אבי הנחל יד

נזיר שאין קדושתו קדושת עולם, ואל יטמא כהן שקדושתו קדושת עולם, והנה בספרי נ"י (ס' ט) הבאתי הירושלמי (פ"ז דנזיר) הגע עצמך שהקדישו אביו מרחם זו תורה וזו אינה תורה, פי' וע"כ יטמא נזיר ואל יטמא כה"ג, ופירש הק"ע דקטן שהדירו אביו אינה תורה, אלא הלכה היא בנזיר כמו דאיתא בנזיר (דף כט) דהלכה היא בנזיר, וביארתי שם שאין הפי' כך אלא דנזיר סתם הוא מן התורה שלשים יום, ואעפי' שהקדישו אביו, אעפ"כ אינה תורה רק מצד הקבלה וכמו שאם הי' מקבל עליו כמה נזירות, וכמו שאומר הריני נזיר מלא הבית או מלא הקופה בנזיר (דף ח) ע"ז אומר זו תורה פי' דבכהן עיקר הקדושה הוא קדושה עולמית, משא"כ בנזיר דעיקר הנזירות לא הוי אלא שלשים יום, ואעפ"י שמקבל עליו יותר אינו תורה ע"ש שהארכתי בזה

וא"כ קדושת כהן חמור יותר מקדושת נזיר דקדושת כהן הוא קדושת עולמית משא"כ בנזיר ואפי' אם הדירו אביו מרחם זו תורה וזו אינה תורה שזהו רק מצד הקבלה, אבל לא בעצם, וא"כ איפשר לומר אעפ"י דעל כהן מוזהר בקטנותו משא"כ בנזיר, אבל בנזירת שמשון כיון שהוא מן הבטן ועד יום מותו, א"כ ה"ל קדושה עולמית, ועוד שביארתי שנזירת שמשון כיון שמקבל עליו הוי כמו קדושה עצמית, וע"כ לא מהני שאלה בנזירת שמשון וא"כ לפי"ז כיון דקדושתו דמי לקדושת כהן הרי מוזהרין עליו אפי' בעדנו נער וקטן לשומרו מטומאה, והא דלא מיבעי להירושלמי אם יש לפניו נזיר שמשון וכהן מי קודם, זה אינו דהא נזיר שמשון מותר להטמא למתים אבל בעצם הקדושה הוא קדוש בקדושה עולמית, וע"כ מצוים עליו אפי' בעודנו נער ג"כ, כמו בקדושת כהן, והנה איתא במדרש כי נזיר אלקים יהי' הנער מן הבטן ועד יום מותו היא הוסיפה עד יום מותו לפי שלא ידעה מה שעתיד, אבל המלאך שהי' יודע שעתיד הוא לאבד נזירתו ע"י דלילה לכך לא אמר עד יום מותו ומנוח' הבין מדברי אשתו שמה שאמרה ועד יום מותו זהו מדברי עצמה. לפי מה שהבינה בדברי המלאך, אבל המלאך לא אמר לה עד יום מותו, וע"כ נסתפק מנוח שאולי מה שהבינה שצריך לשמור הנער וגם שצריכה שתשמור היא את עצמה בעת הריון היינו לפי הבנתה בדברי המלאך שיהי' נזיר אלקים מן הבטן עד יום מותו, וע"כ דמי קדושתו לקדושת כהן, וכיון שדמי קדושתו לקדושת כהן שקדושתו קדושת עולם אבל לפי דברי המלאך אולי לא יהי' נזיר עולמית, וע"כ כיון שלא יהי' נזיר עולמית, ע"כ אינו צריך לשמור את הנער בעודנו קטן, ועוד נסתפק שאפי' אם יהי' נזיר עולמית אולי הוא מצד נדר, ולא דהוי כמו נזיר סתם, וא"כ לא הי' אסור במשרת וכמו דאמרינן בפ"ו דנדרים (דף נ"ב) דהנודר מן היין מותר בתבשיל שיש בו טעם יין, אבל הנזיר אסור במשרת נמי מחמת נזיר, וא"כ בנזירות שמשון אי אמרינן שאינו אסור רק מחמת נדר א"כ מותר במשרת ענבים, ולא כמו נזיר סתם

וע"כ בקש שיבוא נא עוד אלינו ויורנו מה נעשה לנער היולד פי' מיד שיולד אם צריכים לשומרו בענין נזירות או לא, ע"כ כשבא המלאך כתיב ויאמר מנוח עתה יבוא דבריך מה יהי' משפט הנער ומעשהו, וכמו דאיתא במדרש שהנשים אינם בנות הוראה כו' שמא חלפה בדברים או פיחתה או הותירה וכמו שביארתי שלא ידע בענין שאמרה כי נזיר אלקים יהי' הנער מן הבטן ועד יום מותו, אם זהו דבריה או מדברי המלאך, וע"כ נסתפק אם צריך לשמור את הנער בעודנו קטן מדברים האסורים בנזיר ועוד אי אפשר לומר שכונת מנוח הי' שאמר עתה יבוא נא דבריך מה יהי' משפט הנער ומעשיהו, כי' שמזה יבין אם יהי' בנזירותו כל הימים לא שאם יאמר שצריך לשמור את הנער בעודנו קטן, א"כ מסתמנא הוא קדוש בקדושת עולמית. ולא יופסק נזירותו, אבל אם לא יצטרכו לשמור בעודנו קטן מסתמא אין קדוש קדושת עולמית, וע"כ א"צ לשומרו בעודו קטן ואם ישאלו אם ישלים נזירותו, איפשר שלא אמר לו דאילו צדיק ורשע לא קאמר וע"כ שאלו אם צריך לשמרו בעודנו קטן כדי שמזה יבין מה יהי'משפט הנער ומעשיהו] ובמ"א ביארתי שעוד נסתפקו מפני שהמלאך אמר ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר אלקים יהי' כו' וא"כ לא הזהיר רק עלי' שלא תשתה יין ולא תאכל כל טמא, אבל על שמשון לא הזהיר רק ומורה לא יעלה על ראשו. וע"כ סברה באמת הוא נזיר אך היא אינה צריכה לשומרו (ואיפשר דאפי' למספי לי' בידים נמי (ועיין ט"ז או"ח ס' שמג דאין האזהרה אלא על ב"ד רק שבמ"א ביארתי שלא נראה לי דבריו בזה) רק שמורה לא יעלה על ראשו שבזה ודאי אסורה כיון שהוא נזיר ואמרינן בנזיר (דף מ"ד) שבתגלחת עשו בה מגלח כמתגלח (משא"כ בשאר איסורי נזיר עיי"ש) וע"כ בודאי אסורה להעביר תער על ראשו כיון שבאמת הוא נזיר מן הבטן אלא שהוא קטן אפ"ה כיון דבתגלחת עשו המגלח כמתגלח אסורה להעביר תער על ראשו כמו דאמרינן בנזיר (דף נ"ז) לענין הקפה דהמקיף את הקטן חייב עיי"ש, וע"כ נסתפקה אם היא צריכה לשמור הנער (ועיין בנזיר דף כ"ט איש חייב לחנך כו' ואין האשה חייבת לחנך את בנה)

וע"ז כתיב ויאמר מלאך ה' אל מנוח מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר פי' שאמר מה הוא הספק שלהם שכיון שאמר אל האשה שהיא צריכה לשמור א"ע בעת הריון, א"כ ודאי שצריכה לשמור את הנער אח"כ אפי' בעודנו קטן, וכמו כהן שקדושתו קדושת עולמית, וע"ז אמר לה מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר היינו שצריכה לשמור א"ע מכל כו' כל אשר צוותי' תשמור וכמו דאיתא במדרש מה שאמר לה ומורה לא יעלה על ראשו היינו שצריכה לשמור את הנער אפי' בעודנו קטן היא ג"כ מוזהרת עליו לשמור שקדושתו קדושה עצמית כמו כהן, ואעפ"י שנתקלקל אח"כ היינו מפני שלא שמר הנזירות כראוי, אבל אעפ"כ הוא קדוש בקדושה כמו כהן, וכמו שביארתי שע"כ לא מהני שאלה, ומה שהאריך בלשונו ואמר מכל אשר יצא מגפן היין לא תאכל הוא על ענין הספק הב' שנזירותו הוא לא כמו נדר שלפי זה הי' מותר במשרת ענבים כמו שהוכיח מזה המהרי"ט בתשובה שנזירות הוא אסור מדין תורה ולא מצד נדר שאם מצד הנדר הי' מותר במשרת ענבים, וכמו דאיתא בנדרים (דף נ"ב) שהנודר מן היין מותר בתבשיל שיש בו טעם יין, וע"כ אמר המלאך שנזירות שמשון אעפ"י שאין בו קרבן כמו נזירות סתם, וא"כ יש לומר שהוא רק כמו נדר (וכמו שכתבתי בספרי כ"י (ס' ט') לדעת הירושלמי] וע"ז אמר המלאך שהנזירות שמשון הוא מתורת נזירות ואסור במשרת ענבים ג"כ, וע"ז אמר מכל אשר יצא מגפן היין לא תאכל אפי' במשרת שהוא הוי כמו נזיר סתם ובפשיטות יותר יש לבאר עפ"י מה שכתב המהרי"ט שאם נזירות שמשון הוא דומה לנדר, ולא כמו נזירות סתם א"כ לא הי' מצטרף בנזירות שמשון דברים האסורים בנזיר אבל אם הוא כמו נזירות סתם מצטרפין, כמו דאיתא בנזיר (דף ד'), ולרבנן נמי הכתיב מכל אשר יעשה מגפן היין לימד על איסורי נזיר שמצטרפין זה עם זה, אשר יעשה משום דכיון דקבעה עליו התורה דיני נזיר ע"כ מצטרפין כל איסורי נזיר אבל אם הוא מחמת נדר אז אין מצטרפין, וכמו דאיתא בשבועות (דף כ"ב) עיי"ש, אלא ודאי שהוא מתורת חובה שקבעתה עליו התורה חובת נזיר, וע"כ הוי כמו איסור א' ומצטרפין, ומוכיח מזה שנזירת שמשון הוי כמו נזיר סתם ולא כמו נדר, וע"כ כיון שנסתפק מנוח אי הוי כמו נזירת סתם או דהוי כמו נדר, וע"כ אמר מנוח יבוא נא עוד אלינו ויורנו מה נעשה לנער היולד, וע"כ בא המלאך ואמר מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר מכל אשר יצא מגפן היין לא תאכל שלא אמר כך בתחילה והוא להורות שאיסורי נזיר מצטרפין זה עם זה בנזירת שמשון וכמו דאיתא בנזיר (דף ד') דמכל אשר יעשה מגפן היין לימד על איסורי נזיר שמצטרפין זה עם זה ע"כ אמר לו מכל אשר יעשה מגפן היין שמוכח מזה דהוי כמו נזירת סתם שהוא בתורת חובה ועוד דדמי לכהן שקדוש בקדושה עצמית, וע"כ כל אשר צויתי' תשמור שתשמור לנער אפי' בעודנו קטן כמו בכהנים שמוזהרים על הקטנים, וכמו שביארתי, דכיון דלא מהני שאלה הוי כמו קדושת כהן, וע"כ כתיב ויאמר מנוח אל מלאך ה' מי שמך כי יבוא דבריך וכבדנוך, ע"ז כתיב ויאמר לו מלאך ה' למה זה תשאל לשמי והוא פלאי ועל מה לא אמר לו מיד, אך דהא אמרינן בחגיגה (דף י') תני' ר"א אומר יש להם על מה שיסמכו שנאמר כי יפליא כי יפליא שני פעמים אחת הפלאה כו' וא' הפלאה