אבי הנחל קד

אבי הנחל דרוש י"ג דהכונה מה שכתב ולעולם אין מועלים בשירי הלשכה דהפי' הוא אפי' בתוך שנתו, ועיין בתוס' קידושין (דף כד) ובירושלמי (פ"ד דשקלים ה' ב) מזבח הזהב וכלי שרת באים ממותרי נסכים, ומזבח העולה וההיכל והעזרות באים עשירי הלשכה, חוץ לעזרה באים מלשכת בדק הבית, ופריך והא תני אבני המזבח וההיכל והעזרות מועלים בהם וכי יש מעילה בשירים, אלא כר"מ דר"מ אמר מועלים בשירים, א"ר חיננא כלום אחר ר"מ אלא בתוך שנתו והכא חוץ לשנתו אנן קיימים עכ"ל הירושלמי]

וע"כ נראה לי דהא דקאמר הירושלמי (פ"ק דנדרים ה' ג') כמזבח כקרבנות המזבח כהיכל כקרבנות ההיכל כירושלים כקרבנות ירושלים, דהירושלמי אזיל לטעמי' דמזבח העולה וההיכל והעזרות באים משירי הלשכה כמו שהבאתי לעיל הירושלמי (פ"ד דשקלים ה' ב) ואין מועלים בשירי הלשכה וא"כ כיון שאין מועלים בהם, ע"כ לא הוי מתפיס בדבר הנדור וכמו דמשמע בקידושין (דף נד) וע"כ מפרש כקרבנות המזבח ולא כמזבח עצמו, וכן כהיכל כקרבנות ההיכל וכן כירושלים כקרבנות ירושלים, דלמ"ד דחומת העיר ומגדלותי' באים משירי הלשכה, א"כ ליכא מעילה וכיון דליכא מעילה א"כ לא הוי התפסה כמו דמשמע בקידושין (דף נד) וא"כ קשה על הרמב"ם שפסק דחומת העזרה וכן המזבח באין משירי הלשכה, ואמאי כתב בפ"א מה' נדרים כמזבח כו' וכן האומר הרי הן עלי כהיכל כירושלים הרי אלו אסורין, ואמאי הא באים משירי הלישכה ואין בהם מעילה, וכמו שביארתי שע"כ אומר הירושלמי כקרבנות המזבח, ואיפשר דהכונה כמו שפירש הירושלמי דכהיכל כקרבנות ההיכל ועיין ברא"ש שכתב כהיכל כירושלים קא סבר חומת העיר ומגדלות' משירי הלשכה קא אתי, ואח"כ העתיק הירושלמי כמזבח כקרבנות המזבח כהיכל כקרבנות ההיכל, כירושלים כקרבנות ירושלים, והכי מסתבר דהא לא קאמר כחומת ירושלים, ולכאורה מה שכתב הרא"ש ב' הפירושים תלוי בזה אי מועלין בשירי הלשכה, ע"כ אם מועלים בשירי הלשכה וע"כ פירש כחומת ירושלים, והיינו אי מועלים בשירי הלשכה, אבל אי אין מועלים בשירי הלשכה ע"כ פי' כקרבנות ההיכל וכירושלים כקרבנות ירושלים וכמו דאיתא בירושלמי, ובירושלמי שם נדר בא' מכל משמשי הזבח כגון כף ומחתה ומזרק, ואיפשר דא"צ לומר דהכוונה במה שבהם, והוא כמו דאיתא בירושלמי (פ"ד דשקלים) מזבח הזהב וכל כלי שרת באים ממותרי כסכים אבל בעזרה ובהיכל שבאים משירי הלשכה ע"כ איך מועלים בהם, ועוד דלהירושלמי ס"ל לכ"ע דאין מועלים בשירים לאחר שנתו והוא כמו דאיתא בירושלמי (פ"ג דשקלים) תני נטל מן הראשונה אעפ"י שיש בראשונה נוטל מן השני', נטל מן השני' אעפ"י שיש בשני' נוטל מן השלישית שלמה שלישית חוזר לשני' שלמה שני' חוזר לראשונה, שלמו שלשתן חוזר ושוקל, ר"מ אומר חוזר לשירים שהי' ר"מ אומר מועלים בשירים שמא יצטרכו להם בסוף, וכמו שהבאתי לעיל הירושלמי (פ"ד דשקלים) אר' חיננא כלום אמר ר"מ אלא בתוך שנתו והכא חוץ לשנתו אנן קיימים וא"כ ודאי דלאחר שנתו אין מועלים, וע"כ מפרש כקרבנות ירושלים

והנה לפי מה שפסק הרמב"ם דאין מועלים בשירי הלשכה וגם כתב (פ"ד מה' שקלים ה' ח) דמזבת העולה וההיכל והעזרות באים עשירי הלשכה לפי"ז יהי' מוכח דלא כהרז"ה שכתב בע"ז (דף כג) דהא דאמרינן ובאו בה פריצים וחיללוה היינו דווקא בפריצי ישראל והוי כמו מעילה דנפיק לחולין והרמב"ן השיג עליו וכתב דאבני מזבח לא נפיק לחולין כמו כלי שרת דקדושת הגוף נינהו ותנן כל שאין לו פדיון יש בו מועל אחר מועל ואין לך כלי שרת גדול מאבני מזבח ותני' נפי במס' מגילה בתוספתא דאבני היכל שנפגמו ושנגממו אין להם פדיון וטעונים גניזה עי"ש וכבר ביארתי במ"א שהמזבח העולה לא דמי לכל שרת מהא דאמריכן בזבחים (דף כ"ג) קטורת זרה שעלתה על מזבח החיצון תרד שאין מזבח החיצון מקדש פסולין אלא הראוי לו והפנימי בין ראוי לו ובין שאינו ראוי לו מ"ט האי ריצפה והאי כלי שרת, אלמא דמזבח החיצון לא דמי לכלי שרת אך לפי מה שכתב הרמב"ם דמזבח העולה בא משירי הלשכה, ושירי הלשכה אין מועלין בהם, א"כ לא שייך מעילה, אלא כמו שכתב הרמב"ן דגזירה הי' ובאו בה פריצים וחיללוה דהא ע"י גוים יצאו לחולין וקרא בגוים כתיב שהרי הנביא מתנבא כו' וגזירת הכתוב הי' הכל אעפ"י שאין מעילה בקרקעות שאינם בני מעילה והיינו דכתיב ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ וחיללוה]

ולכאורה יש לומר דזה יהי' תלוי במאי דאיתא בנדרים (דף יא) בעי רמי ב"ח הרי עלי כבשר זבחי שלמים לאחר זריקת דמים כו' כגון דמחית בשר זבחי שלמים ומחית דהיתרא גבי' ואמר זה כזה מאי בעיקרו קא מתפיס או בהתירא קא מתפיס, אלמא אע"ג דלאחר זריקת דמים הוא מותר אעפ"כ בעיקרו קא מתפיס, במה שהי' קודם והוא הדין אם אמר כחומת ירושלים, אעפ"י שאין מועלים בשירי הלשכה אעפ"כ בעיקרו קא מתפיס, וע"כ האומר הרי עלי כירושלים נמי הוי התפסה, ובזה הי' מתיישב דמה שכתב הרמב"ם (פ"א מה' נדרים ה' י"ד) וכן האומר הרי עלי כהיכל כירושלים הרי אלו אסורין, משום דהרמב"ם לטעמי' דס"ל דבעיקרו קא מתפיס, וכמו שכתב הרמב"ם בה' שאחר זה (ה' טו) הי' לפניו בשר קודש אפי' הי' בשר שלמים אחר זריקת דמים שהוא מותר לזרים, ואמר הרי הן עלי כבשר זה הרי אלו אסורים שלא התפיס אלא בעיקרו שהי' אסור כו' וע"כ פסק תחילה שהאומר כהיכל כירושלים הרי אלו אסורין משום דאע"ג דאתי משירי הלשכה ואין מועלין בשירי הלשכה, אפ"ה בעיקרו קא מתפיס, וע"כ הסמיך הרמב"ם (ה' ע"ו) מיד אחר (ה' י"ד)

אבל הר"ן פסק בנדרים (דף י"ג) בשם הרמב"ן דבהתירא קא מתפיס כמו שכתב הר"ן ולענין הלכה כתב הרמב"ן ז"ל בהלכותיו נהי דבעיין הכא לא אפשיט' אי בעיקרו קא מתפיס או בהתירא קא מתפיס נקטינן דבהתירא קא מתפיס כו' וע"כ העתיק לשון הירושלמי בפ"ק דנדרים (דף י"א) וע"כ פירש כירושלים כקרבנות שבירושלים משום דאזיל לטעמי' שפסק דבהתירא קא מתפיס, וע"כ כיון דאין מועלים בשירים, ע"כ בעינן דווקא כקרבנות שבירושלים, והירושלמי דס"ל כקרבנות שבירושלים אזיל נמי לטעמי' דאיבעי לי' אי בעיקרו קא מתפיס או בהתירא קא מתפיס דקאמר התם (פ"א ה' א) פיגול לא שני' היא פיגול של עולה היא פיגול של שלמים, נותר של עולה הי' לו שעת הכושר (ט"ס וצ"ל לא הי' לו שעת הכושר) נותר של שלמים הי' לו שעת הכושר, אמר הרי עלי כנותר של שלמים מהו (פי' שאומר שבפיגול כיון שלא הי' לו שעת הכושר דכיון דנתפגל אין זריקתו מתירתו, ע"כ אין נ"מ בין פיגול של עולה בין פיגול של שלמים, אבל נותר של עולה לא הי' לו שעת הכושר, אבל נותר שלמים הי' לו שעת הכושר, וע"כ קא מיבעי לי' אם אמר הרי עלי כנותר של שלמים מהו, ועיין בנדרים (דף יב) והא נותר ופיגול לאחר זריקת דמים הוא, אמר לי' רב הונא בדר"נ בנותר של עולה ע"ש בר"ן, [ומזה הקשיתי במ"א על מה שכתב המקנה על קושי' המהרש"א שהקשה בקידושין (דף כו) דאמאי לא חשיב פיגול ונותר וטמא והקשה המהרש"א דתיפוק לי' דהא אמרינן המקדש בחלקו אינו מקודש וכתב המקנה דלא מיבעי לשיטת התוס' דבחלק הבעלים לא אמרינן דמשולחן גבוה קא זכי אלא אפי' לשיטת רש"י דגם למסקנא משולחן גבוה קא זכו אעפ"כ יש לומר דפיגול ונותר מיירי קודם זריקה לפי מה שכתב רש"י בב"ק (דף עו) בד"ה דר"י הגלילי כו' דהיינו דווקא לאחר זריקה והקטר חלבים א"כ משכחת פיגול טמא ונותר קודם זריקה או קודם הקטר חלבים דאכתי ממון בעלים הוא, וכן משכחת שאר פסולין קודם זריקה עכ"ל, והוא תמוה דהא אמרינן פ"ק דנדרים (דף יב) והא נותר ופיגול לאחר זריקה הוא כו' דלא מקרי נותר אלא שהותר לכהנים תחילה או למזבח כו', ועיין בכריתות (דף יד) בתוס' ד"ה ונותר ובמנחות (דף כה) ובפסחים (דף כד) בד"ה לרבות ואולי כונתו לקודם הקטר חלבים, אך מה שכתב קודם זריקה הוא תמוה ועיין בדרוש (א) מה שכתבתי שם]: וע"כ כיון דקא מיבעי לי' להירושלמי אי בעיקרו קא מתפיס או בהתירא קא מתפיס, ע"כ מפרש כהיכל כקרבנות ההיכל כירושלים כקרבנות שבירושלים דאולי הדין דבהתירא קא מתפיס

ובזה הי' מתיישב הירושלמי שאומר מיד אחר זה כאימרא ר' יוחנן אמר כאימר תמידא, תמן אמרין כולד חטאת כו' על דעתיי' דרבנן דתמן ניתני כעזרה, פי' על דעתיי' דרבנן דתמן דאמרי כולד חטאת, אע"ג דקייל"ן דחמש חטאות המתות לא נהנים ולא מועלים, כמו דתנן במעילה (דף י') ר"פ ולד חטאת כו' והא דלא נהנים מהם הוא רק מדרבנן כמו שפירש"י בריש מעילה (דף ג) דלא מועלין אפי'