אבי הנחל רג

אבל הכא כיון דמן הדין א"צ לעשר, ע"כ מוטוב שלא תעשר כדי שלא תמדד ויהי' דבר הסמוי מן העין]

וא"כ כיון שביארתי שהטעם הוא מפני שהי' תשלום חוב, כשם שעובדי' זן במילתא דליכא עישורא, ע"כ הי' הנס ג"כ באופן שא"צ לעשר, אבל גבי הצרפית שלא הי' תשלום חוב, ע"כ איפשר שצריך להפריש חלה, ועוד לפי הטעם שביארתי שעפ"י הדין אין ליתן לחבירו דבר. שאינו מעושר אעפ"י שיודעים כרבנן דר' יוסי, וע"כ הי' הנס ג"כ באופן שא"צ לעשר, וא"כ איפשר לומר דגבי הצרפית הי' הנס באופן שצריכה להפריש ממנו חלה דהא דאין נותנים לאחר דבר שאינו מעושר אעפ"י שיודיענו היינו דווקא משום שהוא טבול למעשר, וע"כ צריך להפריש תחילה המעשר, משא"כ גבי חלה כיון שהי' הנס בקמח, וקמח עדיין אינו מחוייב בחלה עד לאחר הגלגול א"כ בודאי דמותר ליתן לחבירו קמח כיון שעדיין לא בא לידי חיוב חלה, וא"כ גבי אלי' איפשר שהי' צריכה להפריש חלה [וגם הטעם שאין דבר שאינו של מתוקן יורד מן השמים איפשר לומר ג"כ דכיון שהי' הנס בקמח ועדיין לא בא לידי חיוב חלה והחיוב חלה היא אח"כ ע"כ צריכה להפריש מלה וא"כ הי' מפרשת חלה בודאי ובאמת כפי המסורת כתיב ותאכל הוא והיא ימים אלמא שהוא הי' אוכל תחילה ע"כ הי' באופן הפרשת חלה, והא דהקרי הוא ותאכל היא והוא ימים יתבאר לקמן], וא"כ כיון שביארתי שבאמת הי' מפרשת חלה, א"כ צריך לבאר מה שאמרה מה לי ולך איש אלקים כי באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני, ומה שפירש"י עד שלא באת אלי הי' שוקלין מעשי ומעשה עירי והייתי ראוי' לנס משבאת לכאן לא נחשבתי לכלום אכתי אינו מספיק דאדרבא אמרינן בברכות (דף מב) תיכף לת"ח ברכה

ע"כ נ"ל לבאר באופן אחר והוא עפ"י מה שביארתי לעיל בענין כהן המסייע בבית הגרנות, והוא כמו דאמרינן רפ"ג דבכורות (דף כו) ת"ר הכהנים והלוים והעניים המסייעים בבית הרועים ובבית הגרנות ובבית המטבחים אין נותנים להם תרומות ומעשרות בשכרן ואם עושין כן חיללו ועליהם הכתוב אומר שחתם ברית הלוי ואומר את קדשי ב"י לא תחללו ולא תמותו מאי ואומר וכ"ת מיתה לא ת"ש ואת קדשי ב"י לא תחללו ולא תמותו, וכמו שביארתי לעיל שע"ז הוכיחן הנביא כמו דכתיב (מלאכי ב) כי שפתי כהן ישמרו דעת כו' ואתם סרתם מן הדרך הכשלתם רבים בתורה שחתם ברית הלוי וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים לכל העם כפי אשר אינכם שומרים את דרכי פי' שהוכיחן שהם בעצמם השחיתו את ברית הלוי ע"י שמסייעים בבית הגרנות כדי שיתנו להם התרומות והמעשרות, וע"כ הם נבזים ושפלים ואינם רוצים ליתן להם תרומות ומעשרות כמו דכתיב היקבע אדם אלקים כי אתם קובעים אותי ואמרתם במה קבענוך התרומה והמעשר, והוא מחמת שמבזים עצמם לסייע בבית הגרנות ובאמת שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא ואם הי' מתנהגים באופן זה הי' מכובדים בעיני העם והי' נותנים להם תרומות ומעשרות

ובאמת צריך להבין דמנין הי' להם זה הקלקול להיות מסייעים בבית הגרנות אך הענין הוא כמו דאמרינן רפ"ג דבכורות שם (דף כז) אמר רבא תרומת ח"ל אין בה משום כהן המסייע בבית הגרנות רב חמא יהיב לי'ללשמעי' ואיתא במדרש איכה, קראתי למאהבי המה רמוני רשב"י פתר קראי בנביאי האמת שהי' מאהבין אותי להקב"ה המה רימוני שהי' מרמין בי ואומרים לי הפרישו תרומות ומעשרות בבבל אלא בשביל לאהבני להקב"ה הוא שירמי' אמר הציבי לך ציונים הצייני במצות שהי' ישראל מצויינים בהם, וצריך להבין דא"כ מהו זה שאומר המה רימוני והנה איפשר לומר כמו שכתב הרמב"ם על הא דאמרינן פ"ק דחולין (דף ו) רבי התיר בית שאן כו' וכתב דדבר שנוהג בא"י דאורייתא צריך להפריש בח"ל ג"כ מדרבנן אבל דבר שאינו נוהג אף בא"י מדאורייתא א"צ להפריש בח"ל, וע"כ התיר ירק מפני שאינו נוהג בא"י מדאורייתא, וע"ז אומרים קראתי למאהבי המה רימוני, והוא כמו דאמרינן בפ"ק דברכות (דף ד) עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית כו' ראוים הי' ישראל לעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם נס בימי יהושע אלא שגרם החטא וא"כ אם הי' הנס שהי' עולים כולם א"כ הי' מתחייבים לאח"כ בתרומות ומעשרות דאורייתא, וע"כ היו צריכים תחילה לציין והיו צריכים להפריש תרומות ומעשרות מדרבנן כמו דכתיב הציבי לך ציונים, אבל כיון שלא הי' ראוים לנס בימי עזרא, ולא עלו כולם, וא"כ לא נתחייבו בתרומות ומעשרות מדאורייתא כמו שפסק הרמב"ם וא"כ לא הי' צריכים להפריש מתחילה תרומות ומעשרות, אבל באמת לא דמי דאע"ג דלא נתחייבו תרומות ומעשרות מדאורייתא אפי' בא"י, אעפ"כ כיון שאם הי' עולים כולם הי' צריכים להפריש תרומות ומעשרות, ע"כ הוי כמו שיש לו עיקר בדאורייתא, וע"כ חייב מדרבנן בח"ל משום ציון, ועוד דאם הי' ראוי' לנס הי' עולים כולם ועוד משום דלעתיד לבוא יתחייבו בתרומות ומעשרות מדאורייתא אך הם אמרו קראתי למאהבי המה רימוני שהי' להם כמו רמאות כיון שאח"כ לא נתחייבו בתרומות ומעשרות מדאורייתא

אמנם לפי מה שביארתי איפשר לבאר בענין אחר והוא לפי מה שתיקנו הנביאים להפריש תרומות ומעשרות, והוא רק משום ציון כמו דכתיב הציבי לך ציונים, א"כ הי' להם לתקן שיהי' ממש כמו בא"י, ובא"י אמרינן דאין ליתן לכהן המסייע בבית הגרנות ואמרינן דאיכא נמי עון מיתה, ועוד אמרינן שם בבכורות ובקשו חכמים לקונסן ולהיות מפרישין עליהם תרומה משלם כו' אך כיון שהוא מדרבנן אמרינן דתרומת חוצה לארץ אין בה משום כהן המסייע בבית הגרנות כדי שיתנו להם כל התרומות ומעשרות בשכרן, וע"ז אומר קראתי למאהבי המה רימוני כהני זקני בעיר גועו כי בקשו אוכל למו כו' פי' שאינם נותנים רק לכהנים המסייעים בבית הגרנות אבל הכהנים והזקנים סבי דאזלי אתיגרא אשר לא הי' ביכולתם לסייע בבית הגרנות הם הי' גועים מהרעב שלא הי' נותנים להם, ואם התקנה הי' משום ציון הי' להם לתקן כמו בא"י, וע"ז אמרו קראתי למאהבי המה רימוני כהני וזקני בעיר גועו, וע"כ מפני שהורגלו בזה היו מסייעים אח"כ ג"כ בבית הגרנות, ובפרט לדעת הרמב"ם שאח"כ בימי עזרא ג"כ אינו מדאורייתא מפני שאין כל יושבי' עלי' דהרמב"ם סובר דדווקא בביאת כולכם ולא בביאת מקצתכם וע"כ הי' מסייעים בבית הגרנות, וע"כ הוכיחם הנביא ע"ז ואתם שחתם ברית הלוי כו' ועוד שמחמת זה אומרים כיון שהוא מדרבנן ע"כ אין עונש ע"ז כל כך, וע"ז אומר וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים, משום שמתנות כהונה צריך ליתן בתורת מתנה, ולא עבור הנאה, וכמו שכתב הרמב"ם (פי"ב מה' תרומות ה' יט) נתן תרומה לכהן ע"מ להחזירה יצא ידי נתינה ואסור לעשות כן מפני שנמצא ככהן המסייע בבית הגרנות כו' ואפי' לשאול חלקן בפיהן אסור אלא נוטלים בכבוד שעל שולחן המקום הם אוכלים ועל שולחנו הם שותים ומתנות אלו לה' הם והם זוכה להם שנאמר ואני נתתי לך את משמרת תרומתי וכן כתב שם לא יתן תרומה לשומר גתו ולא בכור לשומר עדרו ולא מתנות לרועה בהמתו ואם נתן חילל כו'

והנה אמרינן בב"ב (דף סג) ת"ר בן לוי שמכר שדה לישראל ואמר לו על מנת שהמעשר ראשון שלו מעשר ראשון שלו כו' וכתבו התוס' דהכא לא הוי כמו דכהן המסייע בבית הגרנות דקאמר מקום המעשר שיורי שייר והוי מעשר שלו לגמרי אלא שמכר לו כח זה שיוכל לעשר על חלקו וכן כתב הרא"ש על הא דפריך שם הש"ס ואמאי אין אדם מקנה דשלב"ל וא"ת ונהי נמי דאין אדם מקנה דשלב"ל מ"מ אדם מתנה דשלב"ל כו' וי"ל דע"כ האי תנא סובר דע"מ שיורא הוי ולא תנאה כו', ולהכי פריך שפיר היכי משייר דבר שלב"ל והטעם דהוי שיור ולא תנאה דבתנאי לא מצי לאתנויי דלא שקיל הלוי חלף עבודתו אלא בשביל תנאי עכ"ל, וא"כ מוכח מזה דאם הי' אומר בדרך תנאי ע"מ שהמעשר ראשון שלו לא הי' תנאי דנמצא דלא שקיל הלוי חלף עבודתו אלא בשביל תנאי והוי ככהן המסייע בבית הגרנות דכיון דאינו נותן לו מחמת הנתינה, אבל אם שייר מקום המעשר ולא מכר לו כלל הוי שיור, ועיין במה שכתבתי בספרי נ"י (ס' יז) דאין הטעם דבתנאי ב ויכול ליתן לכל כהן שירצה משום דהוי מתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל, אבל אם הוא בתורת שיורא, אעפ"י שלא יקיים מצות נתינה