אב בחכמה קיד

קושרין את הסוס לא בצדי הקרון וכו' הוא מדרבנן כמש"כ משום גזירה אטו מנהיג, ור"מ מתיר כיון דמפסיק קרון אבל היכא דמסייעין זה את זה במשיכת משא אסור מדאורייתא וקרינן יחדיו אעפ"י שהקרון מפסיק

ולדינא בקצרה דקושר פרה לקרון הנמשך בסוס הוראת הט"ז ברורה דהוא איסור דאורייתא להרמב"ם והרא"ש והטור וגם הר"ש י"ל דסובר כן וכדמוכח מהרא"ש ומהספרי לק"מ לא להרמב"ם ולא להרא"ש וטור ובצד הקרון גם להמהרש"ל לוקה והסמ"ק ושט"מ בשם תלמיד הר"ף לא פליגי ע"ז כלל. ואמנם אפילו אם נימא דהוא איסור דרבנן הנה מדברי הראב"ד בשם מלכי צדק שהובא בס' מלאכת שלמה נראה דהיא גזירה כללית לא בשביל הקושר לבד רק דגזרו בזה אטו מנהיג וא"כ אין לחלק בין אם הוא עושה ללמדו למשוך או בשביל סבה אחרת ויש למחות ביד הקצבים העושים כן ודברי הדרישה אין להם על מה לסמוך כלל ופסק הגז"מ הוא כולו שגגה ושרי ליה מאריה, ואותו הרב שהיה בבית הגז"מ ואמר לו כי הוא פלא על שלא עמד שום אחד מן הראשונים על דברי הט"ז בזה, הנה הראשונים שזכר מביא לידי גיחוך, והאם רצה אשר העיטור או הרמב"ן ירגישו בדברי הט"ז הלא זהו צחוק, ואם כוונתו למחברים האחרונים וקראם ראשונים היינו לאלה שקדמו להגז"מ ונגדו הם הראשונים הנה באמת כבר הרגיש בזה בת' עדות ביהוסף סי' י"ט וכתב שם בקצרה דאישתמיטתיה להט"ז דברי הספרי והסמ"ג, אבל לאו מידי הוא ובכ"מ אשר הרמב"ם והרא"ש והטור בחד שיטה קיימי פסקינן הכי, והספרי ודאי לא נעלם מהם ולק"מ מהספרי, ובאמת נראה דיסוד דברי הסמ"ג הוא משום דגורס בתוספתא ור"י מתיר והוא פלוגתא דר"מ ור"י אליבא דת"ק וכמש"כ בס"ד, ואם כן ודאי דיש להחמיר כיון דתליא בגירסאות ומאן מפיס והרמב"ם והרא"ש והטור הם נגד הסמ"ג וגם הר"ש י"ל דסובר כוותייהו ולמען האמת באתי על החותמת כ"ו אלול שנת הטוב והישר בעיני ה', ויזכנו ד' בכו"ח טובה ביום הכסא הבעל"ט שנת ובחרת בחיים, כחפץ המצפה לרחמי שמים וחסד חנם. הק' אברהם אהרן יודעלאוויץ. רב הכולל לאגה"ק דניו יארק, מחבר ספרי שו"ת בית אב וספרי דרש אב וכו'

פסק השלישי בדין מסית ומדיח והבדלם זה מזה

כבוד ידידי גבר חכם בעוז אומץ ידו תעוז ה"ה הרב הג' מפורסם לתהלה מוה' ר' יוסף טוביה הלוי לעווי, ממאראקא שליט"א ראב"ד לכוללות הספרדית דפ"ק יהי ד' עמו ולכל אשר אתו החונים על דגלו שלום וברכה עד העולם

תשובה לשאלתו לבאר לו פירוש מסית ומדיח ואם יש חבור להמלות הללו ביחד ואם אינם חברים ופירוד גמור ביניהם הלא ללא הבין הוא כל המבוכה והרעש על אותו הרב הרעפורמי ודרשתו, והאריך בזה בכתב ספרדיים שהוא מוזר אצלינו והתשובה פשוטה דודאי מסית ומדיח חלוקים זה מזה לגמרי ואבאר מעט. ענף א'

הנה מרן החינוך (מצוה פ"ז) כתב דמי שלא הדיח אלא אדם אחד אינו נקרא מדיח אלא מסית וכו', אבל כשמדיח שני אנשים או יותר נקרא מדיח ובס' משנת חכמים דין י"ט כתב דהדבר תימא דהא משנה מפורשת גבי מסית בסנהדרין (ס"ז.) אמר לשנים הן עידיו ומביאין אותו לב"ד וסוקלין אותו ובפירש"י שם דאי"צ להתרות אותו כשאר חיבי מיתות ב"ד אלא מביאין אותו לב"ד דכתיב לא תחמול ולא תכסה עליו, הרי להדיא דגם בשני בני אדם נקרא מסית וליכא לפרושי דהא דקתני מתני' הן עדיו באומר לשנים זהו שאמר לכל אחד בפני עצמו אבל אם אמר לשנים ביחד אין ה"נ דלא נקרא מסית דא"כ תקשי לן דהיכי קאמר הן עדיו הא הו"ל עדות מיוחדת דפסול בדיני נפשות, וזהו קושיא עצומה מאד

ולאשר מצוה ליישב דברי החינוך ומה גם דלע"ד דברי הר"מ בסהמ"צ ל"ת ט"ו דייקי כהחינוך שכתב וז"ל. מצוה ט"ו שהזהירנו מדרוש לע"א ויקרא האנשים לעבדם ויזרזם ע"ז ואע"פ שזה הדורש לא יעשה