אבי הנחל קפד

נאמרה פי מלך רק בשדות הרחוקים מן העיר אבל לא בקרובים גם לא סיפר לה מה שהשיב חלילה לי מתתי נחלת אבותי דא"כ איפשר לומר דבדין הוא מפני שהוא נחלת אבותיו ע"כ כתיב ויאמר לא אתן לך את כרמי, ע"ז אמרה עתה תעשה מלוכה על ישראל פי' שבדין הוא חייב מיתה מפני שהוא מורד במלכות שכל מה שנאמרה בפ' מלך מלך מותר בו, והנה עוד כתבו התוס' שם דפ' המלך לח נאמרה רק המלך שנמלך על כל ישראל ויהודה מאת המקום ואחאב לא מלך על יהודה וגם לא מלך מאת המקום

ובזה ביארתי במ"א הא דכתיב (שמואל א' כ"ב) ויאמר שאול לעבדיו הנצבים עליו שמעו נא בני ימיני גם לכלכם יתן בן ישי שדות וכרמים, לכולכם ישים שרי אלפים ושרי מאות כו' כי קשרתם כולכם עלי, והענין הוא כמו שכתבו התוס' בסנהדרין (דף כא) דכל האמור בפ' מלך מלך מותר בו דזה אינו אלא מלך שהומלך מאת המקום על כל ישראל ויהודה, אבל אחאב לא מלך מאת המקום ורק על ישראל בלבד, וע"ז חשדם שאול שרוצים בדוד משום שהוא לא ידע שדוד הומלך מאת המקום, וא"כ לא יהי' מלך רק מאת העם, וע"כ לא יקח שדותיהם וע"ז אמר להם גם לכולכם יתן בן ישי שדות וכרמים פי' שלא יקח שדותיכם וכרמיכם כמו דכתיב בפ' מלך, וע"ז אמרינן בשבת (דף נה) אלמלא לא קיבל דוד לה"ר כו' ואמרינן ביומא (דף כב) אמר רב יהודה אמר רב בשעה שאמר דוד למפיבושת אתה וציבא תחלקו את השדה יצתה ב"ק ואמרה לו רחבעם וירבעם יחלקו את המלכות, והענין על מה שאמר דוד אתה וציבא תחלקו את השדה לא הי' משום דחשבו מורד במלכות שא"כ הי' לו לדונו בדיני סנהדרין, כמו שאמרו בשבת (דף נה) לענין אורי', אך מטעם דכל האמור בפ' מלך מלך מותר בו, וא"כ יכול ליטול שדותיהם מצד דכל האמור בפ' מלך מלך מותר בו, וע"ז יצתה ב"ק ואמרה לו רחבעם וירבעם יחלקו את המלכות, ואף דרב סובר בסנהדרין (דף כ) לא נאמרה פ' זו אלא לאיים עליהם, אעפ"כ איפשר דהי' דוד סובר דכל האמור בפ' מלך מלך מותר בו, וכן פסק הרמב"ם בפ"ד מה"מ, וע"כ יצתה הב"ק שיחלקו את המלכות דכיון שיחלקו את המלכות א"כ לא יהי' מלך על כל ישראל ויהודה ביחד, וא"כ לא יטול מה שאמור בפ' מלך כסברת התוס' דזה אינו רק במלך על כל ישראל, וע"ז כתיב (מלכים א' יב) וישלחו ויקראו לו ויבואו ירבעם וכל קהל ישראל וידברו אל רחבעם לאמור אביך הקשה את עולינו ואתה עתה הקל מעבודת אביך הקשה ומעולו הכבד כו' וירא כל ישראל כי לא שמע המלך אלהם וישיבו העם את המלך דבר מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי, ואיפשר לומר שאמרו כי אם יהי' רחבעם מלך עליהם, ע"כ יהי' מלך על כל ישראל ויהודה וגם מאת המקום, כי המלכות ירושה היא כמו דאמרינן בר"ה (דף ב), וא"כ לא יקל עולו מאליהם דכל האמור בפ' מלך מלך מותר בו כסברת התוס', וע"כ אמרו אין לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי שהמלך שהומלך מאת המקום על כל ישראל ויהודה מותר בפ' מלך א"כ אין לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי, וע"כ בקשו מרחבעם שיקל עליהם בדבר המלוכה

ובזה איפשר לבאר הא דכתיב והשכים אבשלום ועמד על יד דרך השער ויהי כל איש אשר יהי' לו ריב לבוא אל המלך למשפט ואיפשר שזה הי' בענינים של מלך עצמו בדבר המסים בענין כל האמור בפ' מלך, וכמו דאיתא ברמב"ם (פ"ד מה"מ) וע"כ אמר לו אבשלום ראה דברים טובים ונכוחים ושומע אין לך מאת המלך, והענין הוא שסומך על כל שאמור בפ' מלך מלך מותר בו, וע"ז אמר אבשלום מי ישימני שופט בארץ והי' כל איש אשר יהי' לו ריב ומשפט והצדקתיו פי' אם יהי' לו טענה בעניני המלוכה משום שכיון שימלוך מאת ישראל ולא מאת המקום, א"כ לא יהי' מותר בפ' מלך, וע"כ אמר כל איש אשר יהי' לו ריב ומשפט והצדקתיו וכי איפשר לזכות שני הבעלי דינים, אך לפי מה שביארתי שאמר על ענינים הנוגעים למלוכה עצמו, ע"ז אמר והצדקתיו, וע"ז אמר מי ישימני שופט בארץ, דכין שלא יומלך מאת המקום לא יהי' מותר בפ' המלך וע"כ אחר מעשה אבשלום כתיב ושם נקרא איש בליעל ושמו שבע בן בכרי איש ימיני ויתקע בשופר ויאמר אין לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי איש לאוהליו ישראל, וכמו שביארתי שאין לנו חלק בדוד ולא נחלה כו' מצד שכל האמור בפ' מלך מלך מותר בו, והוא מלך על ישראל ויהודה מאת המקום, וע"כ רצו לחלוק המלוכה וגם שלא יהי' מאת המקום וא"כ לא יהי' מותר בפ' המלך וע"כ כיון שכל ענין המרידה באבשלום הי' מפני פ' מלך. שנאמרה בשעה שבקשו להם מלך, ע"ז אומר ויהי מקץ ארבעים שנה ואמר ר' נהוראי שהוא מקץ ארבעים שנה ששאלו להם מלך ואז נאמרה פ' המלך וע"כ רצו למרוד במלך דוד ולהמליך מלך מעצמם כדי שלא יהי' מותר בפ' מלך והנה כל ענין החורבן הי' מפני שנחלקה המלכות, וכמו שאומר אלמלא לא קבל דוד לה"ר לא גלינו מארצינו ולא נחרבה בית מקדשינו ע"ז אומר שם (ישעי' יב) והי' ביום ההוא יוסיף אדני שנית ידו לקנות את שאר עמו כו' וסרה קנאת אפרים וצוררי יהודה יכרתו אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצור את אפרים פי' שלא יחלקו עוד לשתי ממלכות, וכמו שהי' עד עתה, אבל לעתיד כתיב (יחזקאל לז) ועשיתי אותם לגוי א' בארץ כו' ומלך א' יהי' לכולם למלך ולא יהי' עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות כו' ועבדי דוד מלך עליהם ורועה א' לכולם כו'

ויתבאר יותר הא שאומר ויהי דבר ה' אלי לאמר ואתה בן אדם קח לך עץ א' וכתוב עליו ליהודה ולבני ישראל חביריו ולקח עץ א' וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חביריו וקרב אותם אחד אל אחד לך לעץ א' והי' לאחדים בידך וכאשר יאמרו אליך בני עמך לאמר הלא תגיד לנו מה אלה לך דבר אליהם כה אמר ה' הנה אני לוקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חביריו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתים לעץ א' והי אחד בידי כו', ויובן עפ"י מה שביארתי בספרי ע"י על מה שביקש חבקוק לגלות לו את הקץ, וביארתי שם שהבית שני נחרב מפני שנאת חנם וע"כ לא נתגלה הקץ שכל זמן שיהי' השטן מרקד בינינו בעון שנאת חנם הנה נראה שלא נרפא הנגע, עיי"ש וכמו שביארתי שם בענין ע"ז הי' דוה לבנו, צער גדול יש לאשה לאחר שמשמרת ימי נדתה חוזרת ומשמרת ימי זיבתה, שגלות ראשון בבבל הי' כמו נדה שמדאורייתא יש לה קצבה, וע"כ בכל יום מתקרבת לבעלה, אבל הזבה צריכ' מדאורייתא שבעה נקיים וע"כ אינה יודעת בכל יום, אעפ"י שסופרת יום א' בנקיים, אעפ"כ לאח"כ שרואה היא סותרת למפרע ע"ש באורך גם כתבתי שם כמו דאמרינן בנדה (דף לו) דדבר הגורם סותר, וע"כ כיון ששנאה חנם זה הי' דבר הגורם לחורבן הבית, וע"כ סותר, שהקנאה והשנאה שבינינו סותר המנין למפרע, אבל אם ימנו נקיים מזה העון של שנאת חנם לקרב הלבבות, אז יעלו למנין הנקיים כמו הזבה ויבוא הגואל, ונפוצות ישראל יקבץ, וא"כ עיקר העיכוב הוא רק שנאת חנם, והנה כל זמן ששנאת חנם בין ישראל. ע"כ אין יכול להיות קיבוץ גליות כיון שאף אם יהיו במקום א' מכל מקום הלבבות נפרדות משא"כ כשיהי' בין ישראל האהבה והאחדות אף שישראל מפוזרים וכמו דכתיב כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם, אעפ"כ כתיב היום חם בקולו תשמעו וכה"ג אמרינן בשבת (דף קד) א"ר אמי כתב אות א' בטברי' וא' בציפורי חייב כתיבה היא אלא שמחוסר קריבה והתנן כתב על שני כותלי הבית ועל שני דפי פנקס ואין נהגים זה עם זה פטור התם מחוסר מעשה דקריבה הכא לא מחוסר מעשה דקריבה, וא"כ אם כתב על שני לוחין כל א' בסוף הלוח הוי כתיבה אעפ"י שהם רחוקים זה מזה אעפ"כ הקריבה לא הוי מחוסר מעשה, אבל אם כתב על דף א' אך שהם רחוקים זה מזה וצריך לחתוך את מה שמפריד ביניהם לא הוי כתיבה וכן לענין קיבוץ גליות אף שישראל מפוזרים בכל כנפות הארץ והמה רחוקים זה מזה וכמו דכתיב כי בארבע רוחות השמים פרשתי אתכם, אעפ"כ היום אם בקולו תשמעו ובכל יום ובכל שעה יכול להיות עת הגאולה וה' יקבץ נדחנו מארבע כנפות הארץ ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים, משא"כ הפירוד שיש בישראל מחמת שנאת חנם התקוע בלב כל א' אשר מחמת זה חרב הבית שזה תלוי בבחירתינו זה הוי מחוסר מעשה וזהו המעכב את הגאולה: