אב בחכמה קיא

שפיר י"ל שאפילו מאה שהנהיגו כאחד כולן לוקין וכה"ג כתבו התוס' שם בשבת (צ"ג.) ד"ה ור' שמעון עיי"ש ורב אחד העירני ראיה לזה מהירושלמי דפסחים פ"ז הל' י"ג גבי הוצאה מן הפסח דקאמר שנים שלשה פטורין מפני שבני חבורתן ראוין להמשך אצלן כו' וקשה ל"ל האי טעמא תיפוק ליה דשנים שעשאוה פטורין, וע"כ דרק בשבת אמרו זה דשנים שעשאוה פטורין משא"כ בכל חייבי לאוין וטעמא דר"מ הכא ביושב בקרון הא פי' הרע"ב דס"ל דלאו מידי עביד, ואם כי הדבר צריך ביאור דהאיך יפלגו במציאות דחכמים ס"ל דאזלא מחמתיה דיושב ור"מ ס"ל דלאו מידי עביד, אמנם זה הדבר מבואר בפי' הרמב"ם שכתב ור"מ פוטר היושב בקרון אחר שאינו עוזר בשום תנועה להוליך העגלה או הבהמות עכ"ל, והיינו דגם ר"מ מודה דאזלא מחמתיה דיושב אבל הוא לא עזר בשום תנועה להוליך העגלה וכו' ולהכי גרע גם מהנהיגה בקול כיון דאיהו לא עביד מידי כלל ור"י ס"ל הא ישיבתו בקרון היא גופיה מעשה ואף דהוי מעשה זוטא מ"מ מעשה הוי שיהיה לוקה ע"ש ועי' נו"ב תניינא חא"ח סי' ע"ו ותשובות חכ"צ סי' פ"ב מש"כ בשם תשובת הרשב"א והעולה מדברינו דאם היה היושב מסייע מידי בשום תנועה היה ר"מ מודה דגם היושב לוקה ולפי"ז מוכרח לומר דמה דר"מ פוטר בקושר לצד הקרון זהו משום דס"ל דעיקר חיובא דיחדיו הוא בקשורין יחדיו והכא מפסיק הקרון ומ"מ בצד הקרון אסור מדרבנן משום גזירה שיבא לקשור לפני הקרון שוה בקשר אחד הפרה והסוס ואינו חושש לטעמא דרב ור' יוחנן אבל אם ראינו דמסייע בין במעלה בין בירידה הכל מודים שהוא אסור היינו אפילו בקושר לאחורי הקרון דהתם בל"ז ר"מ מתיר לגמרי כמ"ש בתוספתא דשם קאי על אחורי הקרון כנ"ל

ומעתה לפ"ז סרה הקושיא להרא"ש והטור מהספרי דקאמר יחדיו פרט לקושר סוס בצד הקרון וכו' די"ל דהספרי הוא כר' מאיר דמפרש יחדיו קשורים בקשר אחד והיכא דמפסיק הקרון תו ליכא איסור דאורייתא ואנן קיימ"ל כמתני' דאין קושרין, דבמשיכת המשא הוי יחדיו ולוקה מה"ת ולכן הדבר פשוט דאין תימה כלל על הט"ז שכתב דכאן הוא איסור דאורייתא דהטור אינו יחיד בדבר דהא הב"י כתב דכן דעת הרמב"ם ויש סמוכים לזה דהא הרמב"ם סובר בכלאי בגדים דכתיב יחדיו הוא מכל מקום אפילו בחיבור ע"י דבר אחר וה"נ בכלאי בהמה בקשורים בצד הקרון או מאחריו והספרי הוא דלא כר' חנניה בן גמליאל או כהגירסא לרבות שהביא מלבי"ם ז"ל והט"ז הרי דייק וכתב זה דעת הרא"ש ואליביה שפיר אמר הט"ז דהוא איסור דאורייתא דכן הוא דעת הרא"ש וכן הוא בקיצור פסקי הרא"ש, ואע"ג דהרא"ש והטור ס"ל בכלאי בגדים כשיטת הר"ש דהאיסור הוא מצד שקושר לפניו הצמר בהפשתים בקשר של קיימא ולא מצד חיבור ע"י דבר אחר מ"מ י"ל דס"ל דיחדיו במשיכת המשא הוי יחדיו והספרי הוא כר' מאיר ואנן קיימ"ל כסתמא דמתני' דאין קושרין את הסוס לא בצדי הקרון וכו' ומה גם די"ל דהט"ז מיירי רק בקושר בצד הקרון ולא לאחורי הקרון כלל ולשון הגז"מ בתשובתו הוא גם מש"כ הט"ז בקושר פרה מאחורי העגלה דהוא דאורייתא וכו', הנה אחרי המחילה העיד בשם הט"ז דבר שאינו אמת, כי לא בא בלשון הט"ז דבר זה להדיא דמיירי גם בלאחורי הקרון וא"כ הרי אפשר לפרש דבריו דמיירי רק בצדי הקרון דהא פשטיות דברי הדרישה ופרישה מיירי בקושר בצד העגלה ולא דוקא מאחורי העגלה עיי"ש וע"ז טען הט"ז ובזה גם המהרש"ל ביש"ש נראה פשוט דסובר דלוקה, דהסברא נותנת דזה חלוק מאחורי הקרון דשם אינם מושכים בקרון כלל לשיטת היש"ש והסברא נותנת דבצד הקרון לא גרע מתחתית הקרון דלוקה להיש"ש ולפי"ז גם הסמ"ק והשט"מ בשם תלמיד הר"ף אינם נגד הט"ז כלל דהם אמרו רק בלאחורי הקרון דהוי דרבנן ולא בצד הקרון כלל ואולם אם גם באחורי הקרון סובר הט"ז דהוא דאורייתא, וכדעת הטור הרי הטור אינו יחיד בזה כמו שחשב הגז"מ, דהא כן דעת הרמב"ם והרא"ש. ובספרי איכא גירסא אחרת ומה גם דאפילו לגירסתנו לק"מ מהספרי להרמב"ם והרא"ש והטור ולכן ודאי דיש להחמיר ולהכי לא חש הט"ז כלל להסמ"ג והיראים

ענף ד'

והנני פונה אל טענת הגז"מ הראשונה שטען על הט"ז דלא דק היטב בהעתקתו דברי הדרישה דהבין דטעם ההיתר של הדרישה הוא מחמת שאין עושין כן אלא לפי שעה וכו', ובאמת עיקר ההיתר של הרש"ל לפי דעת הדרישה הוא ע"פ פי' הר"ש והרא"ש שמפרשין המשנה דאין קושרין את הסוס וכו בקושר כדי ללמדו למשוך וכו', ואני בעניי אומר דהט"ז לא שגה כאן כלל, דיפלא מאד דמנ"ל להר"ש והרא"ש דבר זה דהאיסור הוא רק אם עושה כן כדי ללמדו למשוך את הקרון והא