אבי הנחל נא

ובזה יתבאר הא שאנו אומרים היום הרת עולם מפני שהעולם עדיין בבחי' הריון, ע"כ כל העולם עוברין לפניו כבני מרון ואמרינן בר"ה כבני אימרנא היינו שההסתכלות הוא בפרטיות, והב' אומר כמעלות בית מרון היינו דחי' נפש מפני נפש, אך לענין עניות ועשירות, וכמו שאומר מי יעני ומי יעשר מי ירום ומי ישפל כמו השנים העולים במעלת בית מרון שא' נשאר למטה, והב' עולה למעלה, וכמו דאמרינן בתמורה (דף ט"ז) רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם ה' בשעה שעני הולך אצל בעה"ב ואמר לו פרנסני כו' ואם לאו עשיר ורש עושה כולם ה' מי שעשאו עשיר לזה עושה אותו עני עני לזה עושה אותו עשיר, וכמו דכתיב (משלי כ"א) כופר לצדיק רשע, ואח"כ אומר כחיילות של בית דוד פי' חיילות של בית דוד הי' נדחים נפש מפני נפש שכל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו, וזהו כענין דתי' נפש מפני נפש כן הכא נמי בר"ה נדחה נפש מפני נפש, כמו דאמרינן בתענית (דף ה') ומי מדחא גברא מקמי גברא, ע"ז אומר אשר חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי במעשיהם לא נאמר אלא באמרי פי, ולכאורה איך יוכל להיות שאינו מחוייב וידחה נפש מפני נפש, אך הדין בר"ה מפני שעדיין לא הוי בר קיימא וע"כ הוי בבחי' הריון, וכמו דאיתא במדרש כאלו היום נולדתם כאלו היום נעשיתים

ועוד לפי מה שכתב הר"ן (בפ"ק דר"ה) דקשי' לי' כיון שאדם נידון בר"ה ודאי על כל המאורעות שלו דנין אותו על תבואותיו ופירותיו ושאר עסקיו וכיון שכן הכל נידון בר"ה, וניחא לי שב' דברים הללו נידון לכל העולם בג' זמנים אלו השנוי' במשנתינו וילפינן הכי מדאמרה תורה לציבור שיביאו בזמנים האלו שמרצין עליהם אחד אחד בזמנו, אבל בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו אחד אחד וגוזרין עלי' חלקו מדברים הללו, וענין בספרי ע"י שביארתי שמהתבואה שנגזר עלי' בפסח מחלקים בר"ה לכל א' וא' בפרטיות, וכמו דאמרינן ועל המדינות בו יאמר, א"כ בודאי זה הוו נדחה גברא מקמי גברא, שאם מרבים לא' מכללות התבואה הרי נתמעט חלק השני, וכמו שביארתי על ענין ויגבה ה' צבאות במשפט וחרבות מחים גרים יאכלו, וע"כ אפי' אין החטא והעון גדול כל כך אפ"ה איפשר להדחות מפני חבירו, והוא כמו שביארתי תחילה מה שכתב הרמב"ם לענין עובר דחותכין את הולד כדי להציל את האם משום דהוי כרודף אע"ג דקאמר הוא אנוס דהא משמי' קא רדפי לי' כמו דאמרינן בסנהדרין (דף ע"ב) אפ"ה כיון דהוי כרודף ע"כ חותכין את האם כדי להציל את הולד והטעם הוא מפני שהוא עדיין עובר ואין לו חזקת חיותא ע"כ אפי' בשביל עלילה קטנה דהוי כרודף ע"כ חותכין את הולד כדי להציל את אמו, וה"נ בר"ה לענין שביארתי דכל העולם עוברין לפניו כבני מרון דהיינו שנדחה גברא מקמי גברא ע"כ אפי' בשביל חטא קטן אעפ"כ יוכל להיות שידחה גברא מקמי גברא, והענין הוא שהעולם הוא בבחי' הריון ואין להם עדיין חזקת חיותא. וכמו שאנו אומרים היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים וכיון שהעולם הוא בבחי' הריון ע"כ אפי' מחמת חטא קל יוכל להענש ולדחות גברא מקמי גברא ועיין לקמן (דרוש ו') מה שביארתי בעינן אל נושא היית להם ונוקם על עלילותם, וע"כ אין אומרים הלל בר"ה וכמו דאמרינן ספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו וישראל אומרים שירה, כיון שזה נדחה מקמי זה, א"כ איך יאמר שירה

ובזה יתיישב מה שהקשיתי לעיל דלר' יוסי דאמר אדם נידון בכל יום, א"כ מאי רבותא דר"ה משאר ימים אך הענין כמו שביארתי על הא שאומרים היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים שמפני שהעולם הוא בבחי' הריון ע"כ נדחה גברא מקמי גברא, אם בעוני ובעושר ואם לחיים ולמות, וכמו שביארתי שע"כ אמרינן בר"ה (ד' ט"ז) כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם, מאי כבני מרון הכא תרגומו כבני אימרנא ר"ל אמר כמעלות בית מרון, רב יהודה אמר שמואל כחיילות של בית דוד פי' שתחילה אומר כבני אימרנא שהקב"ה מסתכל בפרטיות כמו במעשר בהמה שנכנסין א' א' ור"ל אמר כמעלות בית מרון היינו דחי' בענין הגבהה ושפלות שא' נשאר למטה והב' הוא למעלה, וכן הוא נמי בר"ה בענין הגבהה ושפלות עושר ועוני ורב יהודה אמר שמואל כחיילות של בית דוד דהיינו בענין דחיות נפש מפני נפש, כמו דאמרינן בכתובות (דף ט') כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו, וכמו דכתיב (ישעי' ה) וישח אדם וישפל איש ועיני גבוהים תשפלנה ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו, שזה קאי על יום הדין, וכמו דאמרינן ספ"ק דברכות (דף י"ב) אימתי ויגבה ה' צבאות במשפט אלו י' ימים שבין ר"ה ליוה"כ, וע"ז אומר וישח אדם וישפל איש ועיני גבוהים תשפלנה, כמו דאמרינן בר"ה (דף כ"ו) א"ר לוי מצוה של ר"ה ושל יוה"כ בכפופין כו' השופר של ר"ה צריך להיות כפוף דכמה דכייף אינש דעתי' טפי מעלי, ועיין רש"י שכתב כמה דכייף אינש בתפילתו פניו כבושין לארץ, וע"כ איתא בש"ע או"ח (ס' תקפ"ב ס' ד') יש נוהגים להתפלל בר"ה וביוה"כ בכריעה, והענין הוא כמו שביארתי במ"א על ענין בקשו צדק בקשו ענוה אולי כו' שלמי עושה חסד לשארית נחלתו למי שמחזיק עצמו כשירים הוא רב חסד מטה כלפי חסד כמו דאיתא בר"ה (דף ע"ז) נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון למי שעובר על פשע וכן אמר לשארית נחלתו למי שמחזיק עצמו כשירים, ע"כ צריך לשחות דכמה דכייף אינש דעתי' טפי מעלי וע"ז אומר וישח אדם וישפל איש ועיני גבוהים תשפלנה כמו שפי' רש"י שיהי' פניו למטה והאל הקדוש נקדש בצדקה דהיינו רב חסד מטה כלפי חסד, ורעו כבשים כדברם דהיינו כבקרת רועה עדרו וכמו דאמרינן כבני אימרנא דהיינו שמסתכל על כל א' בפרט וחרבות מתים גרים יאכלו שזהו הענין דחיות גברא מקמי גברא וכמו דאמרינן בפסחים (דף ס"ת) ונכסיהון דרשיעי צדיקי יחסון וכמו שביארתי במ"א על הא דכתיב (משלי כ"א) כופר לצדיק רשע ותחת ישרים בוגד וזהו דווקא בר"ה שהעולם עדיין בבחי' עיבור וכמו שאנו אומרים היום הרת עולם, וע"כ יוכל להיות שידחה גברא מקמי גברא, משא"כ בשאר הימים אפי' לדברי ר' יוסי דאמר אדם נידון בכל יום דהעולם הוא בחזקת קיימא וכמו שהולד הוא בחזקת קיימא לאחר הלידה (וע"כ אין דוחין נפש מפני נפש אם יצא ראשו) וכמו דאיתא במדרש פ' אמור אמר ר' תחליפא בכל מוספין כתיב והקרבתם וכאן כתיב ועשיתם כו' אמר להם הקב"ה לישראל בני מעלה אני עליכם כאלו היום נעשיתם לפני כאלו היום בראתי אתכם ברי' חדשה והא דאמרינן אדם נידון בכל יום היינו על חטאו ועל עונו, אבל לא באופן שידחה גברא מקמי גברא משא"כ כ בר"ה כמו שביארתי, וע"כ אחיי ורעי מה מאוד צריכין להתעורר בתשובה בזה יום הדין וה' יברכנו בשנה טובה ויתתמנו בספרם של צ"ג לאלתר לחיים אמן: דרוש לעשי"ת

כתיב (שמואל ב' י"ב) וישלח ה' את נתן אל דוד ויבא אליו ויאמר לו שני אנשים הי' בעיר אחת אחד עשיר ואחד רש, לעשיר היו צאן ובקר כו', ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה כו', ויבא הלך לאיש העשיר ויחמול כו', ויקח את כבשת האיש הרש ויעשה לאיש הבא אליו, ויחר אף דוד באיש מאוד ויאמר אל נתן חי ה' כי בן מות האיש העושה זאת, ואת הכבשה ישלם ארבעתים עקב אשר עשה את הדבר הזה כו', ויאמר נתן אל דוד אתה האיש כה אמר ה' אלקי ישראל כו' כי אתה עשית בסתר ואני אעשה את הדבר הזה כו', ויאמר דוד אל נתן חטאתי לה', ויאמר נתן אל דוד גם ה' העביר חטאתך לא תמות

והנה תחילה צריך לבאר הכתובים (מלכים א' ב') וגם אתה ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרוי' אשר עשה לשני שרי צבאות ישראל לאבנר בן נר ולעמשא בן יתר ויהרגם וישם דמי מלחמה בשלום ויתן דמי מלחמה בחגורתו אשר במתניו ובנעלו אשר ברגליו כו' והשמועה באה עד יואב כי יואב גטה אחרי אדוניה ואחרי אבשלום לא נטה, וינס יואב אל אהל ה' ויחזק בקרנות המזבח ויגד למלך שלמה כי נס יואב אל אהל ה' והנה אצל המזבח, וישלח