אבי הנחל קמג

היא או לאו, כמו דאמרינן התם בב"ב היא גופא קא מסתפקא לי', ה"ל למיפשט מחלה דאמרינן בכתובות (דף כה) בבואכם משונה ביאה זו שכל ביאות האנורות בתורה כו' דהיינו שכתחייבו מיד זה נאמר מיד לאחר מרגלים כמו שהבאתי המדרש בספרי ע"י (דרוש חד) ויתאבלו העם מאוד באותה שעה אמר הקב"ה למשה בא ורצה אותם העניים שכבר יצא לבם מאליהם אמר לפניו רבש"ע במה ארצם א"ל צא ורצם בד"ת שנאמר דבר אל ב"י, כי תבואו, ואיתא במדרש כך פתח ר' תנחום זאת הפ' של נסכים שנאמר או לאיל תעשה מנחה ויין לנסך חצי ההין ומכאן והילך והי' באכלכם מלחם הארץ ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה הרי חלה למשטה ונסכים למעלה כך פתח ר' חנינא לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך מהו כי כבר רצה אלקים את מעשיך זו הכנסת ישראל לארץ עיי"ש בספרי ע"י מה שהארכתי בזה, וא"כ כיון שנתחייבו מיד בחלה א"כ מוכח שירשו למפרע דאלו"ה גידולי פטור הם, ואיך חייב בחלה ע"ז אמר ר' חידקא שמעון השקמוני הי' לו חבר מתלמידי ר' עקיבא פי' ור"ע סובר דפירות ח"ל שנכנסו לארץ חייב במעשרות, וא"כ אין ראי' מחלה דאפי' לא ירשו למפרע מ"מ חייב בחלה, דה"ל כפירות ח"ל שנכנסו לארץ, וע"כ איפשר לומר דאין א"י מוחזקת, וע"כ נסתפק משה]

וע"ז מתמה ר' יוסי בירושלמי דאיך מותיב ר"ע לר"א והוא מקבל מיני' הא לר"א ודאי למפרע ירשו, דהא איהו אמר שהילוך קונה והראי' מאברהם שאמר לו התהלך בארץ, והוא קנה א"י וא"כ ודאי הקנין למפרע, דאלו"ה לא הי' קונה בחזקה על לאחר זמן וכמו שביארתי, וא"כ לפי"ז כיון שלר"א הי' הקנין בחזקה, אי איפשר לומר כמו שכתב הפר"ד שהשאיר ה' זכות שיזרעו עד שיעקרו ז' עממים דא"כ איפשר שלא הי' הקנין מועיל, וכמו שכתב המ"ל בעצמו ברמב"ם (פ"א מה' מכירה ה' ה' ח) שכתב ושמעתי שחכמי הדור שלפני נסתפקו במשכיר בית לזמן קצוב ואח"כ רצה להשכירה או למוכרה לאחר שיכלה הזמן הראשון אי מהני לשני קנין חזקה דנעל גדר ופרץ כיון שזו הבית קנוי' לראשון לכל תשמישיו, וא"כ כיון שקנוי לאחר לשכירות איפשר דלא מהני חזקה, וא"כ אם נתן להם רשות לזרוע, א"כ איך מהני חזקה, ודוחק לומר דזהו דווקא בחזקה דנעל גדר ופרץ, אבל לא בהילוך דעל הילוך ליכא הקפדה, דהא התוס' כתבו בב"ב (דף נח) דעל הילוך נמי יש הקפדה בחצר רק בבקעה ליכא הקפדה

אך איפשר לומר דלא דמי להא שכתב המ"ל שנחלקו בזה חכמי הדור דהיינו דווקא בשכירות דשכירות ליומי' ממכר הוא, משא"כ אם הזכות הוא רק לפירות, ע"כ איפשר לומר דמהני חזקה]

ובזה יתבאר המדרש שהבאתי בספרי ע"י וישלח אותם משה א"ל אל תכניסו כגנבים, אם יאמרו לכם על מה באתם אלינו אמרו להם על ה' תאינים על ה' רימונים ועל אשכול א' של ענבים אם יאמרו לכם שמא לעקור עבודת כוכבים באתם ולקוץ אשירה באתם אמרו להם לאו, נכנסו כשלוחים ויצאו כחמורים הגיעו לחברון ונטלו משם ה' תאינים וה' רימונים ואשכול א' של ענבים צוח בהם תלמי ונפלו על פניהם ארצה התחילו מנפחים בפניהם ומיישבים באפם עד שנתיישבה דעתם עליהם אמר להם על מה באתם והלא העולם כולו של אלקיכם הוא ולמי שהוא רוצה הוא נותן שגרום בשלום ולא הרגום ובשכר זה שייר כו'

ועיי"ש שביארתי שכל א' נטל א"י בחזקה אברהם קנה א"י בהילוך, ויעקב אבינו במה שקיפל לו הארץ ואמר הארץ אשר אתה שוכב עלי' לך אתננה, ואמרינן המציע מצעות בנכסי הגר קנה, ע"ש באורך ומשה רבינו רצה ליטול א"י בחזקה של פירות, וכמו דאמרינן בב"ב (דף לו) אמר רב יהודה האי מאן דנקיט מגלא ותובילא ואמר איזל ואגזרי' לדיקלא א דפלני' דזבנא מיני' מיהימן לא חציף אינש למיגזר דיקלא דלאו דילי', והנה ידוע דחזקה היינו דווקא אם קונה פירות בפרהסי' ואינו מתיירא משום אדם כמו דאמרינן לא חציף אינש למיגזר דיקלא דלאו דילי' ומזה מוכח שהוא שלו ודווקא אם אוכלו כדרכו וכמו שכתבו התוס' בשבועות (דף ט"ו) בד"ה עביד אינש כו' וע"כ כתיב והימים ימי ביכורי ענבים, וע"כ אמר להם משה כשתכנסו לא"י אל תכניסו כגנבים פי' כאדם הנוטל פירות בפחד ומתיירא שלא יראו הבעלים דזו לא הוי חזקה והוכחה שהיא שלהם, ומסתמא אינכם חזקים באמונה שלימה שא"י היא מוחזקת בידכם עיי"ש באורך, וזהו דווקא אם ירשו למפרע וגם הפירות באמת שלהם, אבל אם הפירות אינם שלהם א"כ אין זו חזקה, וע"כ אמר להם אם יאמר לכם שמא לעקור עכומ"ז או שמא לקוץ אשירה באתם אמרו להם לאו, שאם הגידולים למפרע הוא של ישראל א"כ אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, שהם לא ידעו מזה דכיון דעבדו ישראל לעגל גלו דעתיי' דניחא להו [ובמ"א ביארתי שע"כ נשתטח כלב על קברי אבות כמו דאמרינן בסוטה (דף לד) דהיינו להחזיק בירושה אפי' הגידולין שלאחר שכתבו לאברהם ולאחר מיתה, וכמו שביארתי במ"א שירושה שהיא בעצמות ונק' ירושה נוטלים בראוי ג"כ לאפוקי ירושה שבאה ע"י מעשים כמו ירושת הבעל ומבואר במ"א]

וא"כ כיון שביארנו שמחמת שאמר לאברהם ונתתי לזרעך אחריך ולא אתן ע"כ ירשו גם האילנות והזרעים למפרע, בזה יובן הירושלמי שהבאתי בספרי ע"י (ס' ט"ו) דשם בירושלמי אומר בעי ר' יונה קמי' דר' ירמי' בשעה שנכנסו ישראל לארץ ומצאו קמה לחה מהו שתהא אסורה משום חדש, א"ל למה לא, עד כדין לחה אפי' יבישה, א"ל אפי' יבישה אפי' קצורה מעתה אפי' חיטין בעלי', כן אני אומר לא אכלו ישראל מצה בליל פסח כו' ממה שהי' תגרי עובדי כוכבים מוכרים להם וכר' ישמעאל דר' ישמעאל אומר כל ביאות שנאמרו בתורה לאחר י"ד שנה נאמר שבע שכיבשו ושבע שחילקו, ועיין בספרי ע"י שם שהשאלה הוא כמו בעי' דר' ירמי' בחולין (דף י"ז) דאיברי בשר נחירה שהכניסו ישראל לארץ מהו ועל דרך זה בעא מיני' דקודם ביאתן לא"י לא נאסר חדש, וע"כ כשנאסר אח"כ חדש אם נאסר למפרע כיון שלא הי' ענין עומר עד כניסתן שיתירן, וא"ל שנאסרו כל התבואות אפי' חטין בעלי' ושאלו א"כ לא אכלו ישראל מצה בלילי פסח, ועיי"ש בארוכה, וע"ז משני לי' ממה שהי' תגרי עכומ"ז מוכרים להם וביארתי שם דהאי תירוץ הוא שייך למה שאומר עוד וכר' ישמעאל דאמר כל ביאות שנאמרו בתורה לאחר שבע שכיבשו ושבע שחילקו, דאלת"ה אלא דהתירוץ הוא ממה שתגרי כו' דאין חדש נוהג בשל עכומ"ז א"כ לא יספיק התירוץ השני מה שאומר וכר' ישמעאל דאמר כל ביאות שנאמרו בתורה הוא לאחר שבע שכיבשו ושבע שחילקו דא"כ לדידי' נמי קשה כיון דתחילה לא הי' חדש נוהג, וא"כ כיון שלא הי' נוהג לא הי' להם היתר, וא"כ נאסר אח"כ כל תבואות למפרע, וא"כ תקשה דאיך אכלו ישראל מצה, ע"כ ביארתי בספרי שם דהתירוצים שייכים אהדדי וכר' ישמעאל דאמר כל ביאות שנאמרו בתורה לאחר שבע שכיבשו, וא"כ כיון דס"ל דמושבות לאחר ירושה וישיבה משמע, א"כ אין חדש נוהג בח"ל, וכמו דאמרינן בקידושין (דף ל"ז) מאן תנא דפליג עלי' דר"א ר' ישמעאל הוא, ופירש"י דשמעינן לי' דאמר מושב לאחר ירושה וישיבה משמע, ואין חדש נוהג אלא בארץ, וע"כ הא דקאמר ממה שתגרי עובדי כוכבים מוכרים להם היינו בח"ל, וכר' ישמעאל דאמר כל ביאה שנאמרו בתורה הוא לאחר שבע שכיבשו ולדידי' אין חדש נוהג בח"ל, וע"כ אכלו מחוצה לארץ

אבל אכתי אינו מספיק דאכתי תקשה דלר"א ולר"ע דאמרי דמושבות כל מקום שאתם יושבים משמע לא אכלו ישראל מצה בלילה פסח, ומשמע דפשיטא לי' להירושלמי דאכלו מצה, וא"כ תקשה דלר"א ור"ע איך אכלו ישראל מצה: ע

ע"כ נ"ל בהקדם תחילה מה שהקשה הט"א על הא דאמרינן בר"ה (דף י"ג) ממחרת הפסח אכיל מעיקרא לא אכיל וקשה דהא אפי' דבר טמא אשתרי להו בז' שכבשו כ"ש בחדש דהא אמרינן בפ"ק דחולין (דף י"ז) בעי ר' ירמי' איברי בשר נחירה שהכניסו ישראל עמהם לארץ מהו ומתמה אלימא בז' שכבשו השתא דבר טמא אשתרי להו דכתיב בתים מלאים כל טוב ואמר רב קדלי דחזירי בשר נחירה מיבעי, ומשני אלא לאחר מכאן, ואיבעית אימא לעולם בשבע שכיבשו כי אשתרי להו שלל של כותי' דידהו לא אשתרי, וכתב דניחא שפיר דאע"ג ג דאמרינן קצירכם אמר רחמנא ולא קציר כו', אעפ"כ יש בזה חלק מישראל ג"כ ודידהו לא אשתרי, וא"כ לפי מה שביארתי דהסוגי' דע"ז (דף נ"ג) סובר דכל הגידולים הי' של ישראל א"כ בודאי דידהו לא אשתרי

ובזה יתיישב הירושלמי דהירושלמי מסמיך הבעי' דר' יונה לאחר שאומר תמיהני איך ר"ע מותיב את