אבי הנחל קמח

א"כ לא יטלו בהם תרומות ומעשרות כי היו תחת חלק הארץ], ע"ז אומר והי' לה' מגישי מנחה בצדקה

עכ"פ הרי נתבאר שהלוים לא נוחלים ולא זוכים לעצמם בכח גופן, אלא הם חיל השם שנאמר ברך ה' חילו והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר אני חלקך ונחלתך, וכמו שכתב הרמב"ם שם ויהי' ה' חלקו ונחלתו כו' כמו שאמר דוד ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי, ומעתה נבאר הכתובים מה שהוכיחם (מלאכי ב) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא, ואתם סרתם מן הדרך הכשלתם רבים בתורה שחתם ברית הלוי. וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים לכל העם כו' והוא עפ"י מאי דאמרינן רפ"ד דבכורות (דף כו) ת"ר הכהנים והלוים והעניים המסייעים בבית הרועים ובבית הגרנות כו' אין נותנים להם תרומות ומעשרות בשכרן, ועליהם הכתוב אומר שחתם את ברית הלוי כו' וע"ז הוכיחן מלאכי להכהנים והלוים אשר מן הצורך הי' כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא, ואתם סרתם מן הדרך כו' שחתם ברית הלוי אומר ה' צבאות פי' שהי' מסייעים בבית הגרנות כדי שיתנו להם המתנות כהונה ולוי', אשר באמת הם מובדלים לעבודת ה' ואין להם לעסוק בכח גופן, אלא הם צריכים לעבוד עבודת ה', וישראל יתנו מנת להמחזיקים בתורת ה', והם שחתו ברית הלוי להיות מסייעים בבית הרועים ובבית הגרנות כל א' וא' כדי שיתנו לו המתנות כהונה ולא לאחר, וע"ז אומר וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים לכל העם פי' לישראל דכהנים ולוים לא איקרו עם כמו דאיתא בחולין (דף קל"א) מספקא לי' אי איקרו עם אי לא איקרו עם, ע"ז אומר וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים לכל העם, כפי אשר אינכם שומרים את דרכי ונושאים פנים בתורה

ובמ"א ביארתי על ענין ואתם שחתם את ברית הלוי פי' שהם השחיתו ברית הלוי שהתחילו להיות כהנים המסייעים בבית הגרנות והטעם איפשר לומר שסברו דתרומות ומעשרות בזמן בית שני הוא רק דרבנן וכמו דאיתא בתוס' יבמות (דף פ"ב) שהביאו הירושלמי שמעצמם התחייבו, וכמו דכתיב ואנחנו באים על החתום כו' עיי"ש וכמו שהבאתי בספרי ב"י ואמריכן בבכורות (דף כ"ז) אמר רבא תרומת חוצה לארץ אין בה עשים כהן המסייע בבית הגרנות ופירש"י תרומת ח"ל דרבנן הוא ויכול ליתן לכהן המסייע בבית הגרנות, וא"כ אי אמרינן דבבית שני הוי נמי דרבנן, ע"כ אין בזה משום כהן המסייע בבית הגרנות, וע"ז אומר ואתם שחתם את ברית הלוי פי' שאתם בעצמיכם השחיתו את ברית הלוי מחמת שרואים שאתם מסייעים בבית הגרנות וע"כ אומרים שהוא רק מדרבנן וע"כ מקילין בזה (ובמ"א ביארתי שע"כ לא רצו לעלות בבית שני שאמרו שכיון שאינם מדאורייתא ע"כ לא יתנו להם מעשרות וע"כ לא עלו) וע"ז אומר ואתם שחתם ברית הלוי כיון שאתם מסייעים בבית הגרנות, וע"כ אומרים כיון שהם מסייעים מחמת שהוא דרבנן ע"כ מקילים לעצמם ואינם רוצים ליתן כלל וכמו דכתיב היקבע אדם אלקים כי אתם קובעים אותי, ועוד ביארתי במ"א על הא דכתיב (מלאכי ב') כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו, כי עלאך ה' צבאות הוא ואתם סרתם מן הדרך הכשלתם רבים בתורה שחתם ברית הלוי אמר ה' צבאות וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים לכל העם כפי אשר אינכם שומרים את דרכי ונושאים פנים בתורה והוא כמו דאמרינן בבכורות (דף כ"ו) מ"ר הכהנים והלוים והעניים המסייעים בבית הגרנות כו' ואם עושין כן עליהם נאמר אתם שחתם ברית הלוי וע"כ הוכיחם כי שפתי כהן ושמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא פי' שהם צריכים להורות כהלכה ולא ישאו פנים והם נושאים פנים בתורה וחונפין בשביל המחנות לכן נבזים בזה מאוד כמו שאומר, וגם אני נתתי אתכם נבזים ושכלים וכמו דכתיב (מיכה ג') שמעו נא ראשי בית יעקב המתעבים כו' ראשי' בשוחד כו' וכהני' במחיר יורו שההוראה שלהם הוא בשביל המתנות]

וע"כ מחמת זה שהי' נבזים ושפלים לכל העם מחמת שהי' מסייעים בבית הרועים ובבית הגרנות, ע"כ לא רצו העם ליתן להם התרומות והמעשרות וע"כ כמו שהוכיח תחילה להכהנים והלוים שהתחילו לסייע בבית הגרנות כל א' וא' כדי שיתנו המתנות רק לו, אח"ז חזר והתחיל להוכיח את ישראל שמחמת זה שהכהנים והלוים נבזים, בעיניהם, וחדלו מליתן להם התרומות והמעשרות וע"ז אמר היקבע אדם אלקים כי אתם קובעים אותי, ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה, וע"ז אמר במארה אתם נארים כו', וע"ז אמר הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די, פי' שהוכיח אותם על שאינם ניתנים התרומות והמעשרות לכהן, וכל עיקר הטענה הוא מצד שהכהנים והלוים נבזים בעיניהם מחמת שמצוים בבית הגרנות לסייע כדי שיתנו לו המעשרות והתרומה, ומחמת זה חדלו העם מליתן להם, שאמרו המחזיק בתורת ה' יש לו מנת, וכמו שהוכיח תחילה להכהנים והלוים, וכמו שאמר וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים לכל העם, ע"ז אמר הביאו את כל המעשר אל בית האוצר פי' שלא יהי' לבעלים הטובת הנאה שיוכל ליתן למי שרוצה וגם הי' נותנים בבית הגרנות וע"כ הי' מסייעים להם בבית הגרנות ומשחיתים ברית הלוי שה' חלקו ונחלתו ואינו צריך לעשות השתדלות כי השם חלקו ונחלתו, ע"ז אמר הביאו את כל המעשר אל בית האוצר דהיינו לשכה כמו שכתבו התוס' ביבמות (דף פ"ו), וא"כ כיון שלא יוכלו ליתן למי שרוצים ממילא לא יהי' מסייעים בבית הגרנות, וע"כ מחמת זה העביר יוחנן כה"ג הוידוי מעשר מפני שאינו יכול לומר וגם נתתיו ללוי דהא דכתיב נתינה היינו טובת הנאה כמו דאיתא בנדרים (דף פ"ד) כאן במעשר עני המתחלק בתוך הבית דכתיב בי' נתינה ונתת ללוי ולגר מש"ה אסור לאתהנוי' פי' משום שיש לו טובת הנאה, כאן במעשר עני המתחלק בתוך הגרנות דכתיב בי' והנחת בשעריכך כו', וא"כ כיון דכתיב בי' נתינה יש בו טובת הנאה, וע"כ כיון שתיקן עזרא שהוא מלאכי כמו דאמרינן במגילה וכמו שכתבו התוס' ביבמות (דף פו) ד"ה לשכה, א"כ לא הי' להם טובת הנאה, מאחר שצריך שיביאו את כל המעשר אל בית האוצר, וע"כ לא יוכלו להתודות ולומר וגם נתתיו ללוי דנתינה היא טובת הנאה, וכיון שתיקן לשכה אין לו בהם טובת הנאה, וע"כ אמר הביאו את כל המעשר אל בית האוצר, וכ"ת שא"כ לא יהי' כדין שיהי' להם טובת הנאה, וע"כ לא יהי' להם ברכה במה שיתנו אל הלשכה ע"ז אמר להם והבטיחם בחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די, אעפ"י שתתנו אל הלשכה

וכ"ת דא"כ איך תיקן עזרה ניתן אל הלשכה שא"כ תתבטל מצות נתינה שלא יהי' לבעלים טובת הנאה, אך זה יבואר עפ"י הירושלמי (פי"א דנדרים ה' ג) ר"י ב"ח אמר אדם נותן מעשרותיו בטובת הנאה, ור' יוחנן אמר אין אדם נותן מעשרותיו בטובת הנאה מ"ט דר"י ב"ח ואיש את קדשיו לו יהי' כו' מתניתא פליגא על ר' יוסי בר"ח קונם כהנים ולוים נהנים לי יטלו ע"כ. (פי' אלמא דאין לבעלים טובת הנאה שאם הי' לבעלים טובת הנאה א"כ איך יטלו ע"כ הא קא מתהני מדידי') פתר לה באומר אי איפשי ליתן מתנה כל עיקר, (פי' שאימתי יש לו בהן טובת הנאה היינו דווקא באומר שאינו רוצה ליתן לכהן זה רק לכהן אחר, אבל אם אומר שאינו רוצה ליתן מתנה כל עיקר אין לו בהם טובת הנאה כלל, וע"כ אם אמר קונם כהנים ולוים נהנים לי יטלו ע"כ, פי' כיין שאינו רוצה ליתן לשום כהן ממילא אין לו בהם טובת הנאה כלל) תדע שהוא כן דתנן כהנים אלו ולוים אלו נהנים לי יטלו אחרים, (פי' אלמא דאם אינו רוצה ליתן לכהן זה רק לכהן אחר יש לו בהם טובת הנאה), ועיין בנדרים (דף פה) רבא אמר שאני תרומה דה"ט דיטלו ע"כ משום דתרומה לא חזו אלא לכהנים וכיון דקא אתי למיסרה עלי' שוי' עפרא בעלמא, ועיין בספרי ע"י (ד' יב) במה שביארתי בזה הכתוב ואיש אשר יתן לכהן לו יהי' פי' שאם רוצה ליתן אז לו יהי' פי' שיהי' לו בהם טובת הנאה, כמו דדריש הירושלמי מאיש את קדשיו לו יהי' דהיינו שיהי' לו בהם טובת הנאה והיינו דווקא אם יתן לכהן דהיינו שרוצה ליתן לשום כהן, אבל אם אינו רוצה ליתן לכהן כלל, אז מפסיד הטובת הנאה ואין לו בהם טובת הנאה כלל, וע"ש מה שתירצתי על קושי' המהרי"ט בסנהדרין (דף קיב)

ומעתה כיון שביארתי שאם אין רוצה ליתן לכהן כלל, אז מפסיד הטובת הנאה ואין לו בהם טובת הנאה כלל ע"ז אמר מלאכי היקבע אדם אלקים כי אתם