אב בחכמה סד

אחריו אפילו מבי"ד הגדול לבי"ד הקטן ממנו והפוסקים למדו זה מהא דסנהדרין (קל"א:

) דאמר היבמה הולכת אחרי היבם, עד כמה אמר ר' אמי אפילו מטבריא לצפורי והיינו אפילו מטבריה שהיו שם כמה ב"ד חשובים וישיבתם היתה גדולה לצפורי שלא היו שם בתי דינים חשובים וישיבה חשובה כאותם שבטבריה, וקשה מנ"ל לר' אמי האי מילתא ובתשובות הריב"ל ח"א כלל ב' סימן י"ד כתב דשמא אמר זה ר' אמי מיתורא דקרא דפשיטא דאם היו הבתי דינים שקולים לא אצטריך קרא למימר דתלך היבמה אקרי היבם אלא דקרא אתא לאשמעינן אפילו כשאין הבתי דינים שקולים, ומזה הוליד הריב"ל דזה נאמר דוקא כששניהם מומחים אלא שזה גדול מזה וכמו מטבריה לצפורי אבל כשאין בית דין מומחה בעירו כלל, לא אזלינן בתר זקני עירו דאי לאו הכי לאשמעינן רבותא טפי דאפילו דליכא שם בעירו בי"ד מומחה כלל, דבצפורי ודאי היתה שם בי"ד מומחה וישיבה אלא שישיבת טבריה היתה גדולה הימנה עכ"ל. ולע"ד הנה מש"כ דאם היו הבתי דינים שקולים לא אצטריך קרא למימר דתלך היבמה אחרי היבם דפשיטא הוא, נראה דסברתו דפשיטותא הוא זהו משום דהתובע הולך אחרי הנתבע והיבמה היא התובעת או כנוס או פטור, וזה אינו הכרח כלל דהא י"ל דמיירי בענין זה שיש אח קטן בעירה ורוצה לפוטרה ואי לאו זקני עירו הו"א דכיון דאין הגדול רוצה לבוא אחריה הוי כמו שאמר איני רוצה כלל לא ליבם ולא לחלוץ דהוא מחוייב לבוא אחריה דמצוה עליה רמיא והרי הקטן לפנינו וזהו כדאיתא במתני' לא רצה מהלכין על כל האחין להכי כתב זקני עירו דבכה"ג דהגדול לא סילק עצמו לגמרי אלא דאין רצונו ללכת אל היבמה, בכה"ג אמרינן דהיא מחוייבת לבוא אחריו ולא תחלוץ מן הקטן וכמש"כ בתשובות ב"ח החדשות סוף סי' צ"ה והדרא הקושיא מנ"ל לר' אמי הא מילתא, ואולם לדברינו א"ש דכיון דבגמ' דילן גמרינן מזקני עירו דהם הדיוטים ואינם הזקנים דכתיב בקרא ועלתה השערה אל הזקנים דהתם הוא סנהדרין דכתיב השערה והיבמה אינה מחוייבת לעשות הקובלנא בפני הבי"ד דהיבם רק שמחוייבת ללכת לפני בי"ד בעצמה לעשות הקובלנא אבל הוא בי"ד שבעירה והם יכתבו זה להבי"ד של היבם וקראו לו זקני עירו ואינו מחוייב היבם ללכת אחריה רק לגוף החליצה היבמה הולכת אחרי היבם ומהאי קרא דזקני עירו ידעינן דגם בהדיוטים סגי אם כן הא מבואר זה בפסוק דאפילו אם בי"ד דעירה הוא גדול יותר לענין גוף החליצה מוכרחת ללכת אחרי היבם אפילו אם הבי"ד דעירו הוא קטן מהבי"ד דעירה וממילא דליתא חידושא דהריב"ל דזה דוקא כששניהם מומחים אלא שזה גדול מזה כמו מטבריה לצפורי אבל כשאין בית דין מומחה לא אזלינן בתר זקני עירו אלא דגם אם הבי"ד דעירו הם אינם מומחים כלל מ"מ היבמה הולכת אחרי היבם כיון דתלמודא דילן סובר דהאי זקני עירו לא קאי על קרא המוקדם דכתיב שם השערה, והכא הוא הדיוטים ממש, ומהאי זקני עירו ידעינן דהיבמה הולכת אתרי היבם. והא דהקשה מהריב"ל דאי גם כשאין הבי"ד דעיר היבם מומחים נמי מחוייבת לילך אחר היבם למה אמר מטבריה לצפורי לאשמעינן רבותא טפי דאפילו ליכא שם בעירו בי"ד מומחה כלל, דצפורי ודאי היתה שם בי"ד מומחה וישיבה אלא שישיבת טבריה היתה בגדולה הימנה י"ל דאיכא נפ"מ בזה להיכא דהיבם הלך מעירו דהרדב"ז ח"א סי' רפ"ג כתב דכל זמן דלא קבע שם דירתו במקום שהלך לשם הרי היבמה הולכת לעירו שהיה בה מקודם וכופין את היבם לבא גם הוא לעירו לחלוץ או ליבם ובזה בעינן שיהיה שם בי"ד מומחין לכל הפחות וכמו מטבריה לצפורי, ולהירושלמי דגמר דהיבמה הולכת אחרי היבם מקרא דועלתה השערה אל הזקנים אם כן לא ידעינן דצריכה שתלך רק אם יש שם בי"ד מומחה דהשערה הוא סנהדרין ורק דידעינן הדיוטים מחלוץ הנעל מכל מקום אבל לא ידעינן שמחוייבת ללכת אחריו בזה ולכן נראה דגם לתלמודא דילן איכא נפ"מ בזה לענין אם הלך היבם מעירו דאם הוא כמו מטבריה לצפורי דאיכא גם בצפורי בי"ד תלך לעירו והוא יבא שם אבל אם הם ב"ד הדיוטים כופין את היבם לבא אחריה ודו"ק ואתי שפיר. ועיי"ת ר"י מיגאש סי' מ"ה שכתב דרבותא קמ"ל אפי' מטבריה לצפורי דשניהם בתוך תחום שבת קיימי וליכא טירחא גדולה מ"מ אין כופין אותו לבוא אצלה, ויש לפלפל

ובזה מתבאר יפה בהא דפ' החולץ (ל"ט:) ואקרינהו מה דכתיב בס' אורייתא דמשה דפירש"י דזהו לא חפצתי לקחתה וקשה אמאי לא פירש"י דקאי גם על קריאה דיבמה מאן יבמי להקים וגו' וגם על קריאה דיבם לא חפצתי לקחתה, ולדברינו מבואר יפה ויפה דכיון דבגמ' דילן גמר דהיבמה הולכת אחרי היבם מזקני עירו ולא זקני עירה ומקרא דזקני עירו ידעינן דסגי בהדיוטים וא"כ האי קרא דזקני עירו אינו קאי על הזקנים דכתיב בקרא המוקדם דהתם כתיב השערה דהם סנהדרין ודלא כהירושלמי, ומוכח דהיבמה דעלתה השערה אל