אבי הנחל עב

אשכחן דקא שתי שכרי קני, ופירש"י אשכחי' ביום הזמן דשתי שיכרא בחנות אין זה עצב לחזור אחר פדיון שדיהו ודעתו לשקע, דקא מהפך אזוזי לא קני א"ל רב אחא מדיפתי לרבינא דילמא לפכוחי פחדא קא שתי' ופירש"י להפיג דאגתו שדואג על המעות כו', וא"כ משכנתא פעמים שהמשכון נאבד דהיינו אם הולך ושותה שיכרא אם הי' ברור לנו ששותה מחמת דדעתי' לשקועי, אבל אם הולך ומחפש אחר מעות לגבות המשכון אז אין המשכון נאבד, וכן בנמשל בהתנוקת קטנים אם הקב"ה רואה שאנו מחפשים אחר תשובה בכדי לפרוע חובותינו של כל השנה, אז אינו הולך אל המשכנות, אבל אם רואה שאין אנו משגיחין כמו דכתיב (ישעי' כט) והנה ששון ושמחה הרוג בקר ושחוט צאן אכל ושתה כי מחר נמות, וא"כ דעתי' לשקועי כל המשכנות שיהא הקב"ה גובה אותם בחובות חטאינו ועונותינו, אך במשכון אמרינן בב"מ (דף סו) שאין ראי' מזה ממה דהבע"ח אוכל ושותה דילמא לפכוחי פחדא, וא"כ איכא למימר דזהו לפכוחי פחדא, ע"ז אומר דזהו דווקא בבני אדם, אבל לא לגבי הקב"ה כמו דכתיב ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון פי' כיון שאתם אוכלים ושותים ורוצים לעזוב המשכנות. א"כ גובה מהמשכנות ר"ל

וע"כ אחיי ורעי, נחפשה דרכינו ונחקורה להתעורר בתשובה שלימה בעשי"ת האלו וה' יחתמנו לחיים אמן

דרוש ד' לעשי"ת

גרסינן בברכות (דף ט) ענני ה' ענני אמר ר' אבהו למה אמר אלי' ענני ב' פעמים מלמד שאמר אלי' לפני הקב"ה רבש"ע ענני שתרד אש מן השמים ותאכל כל אשר על המזבח, וענני שתסיח דעתם כדי שלא יאמרו מעשה כשפים הם שנאמר ואתה הסבות את לבם אחורנית, ואמרינן בברכות (דף ל"א) ואמר ר' אלעזר אלי' הטיח דברים כלפי מעלה שנאמר ואתה הסבות את לבם אחורנית

והנה במלכים (א' י"ח) כתיב ענני ה' ענני וידעו העם הזה כי אתה ה' אלקים ואתה הסבות את לבם אחורנית, ועיין רד"ק מה שפירש ע"ז וכתב ובדרש אם לא תעניני אף אני כו' ואומר שאתה הסיבות את לבם אחורנית, וכן אמר משה אם כמות כל האדם ימותון אלה לא ה' שלחני, וכן אמר מיכה אם שוב תשוב בשלום לא דבר ה' בי, ועוד דרשו אתה הסיבות את לבם כי הי' לך להבין את לבם לטובה, ואין ראוי לסמוך ע"ז הפירוש כי הבחירה נתונה לבני האדם כמו שכתוב הנה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב, ואת המות ואת הרע והאדם יבחר במה שירצה ורבותינו ז"ל אמרו ג"כ הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, והרמב"ם פירש כמשמעו, מנעת מהם התשובה לרוב פשעם כדי שיקבלו עונשם על דרך ויחזק ה' את לב פרעה, וכן כי הקשה ה' אלקים את רוחו ואמץ את לבבו ויחזק ה' את לב פרעה והדומים להם כו' עכ"ל

ובאמת צריך להבין המדרש שהביא הרד"ק (והוא בס' במדבר פ' י"ח) זה א' משלשה נביאים שאמרו בלשון הזה אלי' ומיכה ומשה, אלי' אמר אלקי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלקים בישראל ואני עבדך ובדברך עשיתי כל הדברים האלה ענני ה' ענני וידעו כי אתה ה' אלקים, ואתה הסיבות את, לבם אחורנית, אם אין אתה עונה אותי אני אומר, אתה הסיבות את לבם אחורנית וכן מיכה אמר לאחאב אם שוב תשוב בשלום צא דבר ה' בי וכן משה אמר אם כמות, כל האדם כו' ובאמת צריך להבין כמו שהקשה הרד"ק על המדרש דהרי אמרינן הכל בידי שמים חוץ מי"ש, ועוד דא"כ למה הי' לו להתפלל שירד אש מן השמים, הי' לו לבוא בטענתו שאתה הסיבות את לבם אחורנית דאם הקב"ה רוצה הרי מחזירם בתשובה שיבינו מעצמם שה' הוא האלקים. וגם מהו שהתפלל ענני ה' ענני שתרד אש מן השמים, וענני שלא יאמרו מעשה כשפים הם, ע"כ נ"ל דדווקא לאחר שהעלה הפר ע"ז התפלל ה' ענני ענני שתרד אש מן השמים, וענני שלא יאמרו מעשה כשפים הם שהקב"ה צריך להקשיב תפילתו, ואם לאו יאמר שאתה הסיבות את לבם אתורנית וכמו שאבאר

ותחילה נקדים מה שכתב המ"א ובה' מכירה) וזה לשונו והריני חוזר לאתמוהי על הרמב"ם דכיון שהוא פסק כר"א דאין השומרים קונים במשיכה אלא מדרבנן, א"כ איך פסק בה' מעילה כר"א דחבירו מותר לבקע בו לכתחילה כמו דאמרינן בב"מ ודף ב"ט) והא אמרינן בפ' השואל (דף צ"ו) גבי בעל בנכסי אשתו מי מעל נמעלו ב"ד (כלומר רבנן דעשאוהו כלוקח בנכסי אשתו) כי עבדו רבנן תקנתא בהיתרא באיסורא לא עבדו רבנן תקנתא, איברא דאגופא דשמעתין שם איכא לאקשוי' אמאי דקאמר נמעול בעל בהיתרא ניחא לי' וכו' והשתא קשה דאמאי לא משני ע"ז דבאיסורא לא תקינו רבנן דלזכי בנכסי אשתו, וכבר ראיתי להתוס' ז"ל שנדחקו בזה. ולכן נראה דהרמב"ם מפרש בשמעתין הכי דמאי דקאמר באיסורא לא עבדו רבנן תקנתא הכי קאמר דאין ראוי לרבנן שימעלו כיון דעיקר התקנה לא הי' אלא להתירא, ואע"ג דהשתא הוי איסורא, ואשכחן דאפי' באיסורא קונה מתקנתא דרבנן, ולא אמרו בהיתרא עבדו לי' תקנתא כו' עכ"ל, אבל עדיין קשה קצת ממ"ש בפ' אלו נערות (דף לא גבי הגונב כיס בשבת והיה מגרר ויוצא פטור דאיסור שבת ואיסור גניבה באין כא', וקאמר עלה דאפקי' לר"ה איסור שבת איכא איסור גניבה ליכא, והקשו התוס' ע"ז ואמאי והא הד' אמות קונות לו עכ"ד, ומאי קושי' הא באיסורא לא תקינו רבנן כו' וראיתי להר"ן ז"ל שכתב בתשובה שהפעוטות שקדמו ומכרו בנכסים מועטים לא עשו כלום דכגון דא שעשה שלא כהוגן לא תקינו רבנן, ובאמת קשה דאם נאמר דבמקום איסורא לא תקינו רבנן, מהא שכתב הרא"ש בסוף ביצה וכולן שעשאו בין שוגגין בין אונסין בין מוטעים מה שעשה עשוי בשבת ואצ"ל ביו"ט ושמע מינה מאן דעבד ואקני בשבת ממקרקעי או ממטלטלי הקנאתו הקנאה, אלמא דאפי' הקנו ע"י קנין משיכה נמי הקנאתו הקנאה, וא"כ כיון דכל עיקר משיכה אינו אלא מדרבנן, וא"כ כיון דבמקום איסורא לא תקינו רבנן, א"כ יהא המכר בטל, וכן מה שכתב הרא"ש (ס"פ איזהו נשך) וכן מאן דמסיק בחברי' זוזא דריבתא ויהיב לי' בגווייהו גלימא כי מפקינן מיני' גלימא מפקינן לי' דלא לימא קא מכסי בגלימא דריבתא הוא דמהדרינן לי' הא לאו הכי המקח קיים ולא אמרינן כיון דנעשה באיסור נתבטל המקח כו' אלמא אע"ג דקני להאי גלימא במשיכה, אפ"ה לא אמרינן דבמקום איסורא לא תקינו רבנן, משיכה ומחמת מעות, הי' של ריבית ועוד שהי' בהלואה, וא"כ כל הקנין הוא אינה אלא מדרבנן, ואמאי לא נימא דבמקום איסורא לא תיקנו רבנן

ועוד שכבר הקשיתי בספרי נ"י א כא על דברי הר"ן מהא דאמרינן בכתובות (דף צ"ה) דנכסי ליך ואחריך לפלוני ועמד וניסת בעל לוקח הוי ואין לאחריך במקום בעל כלום כו' ומי אמר אביי הכי והאמר אביי איזה רשע ערום זה המשיא עצה למכיר בנכסים כרשב"ג מי קאמר תינשא נישאת קאמר, וא"כ הא זכות הבעל אינה אלא מדרבנן, וא"כ אמאי קונה הא במקום איסורא לא תקינו רבנן, ותירצתי שם עפ"י מה שכתב המגי"ה במ"ל שהקשה שם מהא דאמרינן בב"ב ודף קל"ז) אמר ר' יוחנן הלכה כרשב"ג, ומודה שאם נתנם במתנת שכ"מ לא עשה ולא כלום, משום דאימתי קנה לאחר יזיתה וכבר קדמו אחריך, ולפי דברי הר"ן תיפוק לי' משים דמתנת שכ"מ אינה אלא מדרבנן עיי"ש, וכתב דניחא לי' דלא אמר הר"ן ז"ל אלא דווקא גבי ההיא דפעוטות, דאי לאו תקנתא דרבנן שממכרן ממכר במטלטלין לא הי' בהם כח למכור, אבל במתנת שכ"מ לא באה מכח תקנתא דרבנן, דהרי יכול ליתן במתנת בריא לאחר מיתה, וא"כ הכא נמי ניחא דאפי' תימא דהבעל לא זכי הרי היא יכולה למכור, וא"כ כיון דמצי לעבור על הא דרבנן באופן אחר, ע"כ לא אמרינן דבמקום איסורא לא תיקון רבנן, ובזה הי' מיושב קצת קושי' שהקשיתי, והכי מוכת דאלת"ה א"כ אמאי לא כתב הר"ן דהא דאטרינן בב"ב (דף קטע"א) דימוסים שקדעו ופכרו בנכסים טומנמיו