אב בחכמה קט

לחוד ברם בקושטא אמינא דמודינא דהט"ז מיירי גם מאחורי הקרון וסובר דגם אחורי הקרון הוא דאורייתא דהא כן הוא דעת הטור וכן הוא דעת הרמב"ם דהשמיט לגמרי דברי המשנה משום דסמך עמש"כ מקודם כמ"ש הב"י וא"כ גם באחורי הקרון הוא דאורייתא כנ"ל

ענף ג'

ובספרי פי תצא לא תחרוש בשו"ת יחדיו פרט לקושר הסוס בצדי הקרון או לאחר הקרון דהסמ"ג בנה על זה יסוד דעתו. וקשה להרמב"ם וטור וא"כ לכאורה מוכרח לומר דס"ל להרמב"ם וטור כגירסת הגאון מלבי"ם יחדיו לרבות לקושר הסוס בצדי וכו' איברא דלהרמב"ם לק"מ מהספרי גם לגירסא שלפנינו וטעמא רבא איכא בזה דהא בשט"מ כתב לתרץ קושיות התוס' לר' יאשיה יחדיו למה לי די"ל דהא לכו"ע איצטריך למימר דבעינן חיבור לאפוקי התוכף תכיפה אחת ומינה שמעינן בהמה (היינו כלאי בהמה) דבעינן אסור עכ"ל, ומלת אסור פירושו קשור (והגז"ס שגה בזה דהגיה דצ"ל קשור ובאמת אין כאן ט"ס כלל דאסור פירושו קשור ולא אסור מדרבנן) וא"כ דיחדיו דכלאי בהמה הוא כמו יחדיו דשעטנז ודלא כשיטת רבינו אפרים הרי לר' חנניא בן גמליאל דאמר שם בספרי מנין שלא יקשור סרט של צמר ושל פשתן לחגור בו את מתניו אע"פ שהרצועה באמצע תלמוד לומר יחדיו מכל מקום, והיינו דס"ל חיבור על ידי דבר אתר שמיה חיבור ומיקרי יחדיו והא דר' חנניא בן גמליאל הלכה היא דכוותיה סתם רבי במשנה דכלאים פ"ט מ"ט וא"כ כמו דגמרינן יחדיו דכלאי בהמה מכלאים דשעטנז דבעי קשור כמו כן נגמר לזה דחיבור ע"י דבר אחר שמיה חיבור ולכן אליבא דר' חנניה בן גמליאל גם אי שני המינים דכלאי בהמה אינם קשורים זה לזה ממש רק דהאחד קשור בצד העגלה או אחורי הקרון הוי קשורים דחיבור ע"י דבר אחר הוי נמי קשורים יחדיו ור' חנניא ב"ג פליג על הא דאמר מעיקרא בספרי יחדיו פרט לקושר הסוס בצד הקרון או אחורי הקרון ולכך הרמב"ם דפסק בה' כלאים גבי שעטנ"ז כר' חנניא בן גמליאל, שפיר לא חש להא דאמרו בספרי יחדיו פרט לקושר הסוס בצד הקרון וכו' דאנן קיימ"ל הלכה כר' חנניא בן גמליאל דפליג ע"ז ופסק הרמב"ם א"ש גם אי גרס בספרי כגירסתינו ולא כגירסת הגאון מלבי"ם, ואולם הטור פסק בכלאי בגדים כשיטת הר"ש דעיקר החיוב בסרט וחגורה זהו משום הקשירה שלפניו דהוי בקשר של קיימא דקשר הצמר בהפשתים ולא מצד החיבור שהוא על ידי דבר אחר, וא"כ לכאורה מוכרח לומר דלהטור הגירסא בספרי כגירסת הגאון מלבי"ם ז"ל לרבות לקושר הסוס בצד הקרון או לאחר הקרון ולהכי פסק דחייב בזה, וההסבר בזה י"ל דסובר דהכא בכלאי בהמה הנה אם המלאכה של המשא משיכת הקרון בא ע"י שני המינים ביתד, זהו כמו הקשירה דשעטנז, דעיקר האיסור בכלאי בהמה הוא משיכת המשא ובזה הם יחדיו נושאים ואע"פ שאינם מחוברים ממש זה לזה דמ"מ קשורים המה ונושאים הקרון ביחד ומה בכך דהאחד קשור לפני הקרון והאחד בצד הקרון וכו', הרי מ"מ נושאים המשא ביחד ומצינו לרבינו אפרים שהובא ברא"ש דהחמיר בהנהגה דלא בעי קשורים ולא בעי מלאכה שכתב ואע"ג דתנן אין קושרין את הסוס בצדי הקרון ומפרש בירושלמי מפני שנושאין התבל משמע שצריך מלאכה י"ל התם מפני שאין מנהיגין ממש יחד שהעגלה לפני הקרון והסוס לצד הקרון הילכך כשנושאן החבל בינתיים הוי כאילו מנהיג יחדיו. ורבינו אפרים שם מדבר מאיסור דאורייתא, וכדברים הללו כתב הגר"א בשנות אליהו דמש"כ במתני' לחרוש ולהנהיג זה נלמד מפסוק לא תחרוש בשור וחמור יחדיו, דנקט פסוק זה ב' דברים שור וחמור יחדיו סתם שור עומד לחרישה חמור למשא, לכך נאמר לא תחרוש עם שור וחמור וגם לא תמשוך חמור ושור, וגם לא להנהיג שור וחמור יחדיו אף בלי משא, וזהו כדברי הרבינו אפרים דמחלק לענין מלאכה בין כשהולכים בשוה והיינו דאז נקרא יחדיו גם בלי משא וחייב משום הנהגה וכשאין הולכים בשוה לא נקרא הנהגה ולא הוי יחדיו וחייב משום לא תמשוך ובעינן משא ומלאכה והראבי"ה לא פליג ע"ז אלא דאיהו סובר דגם היכא דשניהם שוים לפני הקרון בעינן ג"כ בהנהגה שיהיו מקושרים וגם מלאכה והיינו משום דסובר דיחדיו הא קאי ג"כ על לא תחרוש בשור וחמור דזהו חרישה ומשיכה וגם להראבי"ה בצד הקרון הוי דאורייתא כיון דאיכא משא כפי הפלוגתא דרב ור' יוחנן הוי דאורייתא ורק בלאחורי הקרון ס"ל דאינה מושך כלל כמש"כ היש"ש והאיסור הוא רק משום מראית העין וגזירה אטו צדי הקרון כנ"ל ולהרמב"ם והטור גם לאחורי הקרון דאורייתא וכן הוא דעת הרא"ש להלכה כמש"כ בקיצור פסקי הרא"ש ממש כדברי הטור דעגלה המושכת וקשר מין אחר בצד הקרון