אבי הנחל קנ

חמא איפשר דהוי כהן והי' אוכל מעשר בתורת קנסא, וכיון שהוא בתורת קנסא, א"כ הוי בכלל מתנות, או איפשר שהי' עני והי' אוכל מעשר בתורת קנסא לעניים, ומאן דרגיל בי' לא יכיל מיכל מבר נש כלום, שזהו בתורת מתנה, וע"כ לא רצה ליטול בתורת מתנה

ובזה יתיישב הא שאמר ר"ט עבידה עבדתי, פי' שאינו בתורת מתנה אלא בתורת עבודה, וכל שהוא בתורת עבודה מצי למישקל, וכמו דאמרינן בקידושין (דף עא) אמר ר' טרפון פעם א' עליתי אחר אחי אמי לדוכן והטיתי אצל כה"ג ושמעתי שהבליע שם בנעימת אחיו הכהנים, וא"כ האיך אכל התרומה, וע"ז אמר עבודה עבדתי שזהו עבודת מתנה. וא"כ אם הוא בתורת חלוקה מצי אכיל, אבל אם הוא בתורת קנסא הוי בכלל מקבלי מתנות, וכתיב שונא מתנות יחי', אבל באמת סובר ראב"ע דהכהן נוטל מעשרות מדין תורה קודם קנסא נמי וקנסא הוי רק לכהנים, ואפ"ה מצי שקיל דלא בעינן שיהא ראוי ליטול, אלא אפי' הוא אינו ראוי רק ליתן נמי מצי שקיל כמו דפליגי בזה בירושלמי, וא"כ כיון שמדין חלוקה שקיל, א"כ הוא לדידי' עבודת מתנה, וע"כ לא שייך בהא שונא מתנות יחי', אך דלפי"ז לוי לא מצי שקיל, וא"כ לא יוכל לעשות שליח, וע"ז אמר עקיבא בתרמילו ואנא חיי דאם ר' עקיבא רוצה לזכות בשביל עניים, זהו דווקא אם היא עני (וכפי' המהרש"א בח"א) לשיטתי' דר' עקיבא דבעינן ראוי ליטול, אבל אם הוא עשיר לא יוכל לזכות לעניים ואנא חיי דלדידי ס"ל דלא בעינן ראוי ליטול ונטל בתורת חלוקה דראב"ע סובר דלכהן וללוי, ולבתר קנסא הוא רק דווקא לכהן, וע"כ יכול ליטול בתורת חלוקה, ואע"ג דלא מצי משוי שליח דלא בעינן שיהא ראוי ליטול אלא רק מי שהוא בתורת נתינה, אך לדעת ר"ע אינו יכול לזכות לעניים רק אם הוא עני, וע"ז אמר עקיבא בתרמילו ואנא חיי ודו"ק

ע"כ אחיי ורעיי מה מאוד צריך לקיים מצות צדקה, וכמו שכתב הרמב"ם פ"י מה' מתנות עניים חייבים אנו להזהר במצות הצדקה כו' שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו לעשות צדקה וכמו שביארתי במ"א על הא דאמרינן בשבת (דף לב) בעון ביטול תרומות ומעשרות שמים נעצרים מלהוריד טל ומטר והיוקר הו' והשכר אבד ובני אדם רצין אחרי פרנסתן ואין מגיעין שנאמר כי' גם חום יגזלו מימי שלג שאול חטאו מאי משמע תנא דבי ר' ישמעאל בשביל דברים שצויתי אתכם בימות החמה ולא עשיתם יגזלו מכם מימי שלג בימות הגשמים ואם נותנים מתברכים שנאמר הביאו את כל המעשר אל בית האוצר כו' ולכאורה צריך להבין מהו שאומר כי גם חום יגזלו כו' בשביל דברים שצויתי אתכם בימות התמה כו' מהו דווקא בשביל דברים שצויתי אתכם בימות החמה, אך הענין יובן עפ"י מאי דאיתא בנדרים (דף פד) רבא אמר כאן במעשר עני המתחלק בתוך הבית דכתיב בי' נתינה ונתת ללוי ולגר כו' כאן במעשר עני המתחלק בתוך הגרנות וכתב הרא"ש כאן במעשר עני המתחלק בתוך הבית בספרי רמי קראי אהדדי דכתיב ונתת וכתיב והנחת בשעריך הא כיצד בימות החמה שמונח בגורן קרינן בי' והנחת בשעריך ואין בו טובת הנאה בימות הגשמים צריך להביאו לבית שלא יפסד בשדה קרינן בי' ונתת ויש בו טובת הנאה עכ"ל אלמא דמעשר עני בימות החמה אין בו טובת הנאה לבעלים, וע"ז אמר ציה גם חום יגזלו שיש בני אדם אעפ"י שנותנים מעשר אעפ"כ רוצים דווקא שיהי' להם טובת הנאה ליתן למי שירצו דווקא, וע"כ אינם רוצים ליתן המעשר לעניים בימות החמה שבימות החמה אין להם טובת הנאה ומשהין עד ימות הגשמים שאז יהי' להם טובת הנאה, ומזה הי' הקלקול שהי' מסייעים בבית הגרנות וכמו שביארתי על הא דכתיב ואתם שחתם את ברית הלוי, וע"ז אומר כי' גם תום יגזלו מימי שלג שאול חטאו בשביל דברים שצויתי אתכם בימות החמה יגזלו מכם מימי שלג שבימות החמה כיון שאין בזה טובת הנאה לבעלים צריך ליתן המעשר, וע"ז אמר ואם נותנים מתברכין פי' שלא יאמרו שעיקר הברכה הוא דווקא אם נותנים בעצמם, ואז הוא הברכה במעשה ידיהם אבל אם מניח לעני והעני נוטל מעצמו אינו מתברך כל כך, וע"ז אומר ואם נותנים מתברכים שנאמר הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די כו' שמביא ראי' דהא מלאכי הוכיחן ואמר הביאו את כל המעשר אל בית האוצר שלא יתנו בעצמם וכמו שביארתי שמחמת זה הי' הקלקול שהי מסייעים בבית הגרנות, וע"כ הוכיחן הנביא ואמר להם שיביאו את כל המעשר אל בית האוצר ושלא יחלקו בעצמם, וע"ז אמר שלא יאמרו שאם אינם נותנים ומחלקין בעצמם לא תחול הברכה במעשה ידיהם כל כך. ע"ז אומר ובחנוני נא בזאת כו אם לא אפתח לכם ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די וה' יתן לנו בזכות הצדקה ברכה וטובה אמן: דרוש לחג השבועות

גרסינן בפ"ט דשבת (ד' פ"ט) אמר ריב"ל בשעה שירד משה מלפני הקב"ה בא שטן ואמר לפניו רבש"ע תורה היכן היא כו' א"ל הואיל ומיעטתה עצמך תקרה התירה על שמך שנאמר זכרו תורת משה עבדי, ואמרינן בפ"ו דפסחים (ד' ס"ח) רב יוסף ביומא דעצרתא אמר עבדו לי עגלתא תילתא אמר אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא, והנה בספרי ע"י (דרוש י"ב) ביארתי שם על ענין מה שהקשה המ"א באו"ח (ס' תצ"ד) דלפי מאי דקיי"לן כר' יוסי דבז' בסיון ניתנה תורה וא"כ איך אמרינן בשבועות יום מתן תורתינו ועי"ש שנדחק מאוד בתירוצו, וכתבתי שם שאעפ"י שקבלת התורה הי' ביום השביעי דהא הוסיף משה יום א' מדעתו היינו קבלת התורה של ישראל לקבל התורה אבל מכיון שאמר הקב"ה היו נכונים ליום השלישי ואי לאו שדרש משה הי' התורה ניתנה ביום השלישי א"כ מאותו יום נתנה תורה לישראל שתהא התורה שלהם ואיך שישראל דורשין למטה כך הוא ההלכה למעלה שהתורה של ישראל הוא וע"כ דרש משה היום ומחר מפני שהתורה ניתנה להדרש, וא"כ הי' ביום הששי מתן תורה דהיינו שהתורה ניתנה לישראל להדרש כו' וע"כ אנו אומרים יום מתן תורתינו פי' שניתנה התורה לישראל ואיך שישראל דורשין למטה כך הוא ההלכה דהא משה דרש להוסיף יום א' והקב"ה הסכים עמו ולא שרתה שכינה עד יום השביעי, וא"כ מכיון שניתנה התורה לישראל ואיך שישראל דורשין למטה כך הוא ההלכה וזה הי' מאותו היום, וע"ז אמר רב יוסף אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקת פי' אי לאו האי יומא שמשה דרש להוסיף ולא הייני יכולים לומר עפ"י הדרש הלכה בתורה א"כ כמה יוסף איכא בשוקא דהא כמה שכתוב בתורה הכל יכולים להבין, אבל מחמת ההוא יומא שהוסיף משה יום א' מדעתו וע"כ כל חכם יכול לדרוש עפ"י דרש או עפ"י סברא לחדש הלכה בתורה, וזה הי' מההוא יומא שהוסיף משה יום א' מדעתו עיי"ש

ולכארה יותר נקדים תחילה מה שכתבתי עוד שם (דרוש י"ב) על הא דאמרינן ביבמות (ד' מ"ט) דמפני מה גרים מעונים בזמן הזה (בזמנים הקודמים) מפני ששהו עצמן להכנס תחת כנפי השכינה ואמרינן התם מאי קרא ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלמה מעם ה' אשר באת לחסות תחת כנפיו, והנה התוס' הקשו דהא רות בת בני של עגלון מלך מואב הי' וא"כ הי' זקינה עיי"ש, והנה יש ליישב עוד עפ"י המדרש עמך עמי לבטל עבודת כוכבים שלי, ואלקיך אלקי לשלם שכר פעולתי, ויובן עפ"י מאי דאמרינן בפ' השוכר את הפועל (ד' ס"ד) הדור יתבי וקא מיבעי להו דמי עבודת כוכבים ביד העובד כוכבים מהו מי תופסת דמי' או לא אמר להו ר"נ מסתברא דמי עבודת כוכבים ביד העובד כוכבים מותרין מדהנהו דאתא לקמי' דרבה בר אבוה אמר להו זילו זבינו כל מה דאית לכו ותו אתגיירו מ"ט משום דקא סבר דמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים מותר וכתבו התוס' ומה שלא הי' אומר להם לבטלה בשבירה ויכול למוכרה בגירות (בימים קדמונים) לפי שהי' דעתו