אב בחכמה קח

יוחנן אמר טעמא מפני שזה נושא עצלותו של זה וזה נושא עצלותו של זה, רב אמר מפני שנושאין החבל שבינתים, והגז"מ בקונטרסו הקודם שם בס' ח"מ הנ"ל כתב דיש ליישב דס"ל להראבי"ה דזה קאי על הא דתניא ואם היו מסייעין בין במעלה בין בירידה הכל מודין שהוא אסור אבל ברישא הא דאסרו רבנן י"ל להראבי"ה דאינו אלא משום מראית העין וכרגע חשבתי דזהו פטומי מילי בעלמא, דבשלמא אם פלוגתא דר' יוחנן ורב קאי על הרישא דאין קושרין את הסוס לא בצדי הקרון ולא לאחר הקרון דמיירי בדרך ישרה ושוה ואינו מסייעו כלל לא במעלה ולא בירידה דהדרך אין בה כלל מעלות ומורדות, ואמר ר' יוחנן בזה דאסור מפני שזה נושא עצלותו של זה וכו' וכפירש הרא"ש דבזמן שהראשון מתעצל גוף של אותו שאחר הקרון נוגע בקרון ומנהיגו בקרון בגופו הנה בזה יתכן שפיר דרב הוצרך לומר דאי"צ לתלות הדבר מפני שזה נושא עצלותו של זה וכו', אלא מפני שנושאין את החבל שבינתיים והוא דבר תמידי בלי עצלותו של זה אבל בהך בבא דאם היה מסייעו בעליה או בירידה דחזינן דהוא מסייעו בעליה בגופו שמושך הקרון לההר או בירידה הוא מסייעו שמעכב הקרון שלא ירוץ מהר בירידתו מההר ומעכב הקרון וזה משיכתו שנושא הוא המשא בגופו וא"כ מה הוצרך בזה רב לומר מפני שנושאין החבל דהאיסור היא רק מפני משא החבל והלא בזה איכא משא הקרון ודברי הגז"מ לכאורה אינם אלא פטומי מילי בעלמא ואולם לפי דברי היש"ש דאיכא חילוק בין קשירה בצד הקרון לקושר אחורי הקרון א"כ י"ל דהראבי"ה מפרש דפלוגתא דר' יוחנן ורב קאי על הרישא דאין קושרין את הסוס לא בצד הקרון ואולם ס"ל להראבי"ה דפלוגתא זו קאי רק על הקושר לצד הקרון אבל הא דאסרו באחורי הקרון זהו מפני מראית העין דשם אינו מושך בקרון כלל וגם החבל אינו מש רק אם הוא בא בשביל מלאכה, להכי פי' הראבי"ה דאחורי הקרון זהו משום מראית העין

ובזה נראה אור כי יהל בדברי רבותינו דהסמ"ג הביא הספרי ומנין לרבות הדש והמנהיג ת"ל יחדיו ולהוציא קושר סוס בצדי הקרון או לאחר הקרון שאינו יחדיו ואע"פ שקושר סוס בצדי הקרון אינו לוקה מדרבנן אסור כדתניא בתוספתא אין קושרין סוס לא בצדי הקרון ולא לאחר הקרון ור' יהודה מתיר, והלכה כחכמים דסתם מתני' דכלאים כחכמים והשט"מ בב"מ (צ"ד.) כתב בשם תלמיד הר"ף וא"ת לר' יאשיה למאי איצטריך יחדיו וי"ל דמבעי ליה פרט לקושר אחורי הקרון מין אחר דלא מחייב וא"ת הא אמרי בירושלמי אין קושרין הסוס אחורי הקרון וי"ל דהיינו מדרבנן אבל מלקות ליכא, ויפלא למה לא הביאו ישר המשנה דכלאים וגם הסמ"ג הביא התוספתא והשט"מ בשם תלמיד הר"ף הזכיר הירושלמי ולא התוספתא ולדברינו הדברים מאירים דהסמ"ג דתפס דברי הספרי להלכה דבצד הקרון ואחורי הקרון שניהם אסור מדרבנן הילכך הביא התוספתא דר"י מתיר ומכלל דחכמים רק אסרי ומדרבנן בעלמא ולא הביא המשנה דמשם ליכא הוכחה כלל דהוא מדרבנן אבל מהתוספתא מוכח כן וממילא דהסמ"ג מגיה בירושלמי דצ"ל ר"מ מתיר ואולי דס"ל דזהו תרי תנאי ר"מ דירושלמי פוטר ור"י דתוספתא מתיר. ופסק בזה כר"י נגד ר"מ דר"י סובר דגם לרבנן הוא רק איסור דרבנן ולא כר' מאיר דאליביה לתנא קמא חייב, דר' מאיר ור' יהודה הלכה כר' יהודה. ואולם תלמיד הר"ף ז"ל סובר כשיטת היש"ש דבאחורי הקרון גם לחכמים אינו רק איסור דרבנן ומשום דגזרינן אטו צדי הקרון דהוי דאורייתא מפני דמושך בקרון כנ"ל אבל אחורי הקרון אינו מושך כלל ורק דאסור מפני מראית העין והילכך הביא הירושלמי דקתני התם ר"מ פוטר ואינו מגיה כלל לא בתוספתא ולא בירושלמי כנ"ל ורק דר"מ פוטר בצדי הקרון א"כ ממילא אליביה לאחר הקרון מותר ובתוספתא קאי רק על האי דאחורי הקרון

וסרו בזה דברי הגז"מ שכתב דבסמ"ק סי' ק"ע כתב דלא כהט"ז וז"ל וכן קושר מין אתר אחורי הקרון אסור מדרבנן. וגם השט"מ בשם תלמיד הר"ף כתב וא"ת לר' יאשיה אמאי איצטריך יחדיו וי"ל דמבעי ליה פרט לקושר אחורי הקרון מין אחר דלא מחייב ומאי דתנן במתני' ולא לאחורי הקרון היינו מדרבנן ולדברינו ליכא שום ראיה מהסמ"ק ותלמיד הר"ף ז"ל דלא סבירא ליה כהט"ז דשפיר י"ל דאינהו לא פליג על הט"ז כלל דהוי דאורייתא אבל זהו בצדי הקרון דוקא ודברי הסמ"ק והשט"מ בדיוק נאמרו לאחורי הקרון זהו דרבנן ולא בצדי הקרון וכדעת היש"ש דפסק כן בתחתית העגלה ודשאני מאחורי הקרון אבל צדי הקרון לא גרע מתחתית הקרון כנ"ל וזה ברור בעיני ונפלאתי מאד על הרב הגז"מ דהוא הביא שם בספרו בסי' הקודם דברי היש"ש והאיך לא שת לבו דמהסמ"ק ותלמיד הר"ף ליכא קושיא כלל על הט"ז דהא י"ל דאיהו מיירי בצד העגלה