אב בחכמה כג

כשרותו שלא יתחרט דחזקה מהני גם על להבא ושארית ישראל לא ידברו כזב ובפרט להתחרט ממצוה וא"כ הוי ודאי עביד ולא צריכין שהשליח יהיה בתור פועל כלל דהא בכל חליצה מסתמא כבר שמעו הב"ד ממנו אם יתן חליצה או לא וכיון שאמר שיחלוץ הרי במצוה יש לנו לומר דודאי עביד ונסמוך על חזקת כשרות דמהני להבא לפום שיטתיה דמר שיחיה

גם מש"כ מר דפשוט יותר לאמת שלהקים שם לאחיו בישראל אי אפשר כי אם ע"י העולם כמנהגו שכולי עלמא דלאו דינא גמירי יקראו הנולד על שם אחיו ולא כן בהולד מהיבם בן להפועלת של היבמה שלעולם לא לאחיו יהיה הזרע אע"פ שעל פי דרכי הלימוד אפשר היה להוכיח שגם זה נחשב על שם אחיו לע"ד גם בזה י"ל כי בכל יבמה שנתיבמה לא יהיה נקרא הבן על שם אחיו המת זולתי כאשר יספרו עוד כי היא יבמה ולקחה זה להקים לאחיו שם בישראל כי הבן הנולד מיבמה הוא הקמת שם להמת וא"כ אפשר דגם אם יספרו כי זה הבן הנולד מהאיש הזה הוא לאשר האשה הזאת היתה בדין פועלת להיבמה להתייבם ונחשבת כאלו היבמה עצמה הולידה אותו והוא הקמת שם להמת, יהיה ג"כ בזה הקמת שם לאחיו, ומה זה שאמר כי ע"י היבמה והיה ע"י העולם כמנהגו נוהג שכולי עלמא דלאו דינא גמירי יקראו הנולד על שם אחיו ובאמת אין זה ע"י העולם כמנהגו כלל והאנשים דלאו דינא גמירי לעולם לא יקראו הנולד על שם אחיו רק כאשר יהיה נודע להם סיבת נשואין שלהם וכן הרי יתכן בנשואי הפועלת של האשה היבמה אם יספרו להם, והאמת כי ענין הקמת השם אינו תלוי כלל לפי בני אדם רק בשמים ממעל הוא הקמת השם כידוע ולכן אם ע"פ דרכי הלימוד יהיה זה נחשב לבן היבמה מטעם שלוחה ש"א כמותה ויד פועל כיד בעלת הבית א"כ אפשר ואפשר דהוא הקמת שם להמת ואין מקום לדברי מר

וגם מש"כ דלפום שיטתיה נרויח הרבה ע"י קריאת הפועלת מאן יבמי דלהרמב"ן הקריאה היא גזירת הכתוב ומי יודע טעם לגזירת הכתוב ואולי צריכה להיות דוקא בשעה שעסוקין במעשה החליצה, אני אומר דגם עתה לא יתוקן זה דמי יודע טעם לגזירת הכתוב אולי צריכה להיות דוקא מהיבמה בעצמה באותה שעה ממש איברא דכל זה היה מקום לפקפק על דברי מר כפי אשר כתב לי הרב מווארשילאווקי בקצרה ודמיתי כי כת"ר יחפוץ אשר רק האשה השכורה הפועלת תאמר לפני בי"ד מאן יבמי ואולם עתה במכתבו ותשובתו רואה אנכי אשר גם כ"ג כותב כי היבמה בעצמה תאמר לפני הבי"ד בעירה מאן יבמי פב"פ שבעיר פלונית להקים לאחיו וגו' והאשה השכורה תאמר עוד הפעם שנית כי בפקודת רבותה פלונית בת פלוני אשר מת אישה פב"פ היא אומרת מאן יבמי וכו' בשעת החליצה וא"כ הוא רק לרווחא דמילתא שתאמר הדברים בפני היבם א"כ הא אין כאן חשש מידי וגם אנכי כתבתי להרב מווארשילאווקא שיעשה כן. והנני ידידו דו"ש ומברכו בכל חותמי ברכות כחפצו. נאום הק' אברהם אהרן יודעלאוויץ רב הכולל לאגה"ק דנויארק

תשובת הרב מקיאב

בעה"ש חמשה עשר באב תרפ"ו, קיאב

המאיר לארץ ולדרים, בתשובותיו המאירים ומזהירים, סיני ועוקר הרים, חובר בחכמה חבורים, הרב הגאון רשכבה"ג בנויארק ה"ה הרב אברהם אהרן יודעלאוויץ, שלום

נתכבדתי בקבלת יקרתו מן יום י"ב תמוז, והנה תשובתו דמר כדי לקיים תפיסתו לא מוסבר לי שכתבתי אני דלהכי לא שייך ביבום יד פועל דאשה קרקע עולם וכתב מו"ר שזהו שגגה דלהתוס' בסנהדרין וכתובות הוא רק לענין יהרג ולא תעבור.: והאמת ששם לא מצאתי מאומה רק מה שהביא מר מהגאון רצה"ח ב"ק ל"ב, אבל אין מזה תפיסה כי מי סני לן פשט הגמ' והתוס' שם דהיא מחמת הנאה ואי משום הא לא איריא דהא במצוה אמרינן לאו ליהנות נתנו, ורק בעבירה גזירת הכתוב הנפשות העושות שהנאתה מצטרפת למעשה אך אי קשיא הא קשיא מתוס' ע"ז (נ"ד.) ד"ה מתקיף ששם מפורש דאלו ברצון לא שייך קרקע עולם, וכן משמע שם בתוס' ד"ה כגון