אבי הנחל רד

דהוי ככהן המסייע בבית הגרנות, אעפ"כ כיון שאינו בדרך תנאי ע"כ לא בטל, אלא דהטעם הוא דאם אמר ע"מ ע"כ הוי ככהן המסייע בבית הגרנות כיון דהמעשרות שלו, והוא אינו נותן לו מחמת הנתינה אלא מחמת דצריך לקיים תנאי א"כ נמצא דלא שקל הלוי חלף עבודתו, אבל אם הוא בתורת שיורא א"כ המעשרות הוי של לוי לגמרי, אלא שהלוי מכר לו כח זה שיוכל לעשר עליו

ובזה יתבאר מה שהקשו האחרונים על הש"ע יו"ד (ס' סא) שכתב כהן שמכר פרה לישראל ואמר אני מוכר לך פרה זו חוץ ממתנותיו הוי תנאי וצריך ליתנם למוכר אבל אם אמר לו ע"מ שהמתנות שלי אינו תנאי והמקת קיים ויכול ליתנם לכל כהן שירצה, והקשו האחרונים ממה שפסק הרמב"ם דהאומר שדה זו מכור לך ע"מ שהמעשר שלי דמקחו קיים וחייב ליתן לו המעשר, והנה הכר"ו ותירץ דהא דע"מ אי הוי תנאי או שיור ספיקא הוי, ועיין פ"ב דנזיר (דף יא) לכך הלוקח בהמה מוחזק בבהמה וטוען אני אומר דתנאי הי' ותנאי בטל דה"ל מתנה עמשכ"ב והמקח קיים והממע"ה, אבל קרקע אין הלוקח קרוי מוחזק אדרבא מוכר קרוי מוחזק דקרקע בחזקת בעלים קיימא וא"כ המוכר טוען שיורא הוי ולא מתנה עמשכ"ב ולכך אם רוצה הלוקח להחזיק מקחו קיים תנאו, והש"ך איפשר ג"כ כיון לתירץ זה רק שלשונו מגומגם ובחנם כתב עליו הפר"ח שלא דיבר נכונה, ולי נראה דהא שכתב הש"ך דדווקא גבי מתנות כיון דנתן כל בהמה ליד ישראל לא אמרינן שיורי שיירי' משא"כ בשדה דקרקע בחזקת בעלים עומדת אין הטעם כמו שכתב הכר"ו דהוי מחמת ספיקא ע"כ צריך לקיים משום דקרקע בחזקת בעלים עומדת דמ"מ כיון דהוא ס' דדינא א"כ דילמא הוי בתורת ע"מ א"כ נמצא שאינו מקיים נתינת המעשר, והוי ככהן המסייע בבית הגרנות ואיכא עון מיתה ודמי יותר לספק איסורא, ועודי אינו נראה החילוק הזה מכמה טעמים ואין כאן מקום להאריך

אלא הטעם הוא כמו שביארתי בספרי נ"י (ס' טו) דכל תנאי שהוא במעשה או בשלילת המעשה הוי תנאי, אבל בתנאי שהוא ממילא לא הוי רק בתורת שיור, וע"כ אם אומר ע"מ שהמתנות שלי כיון דלא אמר ע"מ שתתן לי המעשרות ע"כ הוי האי ע"מ בתורת שיורא, וע"כ כתב הש"ך דבקרקע כיון דקרקע בחזקת בעלים עומדת, א"כ הוי כמו מידי דממילא ע"כ הוי בתורת שיורא, משא"כ בבהמה כיון דנתן לו הבהמה, וא"כ צריך ליתן לו המתנות, וע"כ אעפ"י שלא פירש ע"מ שתתן לי אעפ"כ כיון דצריך ליתן לו א"כ הוי כמו מידי דמעשה, וע"כ הוי האי ע"מ בתורת תנאי דהוי כמו מידי דמעשה ודו"ק, עוד כתב שם הכר"ו לחלק בין מעשר למתנות ודבריו מגומגמין ועיקר החילוק שבמעשר איפשר לומר שכוונתו שיהי' בתורת שיורא דהא אפי' הם של כהן נמי צריך להפריש תרומות ומעשרות, אלא דתלוי בזה אם התקנה הוא דצריך ליתן לכהן אחר, אלא שהוא בעצמו זוכה בהם, אבל במתנות אם הי' בתורת שיורא הוי כמו דאמרינן שם בחולין (דף קלב) דכהן פטור מן המתנות ואם שותף בראש פטור מן הלחי כמו דאמרינן בחולין (דף קלג) א"כ נמצא דאם שייר המתנות מבטל לגמרי מצות מתנות ע"כ הוי בתורת תנאי ואיפשר לומר שזהו כוונתו אעפ"כ לא נראו לי דבריו דהא אדרבא אמרינן דאם הוא בתורת ע"מ הוה מתנה על מה שכתוב בתורה משא"כ בתורת שיורא עוד כתב שם לחלק דבשלמא במתנות ע"כ לתנאי נתכוין דאי לשיור הל"ל בקצרה איני משייר לו מתנות וש"מ לתנאי נתכוין משא"כ בשדה הא צריך לומר כיצד יהי' השיור כיון שאין המקום מסויים עיי"ש, וע"כ איפשר שכוונתו בתורת שיורא, ואעפ"כ אינו יכול לומר חוץ

ולי נראה לומר דהטעם הוא דבשלמא במעשר איפשר לומר דהוי בתורת שיורא והא שאינו אומר לו חוץ, דא"כ הוי משמע שאינו מקנה לו הזכות ג"כ שיוכל לפטור טבלו, וא"כ לא הוי בתורת מעשר, וזה לא הי' יכול לפטור טבלו ג"כ ע"כ אמר לו ע"מ דהוי בתורת שיורא, אבל אעפ"כ מוכר לו כח זה שיוכל לעשר על חלקו, וע"כ אומר הלשון ע"מ, אבל מ"מ כוונתו שיהי' בתורת שיורא משא"כ גבי מתנות בהא דחולין (דף קלג) ודאי כוונתו דהוי בתורת ע"מ דאם הי' בתורת שיורא הי' אומר חוץ דכיון דמתנות לא טבלי כמו דאמרינן בחולין (דף קלב) דלית הילכתא כוותי' דר"י דאמר כל האוכל מהבהמה שלא הורמה מתנותי' כאלו אוכל טבלים, וא"כ כיון דלא טבלי הי' לו לומר בפירוש חוץ, ועוד דכיון דהוא שותף ממילא פטור מן המתנות וא"כ למה לו לומר ע"מ הי' לו לומר חוץ בפירוש, אלא ודאי דכוונתו שיהי' בתורת תנאי ואם לא יתן יתבטל המקח, וע"כ נותן לכל כהן שירצה כיון דאינו נותן לו רק משום תנאי ולא שקיל הלוי חלף עבודתו. וע"כ הוי ככהן המסייע בבית הגרנות

וא"כ כיון שביארתי שאין ליתן לכהן המסייע בבית הגרנות כיון דאינו נותן לו מצד מצות נתינה, רק משום הנאתו שמקבל ממנו, וכן אם הלוי מוכר שדה ואמר לו ע"מ שהמעשר ראשון שלו נמצא דהמעשר אינו נותן לו בתורת נתינה אלא משום ההנאה דאלו"ה יתבטל המקח, וא"כ בהא דאלי' עם הצרפית דכתיב ויאמר אלי' אלי' אל תראי באי עשי כדבריך אך עשי לי משם עוגה קטנה בראשונה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרונה כי כה אמר ה' אלקי ישראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר כו' וא"כ אמר לה אלי' שתפריש חלה (וכמו שביארתי לעיל (דרוש ב) שלא תעשי באופן שלא תחייב בחלה כגון בטיגון או שתאפה פחות מכשיעור) אלא שתפריש חלה ותתן לאלי' ומחמת זה תתברך העיסה כמו דכתיב ראשית עריסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל תוך ביתך, אך היינו דווקא אם תתן לאלי', אבל אם תתן לכהן אחר לא תחול הברכה, וכמו שאמר לו ה' הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך כו' וע"כ כשחלה בן האשה בעלת הבית התחילה לחקור על איזה עון הוא כמו דאמרינן פ"ק דברכות אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו, וע"כ אמרה שזהו העון בהא שמפרשת חלה ונותנת לאלי', [וכמו שביארתי שהי' מפרשת חלה בתמידות ולא כמו שביארתי תחלה שמעשה נסים פטור] וע"כ אמרה שאולי אינה יוצאת ידי מצות נתינה של חלה דהוי ככהן המסייע בבית הגרנות כיון שאם לא תתן לו החלה תתבטל הברכה של כד הקמח (ולא דמי לאם נותן מעשר ואמרינן בפ"ק דתענית (דף ט) עשר בשביל שתתעשר התם נותן כדי שיתעשר ולאו דווקא לכהן זה אלא לכל כהן שיתן יתעשר מחמת המעשר, וכן אם נותן חלה כדי שיתברך העיסה איפשר דדמי למעשר דשרי, וכמו דכתיב ראשית עריסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל תוך ביתך וע"כ אמרינן בעירובין (דף סג) כל הנותן מתנותיו לכהן א' מביא רעב לעולם כו' והטעם אם הוא נותן לכהן א' וא"כ אומר שדווקא בשביל כהן זה נתברך א"כ אינו נותן לו בשביל המתנות שצריך ליתן, אלא מחמת ההנאה ודמי לכהן המסייע בבית הגרנות, וע"כ סברה הצרפית דהא דנותנת החלה לאלי' כדי שתתברך כד הקמח נמצא שאינה מקיימת מצות נתינה וכמו דכתיב את קדשי ב"י לא תחללו ולא תמותו, וע"ז אמרה מה לי ולך איש אלקים כי באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני דהיינו מחמת החלה שמפרשת ואינה נותנת כדת, וע"כ נענשה ובפרט שמצות חלה מוטל על האשה כמו דאיתא בשבת (דף לא) על שלש עבירות נשים מתות כו' וכמו שפירש"י ונשים נצטוו על כך כדאמרינן בבראשית רבה היא איבדה חלתו של עולם שעל ידה נטרד אדה"ר שנתרם כחלה כו' ועוד שצרכי הבית תלוין בה וע"ז אומר ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית כו' וע"כ סברה שנענשה בשביל עון חלה שמחמת שנותנת לאלי' כדי שתתברך כד הקמח ע"כ אינה יוצאת ידי מצות נתינה

אולם באמת טעתה הצרפתית בזה שהיא סברה שהקמח שלה, רק שנתברכה בשביל אלי', וע"כ הי' חוששת מחטאת שאולי מה שהיא נותנת לאלי' כדי שתתברך כד הקמח אינה יוצאת ידי נתינה, דאינה נותנת רק מחמת ההנאה שיש לה, וכמו שאמר לה אלי' מתחילה והוצאת לי משם עוגה קטנה בראשונה, וא"כ כיון שהיא צריכה לעשות בתמידות הוי כמו לוי שמוכר שדה ואמר ע"מ שהמעשרות שלי וע"כ הוי כמו כהן המסייע בבית הגרנות אבל באמת הי' בהיפך שעיקר הנס הי' בשביל אלי', והקמת שנתברך בכד הי' של אלי' לגמרי, רק אלי' נתן לה הכח