין בית מפני שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לע"ל, ולכאורה קשה טובא כמו שהקשיתי דכיון דהרמב"ם פסק (פי"ח מה' מעה"ק ה' יב) השוחט שלמים בחוץ קודם שנפתחו דלתות ההיכל פטור שהרי הן מחוסרים מעשה ואח"כ יהי' ראוי' ליקרב לפני השם, וא"כ קשה דהא הכא נמי מחוסר מזבח כמו שהקשו התוס' בזבחים (דף כב)

והנה המ"ל כתב (פי"ט מה' מעה"ק ה' טו) וזה לשונו עיין במ"ש התוס' יומא (דף סג) ד"ה שלמים ובפ"י דזבחים (דף נט) ד"ה עם ועיין במ"ש הראב"ד לעיל ספ"י מה' בית הבחירה, ויש לדקדק דלמה נקט דין זה בשוחט ומעלה בא' מהם חייב, ואיפשר לומר דהאי והעלה הכונה היא או העלה, אלא שראיתי שבדין ט"ז כתב השוחט כו' וכן המעלה הרי שהזכיר השני חלוקות בפי' וא"כ ה"נ