אבי הנחל קמז

וע"כ נ"ל דכך צריך לגרוס בירושלמי (שם) ר' אילא בשם ר' יוחנן כמ"ד אין נותנים מעשר לכהונה ופי' דמדאורייתא אין נותנים לכהונה כלל, וע"ז אומר הדא מסייע לר' יוחנן בחדא ופליגי עלי' בחדא, פליגא עילוי' דתנן וכן בת כהן ללוי לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר, ניחא בתרומה לא תאכל, במעשר ממ"נ כהנת היא תאכל לוי' היא תאכל, (פי' דתנן ביבמות (דף פ"ו) וכן בת כהן ללוי לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר ומקשה ניחא בתרומה לא תאכל, משום דמאורסת ללוי, אלא אמאי לא תאכל במעשר דממ"נ תאכל דבשלמא אי אמרינן דמדאורייתא נותנים לכהונה, דכהנים איקרי לוים, וא"כ לבתר קנסא הוא רק לכהנים, וע"כ כיון שהיא מאורסת ללוי ע"כ לא תאכל, אבל לדברי ר' יוחנן שאומר כמ"ד אין נותנים מעשר לכהונה. א"כ מדאורייתא אין נוטלים הכהנים כלל וא"כ לבתר קנסא נוטלים הכהנים עם הלוים וא"כ בת כהן שהיא מאורסת ללוי אמאי לא תאכל ממ"נ אם בתורת כהונה או בתורת לוי', א"כ ממ"נ תאכל, וכה"ג מקשה הש"ס דילן ביבמות (דף פ"ו) במאי אוקימתא כר' מאיר אימא סיפא בת לוי מאורסת לכהן כו' לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר הכא מאי זרות איכא, עכ"פ לדעת הירושלמי מוכח דמתניתא פליגא עלי' דר' יוחנן דמתניתין מוכח כמ"ד דנותנים מעשר לכהונה, וע"כ לבתר קנסא הוא דווקא לכהן. וע"כ לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר וכ"ת א"כ איך תנן התם במתניתין וכן בת לוי לישראל לא תאכל במעשר, הא לבתר קנסא לא שייך מעשר ללוים לדעת הירושלמי דס"ל דמתניתין סברה דנותנים מעשר לכהונה מדאורייתא וא"כ לבתר קנסא הוא רק לכהנים, דאיפשר לומר דהיינו במה שהלוי אוכל משלו, וכמו דאמרינן בחולין (דף קל"א) אימר דקנסינהו עזרא דלא יהבינן להו למשקל מינייהו מי אמר

וע"כ הדא מתניתין (פי' דיבמות) פליגא על דר' יוחנן והדא מתניתין מסייע לי' דאמר כולן לשבח, א"כ הא דביטל ריב"ז הודאת מעשר הוי לשבח והטעם שביטל הוא משום דרחמנא אמר דניתוב ללוים ואנן קא יהבינן לכהנים וא"כ מוכח מזה כר"י דאין נותנים מעשר לכהונה פי' מדאורייתא דמדאורייתא לא אקרי כהנים לוים, וע"כ ביטל וידוי מעשר דאיך יתודה וגם נתתיו ללוי, כיון שהוא נותן לכהן, ומדאורייתא לא מקרי כהן לוי, אבל לדברי ריב"ל שאומר דמדאורייתא נותנים מעשר לכהונה, וא"כ מדאורייתא אקרי כהנים לוים, וא"כ אמאי אינו יכול להתודות וגם נתתיו ללוי כיון דמדאורייתא נמי הכהן נוטל ואעפ"כ הוא מתודה וגם נתתיו ללוי, וא"כ אמאי לבתר קנסא דקנסינהו שלא ליתן רק לכהן, [וכפו שכתבו התוס' ביבמות (דף פ"ו) שזהו הנ"מ בין ר"א ב"ע לר"ע ובכתובות [דף כ"ו עיי"ש], אמאי לא יוכל להתודות, וע"כ אמר ריב"ל דיש מהן לגנאי ויש מהן לשבח וההיא דוידוי מעשר הוי גנאי

וע"כ פריך אח"כ ויתודה א"ר הילא כעס הוא לפני המקום מי שאומר עשיתי והוא לא עשה מעתה מי שהוא מפריש יתודה ומי שאינו מפריש לא יתודה, כהדא דתני עד השקיפה הי' אומרים בקול נמוך מכאן ואילך היו אומרים בקול גבוה פי שמקשה הירושלמי דא"כ דאמרינן דמתניתין מסייע לר' יוחנן מהא דריב"ז ביטל וידוי מעשר מוכח מזה דס"ל דמדאורייתא אין נותנים מעשר לכהונה, וע"כ כיון שנותנים אח"כ לכהן ע"כ לא יוכל לומר וגם נתתיו ללוי ע"ז מקשה דהא כיון דקודם קנסא הוא רק לכהנים, וא"כ לבתר קנסא הוא בין לכהנים בין ללוים, וכמו שכתבו התוס' בכתובות (דף כ"ו) מעתה מי שהוא מפריש יתודה ומי שאינו מפריש לא יתודה, פי' מי שנותן לכהן לא יתודה, אבל מי שנותן ללוי יתודה, דהא לבתר קנסא נותנים בין לכהן בין ללוי, ע"ז אומר עד השקיפה הי' אומרים בקול נמוך מכאן ואילך היו אומרים בקול גבוה, והטעם נראה לי כמו דאמרינן בסוטה (דף ל"ב), אדם אומר שבחו בקול נמוך וגנותו בקול רם, שבחו בקול נמוך מן וידוי המעשר ופירש"י שבחו לא עברתי ממצותיך, וגנותו בקול רם ממקרא ביכורים, וע"כ עד השקיפה שהוא שבחו הי' אומר בקול נמוך, ולאח"כ כשהי' מגיעין להשקיפה הי' אומרים בקול רם], וע"כ כיון שיש שנותנים לכהן ויש שנותנים ללוי ע"כ ביטל ריב"ז וידוי מעשר כדי שלא יהיו נראה חלוקות משום לא תתגודדו שהללו מתודים והללו אין מתודים, כן נ"ל פי' הירושלמי בכל הסוגי' והוא דלא כמו שפירש המפרש מהרא"פ עיי"ש

ולי הי' נראה לומר דלמ"ד דכהנים איקרו לוים מדאורייתא, וא"כ קשה דאמאי ביטל וידוי מעשר כיון שיכול לומר וגם נתתיו ללוי וכמו שהקשו התוס' ביבמות (דף פ"ו) וכן הירושלמי לפי מה שביארתי שאומר דמתניתין מסייע לר' יוחנן שאין נותנים מעשר לכהונה דהטעם הוא כמו שהוכיחם (מלאכי ב) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא ואתם סרתם מן הדרך הכשלתם רבים בתורה שחתם ברית הלוי אמר ה' צבאות, וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים לכל העם כפי אשר אינכם שומרים דרכי ונושאים פנים בתורה

ויתבאר עפ"י מה שכתב הרמב"ם (פי"ג מה' שמיטה ויובל) כל שבט לוי מוזהרין שלא ינחלו בארץ כנען וכן הם מוזהרים שלא יטלו חלק בביזה בשעה שכיבשו את הערים שנאמר לא יהי' לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה בישראל, חלק בביזה ונחלה בארץ, וכן הוא אומר בארצם לא תנחל וחלק לא יהי' לך בתוכם בביזה, וכן לוי או כהן שנטל חלק כו' יראה לי שאין הדברים האלו אמורים אלא בארץ שנכרתה ברית לאברהם וליצחק וליעקב וירשוה בניהם ונתחלקה להם, אבל שאר כל הארצות שכיבש מלך מימלכי ישראל הרי הכהנים והלוים באותם ארצות ובביזתן ככל ישראל, ולמה לא זכה לוי בנחלת א"י ובביזתה עם אחיו מפני שהובדל לעבוד את ה' ולשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים שנאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל לפיכך הובדלו מדרכי העולם לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכים לעצמם בכח גופן אלא הם חיל השם שנאמר ברך ה' חילו והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר אני חלקך ונחלתך ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' ולשרתו ולעובדו לדעת את ה' והולך ישר כמו שעשהו האלקים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם ה"ז נתקדש קדש קדשים ויהי' ה' חלקו ונחלתו לעולמי עולמים ויזכה לו בעוה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים וללוים הרי דוד המלך ע"ה אמר ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי וע"ש במה שהשיג הראב"ד על הרמב"ם שא"כ לא יטלו תרומות ומעשרות כי הם היו תחת חלק הארץ, ועיין במ"ל שהביא בשם הסמ"ג הא דאמרינן בב"ב (דף קכ"א) שלעתיד לבוא יתחלק הארץ לי"ג חלקים וחלק לוי יטלו ג"כ בחלק הארץ, [ואיפשר דהרמב"ם קאמר לימות המשיח וס"ל דהא דאמרינן בב"ב (דף קכ"א) היינו לעתיד והרמב"ם לטעמי' דס"ל בה"מ כשמואל דאמר אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שיעבוד כו', עכ"פ בחלוקה דלעתיד יטלו שבט לוי ג"כ חלק והטעם איפשר לומר משום דתחילה היו ע"י כיבוש וטורח מלחמה, וע"כ שבט לוי מפני שהובדלו לעבודת ה' לא הי' הולכים במלחמה, ולא הי' בני כיבוש מלחמה רק לעבוד עבודת ה' וכמו שכתב הרמב"ם שלפיכך הובדלו מדרכי העולם לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמם בכח גופן, ע"כ לא הי' נוטלים חלק בארץ, אבל לעתיד שיהי' לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות, ע"כ יטלו ג"כ חלק בארץ. והנה משמעות הרמב"ם שכל המתנות שנטלו הכהנים והלוים היו מפני שהובדלו לעבוד עבודת ה' ולשרתו, וע"כ לא הי' להם חלק בארץ, וכמו שכתב הרמב"ם שהובדלו מדרכי העולם כו' אלא הם חיל ה' שנאמר ברך ה' חילו והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר אני חלקך ונחלתך, וא"כ לעתיד לבוא שיטלו חלק בארץ, ואעפ"כ יהי' עובדי השם ויהי' זוכין במתנות כהונה ולוי' וע"ז נאמר וטהר את בני לוי וזקק אותם כזהב וככסף והיו לה' מגישי מנחה בצדקה פי' בצדקה שהקב"ה עושה עמהם צדקה כמו דאמרינן בקידושין צדקה עשה הקב"ה כו' פי' אעפ"י שנוטלים חלק בארץ, ואעפ"כ יזכו במתנות בתורת צדקה, פי' אעפ"י שאין צריכין עוד כיון שיש להם חלק בארץ, וא"כ לפי"ז אין להם זכות במתנות כהונה [וכמו שהקשה הראב"ד על הרמבם א"א