אב בחכמה מא

גירושיה ע"י אשה אחרת ודו"ק) וא"כ לק"מ דאע"פ שגם הצרה כמאן דחלצה דמי מ"מ כיון שחולצת רק ע"י אשה אחרת היא החלוצה לכך לא נפסלה הצרה לכהונה שאין גירושיה ביד אישה וכאמור, אבל לעולם נקטינן כר' יוחנן דגם הצרה כמו שחלצה ע"י שליחות וכמו שנתבאר

(ד) ובזה יש מקום לענ"ד לישב מ"ש ביבמות (נ"ג.) רב אשי אמר וכו' ביש תנאי בחליצה וכו' רבינא אמר דכו"ע יש תנאי בחליצה וכו' דרש"י ז"ל פירש דהני תנאי לא ס"ל הא דקיימ"ל שם (ק"ו.) וכתובות (ע"ד.) חליצה מוטעת כשרה והתוס' ביבמות נ"ג. ד"ה רבינא תמהו ע"ז דהני אמוראי אתו דלא כהילכתא ודחקו לחלק דלענין התרה לשוק לכו"ע אין תנאי בחליצה והחליצה כשרה אבל אכתי הויא חליצה פסולה דלא מיפקא לה זיקא לגמרי וכו' שעכ"פ הדוחק מורגש בזה שהרי אמרו מפורש שם (ק"ו.) וכתובות ע"ד חליצה מוטעת כשרה משמע דלגמרי כשרה ומפורש אמרו שם דזהו משום דאין תנאי בחליצה אכן לפמש"כ לחלק בין החולץ דאי אפשר לו לקיים ע"י שלית ובין החולצת דאפשר לה לקים חליצת המנעל ע"י שליח, א"כ שפיר י"ל אף דקיימ"ל שם ושם חליצה מוטעת כשרה הרי אמרו שם ושם איזו היא חליצה מוטעת וכו' כל שאומרים לו חלוץ לה ע"מ שתתן לך מאתים זוז, דהו"ל תנאה דלא אפשר לו לקיומי ע"י שליח שהוא אינו יכול לומר לשליח חלוץ ע"מ וכמ"ש שם וברש"י שם, אבל החולצת דאפשר לה לקיים ע"י שליח שפיר יכולה להתנות דהוי לה תנאי דאפשר לה לקיים ע"י שליח ושפיר קאמר ביבמות נ"ג יש תנאי בחליצה ר"ל תנאי דידה שהיא יכולה להתנות שהרי אפשר לה לקיים ע"י שליח כדאמרן, וי"ל עוד טעמא דרב אשי שם דרבי ס"ל דאין תנאי בחליצה משום די"ל רבי לשיטתיה דס"ל שם (י"ט:

) מילי דיבמה ממילי דיבמה הו"ל למילף וא"כ י"ל נמי דמילי דחליצה ממילי דחליצה בעינן למילף וכמו שאמרו שם (ק"ה:

) דמקשינן אשה לאיש דחליצת קטנה פסולה כמו חליצת קטן דמפורש בתורה עיי"ש בתוס' ד"ה קטנה כן ילפינן מילי דחליצה דמקשינן נמי אשה לאיש דחליצה אי אפשר לקיימה ע"י שליח וע"כ ס"ל לרבי אין תנאי בחליצה דאף תנאי דידה לאו כלום הוא דא"א לקיים ע"י שלית וחכמים לטעמייהו דלא ילפינן מילי דיבמה ממילי דיבמה וכ"ש דאין למילף מילי דחליצה בזה ממילי דחליצה דלא מקשינן אשה לאיש בדבר שאינו מפורש בתורה ל דבדבר התלוי בסברא לא אמרינן נמי אין היקש למחצה כמ"ש מהרש"ם שם בשם הפ"י שכתב כן בקידושי כתובות ע"ד ד"ה בגמרא), ואם כן ודאי לא מקשינן אשה לאיש בחליצה דאי אפשר לקיים ע"י שלית ושפיר י"ל יש תנאי בחליצה בתנאי דידה דאפשר לה לקיים עי"ש דמעשה החליצה של השליח הוי כמעשה דידה ממש, ובכן יש לישב עוד דרב אשי לשיטתו ורבינא לשיטתיה דרב אשי ורבינא פליגי עוד ביבמות י"א דרב אשי ס"ל כר' לקיש דלא אמרינן דאיהו שליחותיה דאחין הוא קא עביד ורבינא ס"ל כר' יוחנן דאמרינן שליחותיה דאחין קא עביד וא"כ לרבינא שפיר י"ל דאפילו לרבי דס"ל דחליצה גם בדידה א"א ע"י שליח מ"מ יש תנאי בחליצה כגון שיש אתין ואחד מהם התנה עמה שאם תתן כך וכך יחליץ לה והרי בכה"ג הו"ל תנאי שאפשר לקיימה עי"ש שהרי רבינא ס"ל כר' יוחנן דאיהו שליחותא דאחין קא עביד ועכ"פ בכה"ג אפשר לקיימה עי"ש שאפשר לו לומר לאת החולץ (שהוא שליחותיה עביד) אם תתן לך כך וכך חלוץ לה וא"כ עכ"פ יש תנאי בחליצה בכה"ג משא"כ רב אשי לשיטתיה דס"ל כריש לקים דלאו שליחותה דאחין קא עביד וא"כ ודאי בדידיה אי אפשר לו לעולם לקיים ע"י שליח רק בדידה פליגי רבי ורבנן דלרבי אין תנאי בחליצה גם בדידה ולרבנן דרבי (יבמות נ"ד) דקיימ"ל כוותייהו ודאזלי לשיט' (שם י"ט:

) דקיימ"ל גם שם כוותייהו יש תנאי בחליצה בדידה כאמור והכי נקטינן. (ה) גם מש"כ מהרש"ם (סי' י"ד) דמדברי הרשב"א בחי' תולין י"ב בשם מורו הרר"י מוכח דגם בדידה לא מהני שליח שהרי טעם אחד להם בפסול חליצה בין בחרש בין בחרשת בין בשוטה חולץ וחולצת משום דלאו בני כוונה נינהו ובעינן כוונה בחליצה וע"ז כתב דלא מהני עומד על גביו משום דא"א ע"י שלית שמע מינה דגם בדידה ס"ל דא"א ע"י שליח עיי"ש לפע"ד י"ל דאין משם ראיה כלל די"ל דהרשב"א בשם מורו לא כתב אלא שהטעם בין בחרש וכו' משום דלאו בני כוונה נינהו ובעינן כוונה בחליצה אבל איה"נ דגם הרשב"א ס"ל דבדידה אפשר ע"י שליח ואיה"נ דס"ל דמהני בדידה עומד ע"ג ותדע שהרי הרשב"א בתשובה הובא בב"י אור"ח סי' ת"ס כתב להדיא בשם מורו הר"י ז"ל אבל חליצה דא"א ע"י שליח גם כוונת העומד ע"ג לא מהניא בין בשוטה בין בחרש וקטן עכ"ל, הרי י"ל דדוקא בדידיה א"א ע"י שלית ולכך לא מהניא ביה